Page 415 - josephus volume one
P. 415
ןליא לט
התשתית המקראית שלו על פני השטח .הפסוק המצוטט כאן 'ַּגם ְּב ַמ ָּד ֲעָך ֶמ ֶלְך ַאל ְּת ַקֵּלל ּו ְב ַח ְד ֵרי ִמ ְׁשָּכ ְבָך
ַאל ְּת ַקֵּלל ָע ִׁשיר ִּכי עֹוף ַהָּׁש ַמ ִים יֹו ִליְך ֶאת ַהּקֹול ּו ַב ַעל ְּכ ָנ ַפ ִים ַיֵּגיד ָּד ָבר' (קהלת י )20מתאים ביותר כדי
לאשש את טענותיו של בבא בן בוטא ,שאין הוא מעוניין להשמיץ את הורדוס בפניו של הזר היושב
לפניו .נראה שחלק זה בחיבור תולדות הורדוס מבוסס על מדרש על אותו הפסוק בויק"ר לב' :ד"א:
"גם במדעך מלך אל תקלל" (קהלת י ... )20ר' לוי בשם בר קפרא אמר :משל למלך שכעס על בנו וגזר
עליו שלא יכנס עמו לפלטין .מה עשה המלך? עמד סתריה ובנייה והכניס את בנו עמו לפלטין .נמצא
מקיים שבועתו ומכניס את בנו' .הנמשל כאן הוא הקב"ה ,ההורס את המקדש הראשון ובונה את השני.
והנה אנו יודעים (וגם בעלי הבבלי ידעו) שגם הורדוס (המלך) הרס מקדש אחד כדי לבנות אחר .השימוש
הן בפסוק הנידון והן בביטוי 'סתריה ובנייה' המופיע גם בסוגייתנו ,מעיד לדעתי שהמדרש בויק"ר עמד
בבסיס היצירה הבבלית .
מעבר לפסוק המצוטט במישרין כאן בתולדות הורדוס ,יש לשים לב שמקורו בפרק מקהלת שאינו
עוסק דווקא בדרך ששמועות עוברות ,אלא עניינו הוא מעבר לכך -במלכות .בין היתר קובע קהלת
באותו הפרקָ ' :ר ִאי ִתי ֲע ָב ִדים ַעל סּו ִסים ְו ָׂש ִרים הֹ ְל ִכים ַּכ ֲע ָב ִדים ַעל ָה ָא ֶרץ' (שם ,)8וגם ' ַא ְׁש ֵריְך ֶא ֶרץ
ֶׁש ַּמ ְלֵּכְך ֶּבן חֹו ִרים' (שם .)17פסוקים אלה נרמזים כחוט השני בסיפורנו ,שבו הורדוס המלך היה במוצאו
עבד .הוא העבד הרוכב על סוס בעוד שריו הולכים כעבדים על הארץ ,והקביעה ש'אשרי הארץ שמלכה
בן חורין' רומזת כמובן על המצב ההפוך העולה מסיפורנו ,כלומר 'אוי לארץ שמלכה עבד' .מעבר לפסוק
המצוטט במפורש ,והפרק מקהלת שבו הוא משובץ ,נרמז במהלך הסיפור גם פסוק אחר ,הפעם ממשלי:
' ַּת ַחת ָׁשלֹוׁש ָר ְג ָזה ֶא ֶרץ ְו ַת ַחת ַא ְרַּבע ֹלא תּו ַכל ְׂש ֵאתַּ :ת ַחת ֶע ֶבד ִּכי ִי ְמלֹוְך( '...משלי ל .)22–21התואר
'עבד כי ימלוך' מתאים ביותר להורדוס לדעת חז"ל ,שכן כבר בראשית סיפורנו אנו שומעים ש'הורדוס
עבד של בית חשמונאי היה' (שורה .)5ואולם בעיקר מהדהדות מילותיו של פסוק זה בנזיפה שנוזפת
המלכות בהורדוס לאחר שכבר בנה את בית המקדש' :עבדא בישא .בתר דעבדין מתמלכין?' (שורה
,)32שיש לתרגמה' :עבד רע .לאחר שעושים מתייעצים?' .בתרגום לעברית הולך לאיבוד הקישור בין
הנזיפה לבין עבדות ומלכות .ואולם בארמית הפועל 'עבדין' ,שהוא ה'עושים' ,מזכיר את העבד ,ואילו
ה'מתמלכין' ,שהיא ה'מתייעצים' ,מזכירה את ההתמלכות .המלכות מזכירה כאן להורדוס שהוא היה
ונשאר 'עבד כי ימלוך'.
יש לשים לב שבקטע זה יש מקבילה כמעט מילולית בין דברי יוספוס לדברי התלמוד .לאחר שבבא בן
בוטא מצטט להורדוס את קהלת כדי להוכיח שאין לקלל מלכים ,עונה לו הורדוס ש'האי לאו מלך הוא'.
כך הדברים בכ"י מינכן ופירנצה ,אבל בכ"י וטיקן אנו מוצאים' :האי מלך הדיוט הוא' ,ובכ"י אסקוריאל -
'האי הדיוט הוא' .כינויו של הורדוס 'הדיוט' צץ ועולה גם בגרסת הסיפור מן הילקוט .יש להניח שגרסה
זו עדיפה ,שכן היא משמרת מילה יוונית המתארת את מעמדו של הורדוס ,ובמילה זו ממש השתמש
מקור סמיאס לתאר את הורדוס הן בסוף ספר יד של קדמוניות ('והורדוס חשש שמא יותן אנטיגונוס
במשמר על ידי אנטוניוס ויובא על ידו לרומי ויטען לזכותו בפני הסינאט ויוכיח שהוא מגזע מלכים,
כמו שהעמידני על כך הלל גרשוני. 6 0
כמו במקרים אחרים הנזכרים בספר זה (ראו בערך משפט הורדוס/ינאי ,ולדעתי גם במקרה של מלחמת האחים 6 1
החשמונאים) ,גם כאן בנה הבבלי את סיפורו ,המבוסס כאמור על מקור דומה לזה שהיה בידי יוספוס ,גם על גבי חומרים
62
מדרשיים ארץ־ישראליים שעמדו לפניו.
וראו פיינטוך ,הופעה חיצונית ,עמ' ,97הערה .33
404
