Page 408 - josephus volume one
P. 408
סורדוה תולדות
א .הורדוס העבד ההורג את אדוניו (שורות )7 ,5
'הורדוס עבד של בית חשמונאי היה .נתן עיניו באותה תינוקת .יום אחד שמע בת קול שאמרה :כל עבד
שימרוד בשעה זו ,יצליח .קם והרג את כל רבותיו' .לגבי חלק זה ב'תולדות הורדוס' נראה שרובינשטיין
צודק בטענתו שהוא נכתב בהשראת הסיפור הססאני על עלייתו לשלטון של ארדשיר ,כפי שמראה
הטבלה הבאה:
הסיפור הססאני1 הסיפור התלמודי
ארדשיר היה הסייס של המלך ארדוואן הפרתי הורודוס עבדא דבית חשמונאי הוה
התייעץ המלך ארדוואן באצטגנינות ובאובות לגבי מה נתן עיניו באותה תינוקת
שהם רואים בכוכבים .המסר שהגיע אליו היה עגום :אחד יומא חד שמע אותם אומרים :כל עבדא
מן החכמים ניבא לו שכל עבד אשר יברח מאדוניו בתוך
דמרי' בהא שעתא מצלח
שלושה ימים ,יגיע לגדולה ולשלטון ,וינצח את אדוניו
קם והרג רבים מבית אדוניו קם קטלינהו לכולהו מרוותיה
1תרגמתי לעברית מתוך מאמרו של רובינשטיין ,הורדוס בחצר ארדשיר ,עמ' .258–257
ראשית ,יש לשים לב שלמשפט אחד בסיפור התלמודי אין מקבילה בסיפור על ארדשיר' :נתן עיניו
באותה תינוקת' .ואולם ,כפי שהראיתי לעיל ,אין משפט זה שייך ככל הנראה לעיקר הסיפור התלמודי
על הריגת החכמים מכיוון שהוא שייך למקור השני המשובץ בעלילה התלמודית על הורדוס -מעשה
התינוקת ,שאדון בו בסעיף הבא.
לאחר הסרת המשפט על התינוקת נשמעות המילים הבבליות כהד מדויק לסיפור ארדשיר .עם זאת,
עדיין יש הבדלים בין שני הסיפורים ,והבולט שבהם הוא השמועה ששומע הורדוס .רובינשטיין טען
לדמיון בין מה שנאמר בסיפור הססאני על כך ש'התייעץ המלך ארדוואן באצטגנינות ובאובות' ,לבין
'בת הקול' ששמע הורדוס ,וביתר שאת לגרסת אגדות התלמוד ,שהורדוס שמע את הנבואה מ'כלדאי',
כלומר חוזים בכוכבים .אלא שכפי שעולה משינויי הנוסח הרבים דווקא בנקודה זו בבבלי ,לא ברור כלל
שאת הדברים שמע הורדוס דווקא מבת קול .
יש לזכור שגם במקור סמיאס ,המשוקע בקדמוניות טו של יוספוס ,היה סיפור על נבואה שניתנה
להורדוס שהוא עתיד להיות מלך ,הלוא הוא סיפור מנחם האיסיי (קדמ' טו .)379–373ייתכן שהמסורת
נראה שהנוסח המקורי הכיל את הפעלים שמ"ע ואמ"ר ואת השם "קול" ,מעין גרסת פ ,מ' :שמע קלא דהוה קאמרא' 43
(מ' :קאמר') ,בהתאמה להבחנתו של שמא פרידמן על בבא מציעא שנוסחים אלה מייצגים ענף נוסח מקורי ,גם אם
פעיל ויוצר ,בעוד כתבי היד וטיקן 115ואסקוריאל מייצגים נוסח מאוחר (פרידמן ,השוכר ,עמ' .)55-25ואכן הרחבות
והשמטות בעדים האחרים במקומנו' :שמע [בת] קלא דאמרה' (כ"י פריז ,ובדומה בעין יעקב); 'שמע [ההוא גברא בת] קלא
דהוה קאמ' ' (וט ,ובדומה דפוס וילנה)' ,שמעיה [לההוא גברא] דאמר' (דפוס ונציה ופיזארו); 'שמעינהו דקאמרי' -אלה
מייצגות נוסחים משניים ,שייחסו את הנבואה לבת קול שמימית או לסתם אדם (ההוא גברא) ,או שהסבו את הכינוי
'ההוא גברא' על הורדוס עצמו.
397
