Page 414 - josephus volume one
P. 414

‫סורדוה תולדות‬

         ‫מסיקה שהשם בבא היה לבבלים כר פורה להתלוצצות ולתהיות מכיוון שלא היה מוכר להם‪    .‬משום‬
         ‫כך אין להתפלא‪ ,‬שבסיפורנו החליפו עורכי הבבלי את בני בבא (שנזכרו לכאורה במקור סמיאס אצל‬
         ‫יוספוס) בבבא בן בוטא שאותו מצאו במקורות התנאיים‪ .‬כאמור‪ ,‬בני בבא הללו היו קשורים לכיבוש‬
         ‫ירושלים בידי הורדוס‪ ,‬ובשונה מסמיאס ומפוליון הם לא סברו שיש לקבל את שלטונו של הורדוס (קדמ'‬
         ‫טו ‪ .)266–262‬הקשר של בני בבא לסמיאס ולפוליון אצל יוספוס הוא נסיבתי בלבד‪ .‬ואולם ייתכן שגם‬
         ‫הם‪ ,‬כמו פרטים אחרים שאנו קוראים במקור סמיאס היו מוכרים לעורכי הבבלי‪ .‬מכאן לא רחוקה הדרך‬
         ‫לזהות את בבא בן בוטא‪ ,‬תלמידם של בית שמאי לפי המקורות התנאיים‪ ,‬ושל שמאי הזקן עצמו לפי‬

               ‫התלמוד הבבלי (גיטין נז ע"א)‪ ,‬עם בני בבא המתרועעים עם אחד סמיאס‪ ,‬בעל שם ורקע דומים‪.‬‬

                                  ‫ז‪ .‬הורדוס המתחזה ובבא בן בוטא העיוור (שורות ‪25 –15‬א)‬

         ‫יום אחד בא (הורדוס) וישב לפניו (לפני בבא)‪ .‬אמר לו (הורדוס לבבא)‪ :‬ראה אדוני עבד רע‬
         ‫זה‪ ,‬מה עשה? אמר לו (בבא)‪ :‬מה אעשה לו? אמר לו (הורדוס)‪ :‬יקללנו אדוני‪ .‬אמר לו (בבא)‪:‬‬
         ‫כתוב‪' :‬גם במדעך מלך אל תקלל' (קהלת י ‪ .)20‬אמר לו (הורדוס)‪( :‬בפסוק) מדובר ב'מלך'‪ .‬וזה‬
         ‫(הורדוס) הוא עבד‪( .‬אמר לו בבא)‪‌ :‬ו(אף אם לא) יהיה אלא עשיר‪( ,‬כתוב שם)‪' :‬ובחדרי משכבך‬
         ‫אל תקלל עשיר' (שם)‪‌ .‬ו(אף אם) לא יהא אלא נשיא‪ ,‬כתוב (בתורה)‪' :‬ונשיא בעמך לא תאור'‬
         ‫(שמות כב ‪ .)27‬אמר לו (הורדוס‪ :‬פסוק זה בספר שמות מדבר במי) שעושה מעשה עמך‪ .‬אמר‬
         ‫(לו בבא)‪ :‬חושש אני ממנו שמא ילכו ויאמרו (להורדוס שקיללתי אותו)‪( .‬אמר לו הורדוס‪):‬‬
         ‫עכשיו הרי אין איש עמנו (שילך ויאמר לו)‪ .‬אמר לו (בבא‪ :‬הרי כתוב גם)‪' :‬כי עוף השמים יוליך‬
         ‫את הקול' (קהלת י ‪ .)20‬אמר לו (הורדוס)‪ :‬אילו ידעתי שצנועים אתם (החכמים) כל כך‪ ,‬לא‬

                                                               ‫הייתי עושה כך (כלומר‪ ,‬הורג את החכמים)‪.‬‬

         ‫כאמור‪ ,‬מוטיב ההתחזות של הורדוס‪ ,‬שמטרתה לגלות מה חושבים עליו נתיניו‪ ,‬נמצא במקור סמיאס‬
         ‫(קדמ' טו ‪ .)367‬יש להניח שמוטיב זה הוא שהשפיע על חלק הסיפור הנידון כאן‪ ,‬כפי שהוא מוגש בבבלי‪.‬‬

                                               ‫ואולם זה האחרון שכלל ופיתח אותו בדרכים שאצביע עליהן עתה‪.‬‬
         ‫ראשית משתמש הבבלי במוטיב ההתחזות כדי לקדם את התפיסה שהעיוורים מיטיבים לראות מן‬
         ‫הפקחים‪ ,‬השאובה מתוך הספרות העממית ומופיעה פעמים רבות באגדות מחבלי העולם השונים‪   .‬‬

                                                        ‫המוטיב הזה מופיע מדי פעם בפעם בתלמוד הבבלי עצמו‪   .‬‬
         ‫כדרכם של חז"ל‪ ,‬אין מספרים סיפור בלא ביסוס מקראי‪ ,‬ובחלק זה של תולדות הורדוס עולה וצפה‬

     ‫אף שהשם הוא ארמי אין הוא מופיע כלל במקורות מן הגולה המזרחית‪ .‬ראו אילן‪ ,‬לקסיקון‪ ,‬ד‪ ,‬עמ' ‪ ,63‬תחת בבי‪ ,‬שם‬              ‫‪	57‬‬

     ‫אין הצורה בבא מופיעה‪ .‬ואילו בארץ־ישראל הוא היה מוכר‪ ,‬וראו שם‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪ .80‬אבל ייתכן שגם לסופרים שהעתיקו‬              ‫‪	58‬‬
     ‫את הטקסט של יוספוס‪ ,‬היה השם קשה‪ ,‬ולכן אנו מוצאים בכתב יד ‪ p‬את הנוסח 'סבא' (‪ ,)Σαββα‬ראו לעיל‪ ,‬הערה ‪.1‬‬                ‫‪5	 9‬‬

                                                               ‫על השם סבא בארץ־ישראל ראו אילן‪ ,‬לקסיקון‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪.396–395‬‬
                                        ‫על מוטיב זה ראו אצל תומפסון‪ ,‬אינדקס‪ ,‬ב‪ ,‬עמ' ‪ ;)D1820.1.1( 334‬ג‪ ,‬עמ' ‪.)F655( 190‬‬

     ‫ראו אצל פרנקל‪ ,‬סיפור האגדה‪ ,‬עמ' ‪( 212–208‬בבלי‪ ,‬ברכות נח ע"א)‪( 305–302 ,‬בבא בתרא קיא ע"ב)‪ .‬וראו גם פיינטוך‪,‬‬

     ‫הופעה חיצונית‪ ,‬עמ' ‪ .100–98‬ובעיקר מעניינת האגדה בבבלי‪ ,‬ברכות נח ע"א‪ ,‬שבה מזהה רב ששת העיוור את המלך טוב‬

     ‫יותר מבן שיחו הרואה‪ .‬מעניין לשים לב שבקדמ' טו ‪ ,283‬בעת שיוספוס מתאר קשר שנקשר כנגד הורדוס‪ ,‬הוא מונה בין‬

                 ‫הקושרים גם עיוור אחד‪ .‬אין דרך לדעת האם סיפור זה מקורו בכתבי ניקולאוס או שזהו מקור יהודי עצמאי‪.‬‬

‫‪403‬‬
   409   410   411   412   413   414   415   416   417   418   419