Page 411 - josephus volume one
P. 411
ןליא לט
מכל מקום ,נראה שחילוקי הדעות בין החכמים על הסיבה שבגללה שימר הורדוס את גופת מרים בדבש
נובעים ממקור אחר ,והוא ודאי איננו יוספוס וגם אינו בבלי.
כבר במדרש התנאי ספרי דברים מסופר על מעשה מיני כלשהו שיש ספק אם הוא ע ֵברה ,והוא נקרא
'מעשה הירודס' (ספרי דברים רמא ,עמ' .)271מציאותו של מטבע לשון תנאי ברור וידוע כזה מלמדת
שמסורת ארץ־ישראלית בדבר סטיותיו המיניות של הורדוס רווחה בתקופת התנאים ,ולכן קדמה בלא
ספק להקשרה הבבלי במסכת בבא בתרא .מידע זה שאב אפוא הבבלי לא מיוספוס אלא ממקורותיו
התנאיים.
ד .סיכום פרשת התינוקת החשמונאית
סיפור הורדוס והתינוקת החשמונאית הוא נטע זר בתוך הנרטיב של תולדות הורדוס בתלמוד הבבלי .אין
להתפלא על הנחתנו שהנרטיב שהשפיע על תולדות הורדוס היה אותו נרטיב המבצבץ גם מתוך מקור
סמיאס שהשתמש בו יוספוס .בהשמטת המקור על התינוקת מתאים תולדות הורדוס הבבלי לנרטיב
של מקור סמיאס בכל חלקיו.
ואולם במקום אחר ,ובלא קשר למקור סמיאס (דהיינו מלח' א )444–432אכן מספר יוספוס על
קשר בין בת בית חשמונאי (מרים) והורדוס ,שאותה הרג יחד עם כל קרוביה .אפשר לראות שהמקור
המשני הנטוע בתוך תולדות הורדוס בבבלי מביע הלך רוח דומה לזה שהביע יוספוס במלחמת .האם
המשפט הראשון בסיפור -אמירה כוללת ,לפיה הרג הורדוס את כל בני חשמונאי -נובע מן המקור
על התינוקת החשמונאית או שייך לנרטיב הגדול של תולדות הורדוס? אני סבורה ,שהוא שייך לנרטיב
של תולדות הורדוס מן הסיבות הבאות:
.1על פי מקור סמיאס בסוף ספר יד של קדמוניות ('זה סופו של בית החשמונאים שקיבלנו [מאבותינו]'),
מתברר שחורבן בית חשמונאי היה חלק מאותו נרטיב שעליו גם התבסס תולדות הורדוס בבבלי.
. 2עדותה של גרסת הילקוט תומכת גם היא בהשערה זו ,שכן בראשיתה נאמר שהורדוס הרג את כל בני
חשמונאי ,ומיד אחר־כך אנו שומעים שהוא אף הרג את כל החכמים .רק פרטי סיפור התינוקת חסרים בו.
יש להניח שהסיפור על אותה תינוקת חשמונאית שולב בנרטיב תולדות הורדוס בנקודה זו בדיוק
בגלל מידת ההתאמה ביניהם .עורך הבבלי ידע כנראה שהורדוס הרג את כל בית חשמונאי חוץ מהאישה
שהיה נשוי לה ,ושגם אותה הרג לבסוף.
בדבש היא עינוי והוצאה להורג ולא שימור גופה .עם זאת ,שימו לב למילים 'ריבה' ו'דבש' .סיפור ממין זה שימש אולי 48
מקור השראה לסיפור המופיע אצלנו בתלמוד.
כך בגוף הטקסט במהדורתו של פינקלשטיין לספרי .שינויי הנוסח בספרי :כ"י ברלין' :הודודום'; כ"י אוקספורד' :הדודם';
כ"י לונדון' :חדודם'; בהוספה בכ"י וטיקן ' 32הרודס'; מדרש חכמים' :הורודוס'; מדרש הגדול' :הורדוס' .ברייתא זו אף
מצוטטת בתלמוד הבבלי (סנהדרין סו ע"ב) ,אם כי שם השתבשה המילה האחרונה ,והביטוי מופיע כ'מעשה חידודים',
אולם 'הרודוס' בכ"י יד הרב הרצוג; וראו גם 'חדודים' כ"י פירנצה ' ;9חידודים' כ"י קארלסרוהה ,9דפוס ברקו ,דפוס
וילנה .אני מודה ליעל פיש על איסוף חילופי הנוסח .הטקסט המלא הוא על הפסוק 'ִּכי ִי ָּמ ֵצא ִאיׁש ׁשֹ ֵכב ִעם ִאָּׁשה ְב ֻע ַלת
ַּב ַעל ּו ֵמתּו ַּגם ְׁש ֵני ֶהם ָה ִאיׁש ַהּׁ ֹש ֵכב ִעם ָה ִאָּׁשה ְו ָה ִאָּׁשה' (דברים כב .)22הספרי גורס ' "[ומתו גם] שניהם" -ולא העושים
מעשה הירודס' .מסתבר אפוא שמי שעושה 'מעשה הירודס' אינו מוצא להורג מפני שמדובר במקרה שלא מתקיים בו
התנאי 'שניהם' שבפסוק .הכוונה היא כנראה שאחד מן השניים כבר מת.
400
