Page 418 - josephus volume one
P. 418
סורדוה תולדות
בהורדוס את המלכות ,סותרים את המציאות הפוליטית המורכבת העולה מן הסיפור עצמו .סתירה
זו יש גם בה כדי להעיד שאת סיפור הורדוס קיבל כנראה הסתם ממקור קדום ,ולא הוא שיצר אותו .
י .לטיניזמים בתשובת רומא (שורה 32ב)
'אתה אינך לא רכה ולא בן רכה( .ממלכת) הורודוס תעשה קולוניא' .שתי מילים זרות ולא מוכרות
ממקום אחר מופיעות במשפט הזה' :רכה' ו'קלניא' .החוקרים התלבטו מה פירושה של 'רכה' ,אך לאור
דברי הפירוש של התלמוד עצמו ופסוקי המקרא המצוטטים כדי לאשש את דבריהם ,נראה שהמילה
רומזת ל'מלכות' .נוכח הימצאה של מילה לטינית שנייה במשפט זה (קלניא) ,יש לזהות את המילה
'רכה' ,כהצעתו של רובינשטיין ,עם המילה הלטינית ( rexמלך) .אם לגבי מילה זו יש ספקות ,הרי ברור
שהמילה הלטינית השנייה במשפט' ,קלניא' ,היא ,coloniaכלומר פרובינקיה ,והשימוש בה כאן מעיד
גם כן על היכרות עם המציאות שרווחה באימפריה הרומית בשלהי תקופת הרפובליקה ובראשית ימי
הקיסרות -מדינות חסות שבראשן עמד מלך מקומי הלכו והתחסלו שעה שרומא הפכה אותן בזו
אחר זו לפרובינקיות .תורה של יהודה להפוך לפרובינקיה הגיע בשנת 6לספירה (מלח' ב ;117קדמ' יז
–355יח .)3מחבר הסיפור שלנו בידעו 'סוף מעשה במחשבה תחילה' ,צמצם את פרק הזמן שבין בניין
מקדש הורדוס ועד הדחת בנו בידי אוגוסטוס וייסוד הפרוביקיה יודיאה כדי להפוך את המאורע האחרון
לעונש על הראשון .
גם ההיכרות עם המציאות הפוליטית העולה מתיאור זה וגם השימוש במילים שאולות מן הלטינית
מעידות בבירור שדברים אלה הגיעו לידי הבבלי ממקור ארץ־ישראלי ולא הומצאו בידי בעלי הבבלי יש
מאין.
יא .בניין הורדוס (שורות )37 –34
[אמרו :מי שלא ראה בנין הורודוס לא ראה בנין מפואר מעולם ].במה בנה אותו? באבני שיש
ומרמרא (=שיש ביוונית) .יש אומרים :באבני שיש ,כחל ומרמרא .הוציא שפה (נדבך של אבנים)
והכניס שפה (כלומר נדבך בולט ונדבך נסוג) כדי שיקבל סיד .רצה (הורדוס) לצפותו בזהב.
אמרו לו החכמים :הנח לו ,שכך נראה יפה ,שהוא נראה כאדוות ים.
פרשת הורדוס בבבלי (בבא בתרא ד ע"א) מסתיימת (בכמה כתבי יד ,אם כי לא בכולם) במסורת הלקוחה
ממקום אחר בתלמוד .כפי שהראה רובינשטיין ,ממרה זו הועברה לכאן מהסוגיה בבבלי ,סוכה נא ע"ב,
שבה מקומה המקורי .נראה לי שסיפא זו לפרשה הסבוכה כולה באה לרכז במקום אחד את מרבית
השוו לתופעה דומה בערך משפט הורדוס/ינאי ,שבו הובא הסיפור כדי להסביר למה לא דנים מלך ,אבל מגמת הסיפור 69
עצמו היא להלל את שמעון בן שטח שנלחם על כך שכן צריך לדון מלך ,ולגנות את ינאי שניסה להתחמק ממשפט.
ראו לעיל ,הערה .9 70
ראו לעיל ,הערה .10 71
7 2
הקורא האנונימי של הספר הציע גם ,שאולי יש כאן רמז למאורעות בסוף ימיו של אגריפס המלך .בשנת 44לספירה הזמין
אגריפס אל חצרו מלכי חסות לאספה שהייתה עשויה להתפרש (וכנראה אף התפרשה) בעיני השלטון הרומי כמרידה 7 3
(קדמ' יט ,)342–338ועקב כך ,עם מותו של אגריפס לא מונה בנו למלך ,אלא ממלכתו נהפכה לפרובינקיה (שם .)363–362
על נוסח טקסט זה ראו עוד בנוביץ' ,סוכה ,עמ' .537–534
407
