Page 417 - josephus volume one
P. 417
ןליא לט
להרוס בית כנסת כדי לבנות אחר ,מופיע הדיון האמוראי הבא' :אמר לו רבינא לרב אשי[ :מה אם מי
שתכננו להרוס בית כנסת ישן כדי לבנות חדש] גבו זוזים [והם מוכנים לשימוש]? אמר לו[ :גם זה אסור],
שמא יבוא לידיהם פדיון שבויים וישתמשו בכסף לשם כך [במקום לבנות את הבניין שלשמו נגבו ,אמר
לו ]:ומה אם ערכו את הלבנים ושייפו את הבדים והכינו את הקורות? אמר לו[ :גם זה אסור] שכן יתכן
שיבוא לידיהם פדיון שבויים וימכרו [את חומרי הבניין] ויתנו [את הכסף] לכך [וגם אז לא ייבנה בית
הכנסת החדש ,ונמצא הישן הרוס]' (בבלי ,בבא בתרא ג ע"ב) .עורכי הבבלי היו מודעים אפוא לפשרה
שהציע הורדוס לנתיניו ,ודחו אותה.
מסתבר שהבטחתו של הורדוס להרוס ולבנות את המקדש מחדש העלתה אצל יוספוס (או אצל
מקור סמיאס שבו השתמש) ואצל חז"ל (או אצל המקור שאותו הכירו שהיה בעל אותה השקפת
עולם) את אותה התחושה שעל הורדוס לא ניתן היה לסמוך והצעתו קיפלה בתוכה סיכון שהבניין
הישן יהרס והחדש לא ייבנה .או ,כמו שהעיר שוורץ על מקבילה זו' :אולי עלינו להיות פתוחים יותר
לאפשרות שאוגוסטוס לא שמח על שיפוץ הבית השני בידי הורדוס .הרי כפי שהראו המאורעות הבאים,
שימש המקדש בדורות לאחר שיפוצו עוגן עיקרי לתנועת ההתנגדות הלאומית היהודית לרומא ...אולי
יש לקחת ברצינות את הנחת חז"ל ,ששליטי רומא התנגדו למפעל מעת הורתו' .שוורץ סבור אפוא
שבמקרה זה דווקא התלמוד הבבלי ,יותר מיוספוס ,משמר הדים לגישה שרווחה אצל שליטי רומא כלפי
השיפוץ שעשה הורדוס במקדש.
עם זאת ,יש לשים לב שגישתה של רומא כאן ,בלב הסיפור ,מאירה את דברי המבוא של הסתמאים
בראשית הדברים באור אירוני .כפתיח לסיפור עצמו דנו הללו בשאלה הלכתית :כיצד התיר בבא בן
בוטא להורדוס להרוס את המקדש הישן לפני שבנה חדש? אחד מהם סבר ,בהתבסס על דברי האמורא
שמואל ,ש'המלכות שונה ,שאינה חוזרת בה' .שכן 'אמר שמואל :אם אמרה המלכות :אעקור הרים,
עוקרת ואינה חוזרת בה' .לפי שיטה זו ,הורדוס הוא המלכות ,והחלטתו להרוס את המקדש הישן כדי
לבנות חדש היא חוק ,ולכן התיר לו בבא בן בוטא להרוס את המקדש לפני שבנה אחר תחתיו .ואולם לפי
הסיפור שלנו ,ולפי המציאות ההיסטורית המוכרת מכתבי יוספוס ,נתון היה הורדוס בעניין זה למרותה
של מלכות רומא ,והיא הייתה זו שעל פיה יישק דבר .החלטתו סתרה את רצונה של רומא ,ומעשהו,
אף שצלח ,היה כרוך בסיכון גדול ('אם סתרת אל תבנה') .מתברר שדברי הסתם הפשטניים ,הרואים
במקור' :א"ל רבינא לרב אשי :גבו זוזי ומחתי ,מאי? אמר ליה :דילמא מיתרמי להו פדיון שבויים ויהבי להו .שריגי 64
ליבני והדרי הודרי ומחתי כשורי ,מאי? א"ל :זמנין דמתרמי להו פדיון שבויים ,מזבני ויהבי להו' .אני מודה להלל גרשוני
65
שהעמידני על קשר מעניין זה. 66
הלל גרשוני גם הציע שהביטוי המופיע בתוך שיג ושיח זה 'והדרי הודרי' נובע ממשחק מילים על שמו של המלך הורדוס. 67
6 8
לדוגמאות נוספות לדמיון מפתיע בין יוספוס וחז"ל גם בכל הנוגע למעטפת הנרטיבית של הסיפור ראו במבוא ,ג.2
שוורץ ,הורדוס בספרות היהודית ,עמ' .48
פסקה זו כולה ,כפי שהעיר לי הלל גרשוני ,לקוחה ממקום אחר בבלי -ערכין ו ע"א .בדיון על מה מותר לקבל מגויים כדי
לבנות מקדש מובא הפסוק מנחמיה ב ְ ' :8ו ִאֶּג ֶרת ֶאל ָא ָסף ׁשֹ ֵמר ַהַּפ ְר ֵּדס ֲא ֶׁשר ַל ֶּמ ֶלְך ֲא ֶׁשר ִי ֶּתן ִלי ֵע ִצים ְל ָקרֹות ֶאת ַׁש ֲע ֵרי
ַהִּבי ָרה ֲא ֶׁשר ַלַּב ִית ּו ְלחֹו ַמת ָה ִעיר ְו ַלַּב ִית ֲא ֶׁשר ָאבֹוא ֵא ָליו' .לפי פסוק זה רשאים לקבל מגויים כל דבר לצורך בניית המקדש,
ועל כך מופיעות המילים' :אמר ליה אביי :שאני מלכותא ,דלא הדרא ביה ,דאמר שמואל :אי אמר מלכותא עקרנא טורי,
עקר טורי ולא הדר ביה' .ייתכן שזהו מקומו המקורי של דיון אמוראי זה.
406
