Page 416 - josephus volume one
P. 416
סורדוה תולדות
ואילו הורדוס הדיוט [ - ']ἰδιώτηςקדמ' יד )489והן בדברי הורדוס על עצמו ,בתשובה למנחם האיסיי
המנבא לו מלכות ('היה הורדוס סבור ,שאינו יודע אותו או שמלעיג עליו .והזכירו שאין הוא אלא הדיוט
[ - ']ἰδιώτηςקדמ' טו .)374הד לדברים אלה נשמע היטב בגרסה של הבבלי.
ח .פחדו של הורדוס מן המלכות (שורה )29
'חושש אני מן המלכות' .למילים אלה יש קודם לכול ערך ספרותי במסגרת תמונת הראי שבין שני חלקי
הסיפור על הורדוס ,או כפי שמסביר זאת פיינטוך' :בסוף הדיאלוג מגלה הורדוס את חוסר הביטחון שלו
בכך שהוא מגיב על הצעתו של בבא בן בוטא במילים" :חושש אני מן המלכות" .הביטוי הזה מקביל
למילותיו של בבא בן בוטא שנאמרו ביחס להורדוס" :חושש אני [ממנו]" .מכאן שהורדוס מוצג שוב
באופן אירוני כדומה לחכם העיוור החושש (בעצמו) ממנו .הוא חושף שעמוק בפנים עודנו עבד ושהכוח
האמיתי מצוי רק בידי המלכות -דהיינו בידי רומי' .
ניתוחו הספרותי של פיינטוך מצביע על מרכיבים אמנותיים שהשפיעו על האופן שבו סופרו תולדות
הורדוס בנקודה זו ,אך הוא מתעלם לחלוטין מן האמת ההיסטורית הייחודית ,שאיננה מובנת מאליה,
העולה ממילים אלה .ביצירה ספרותית חפה מכל מרכיב היסטורי המלך הוא השליט העליון ,הרם מכול.
ממי יש לו לחשוש? העובדה שהבבלי כאן מצייר תמונה מורכבת ,שבה כלפי היהודים (דוגמת בבא בן
בוטא) הורדוס הוא מלך כול יכול ,אך כלפי מלכות רומא אין הוא אלא נתין ,מעידה על היכרות בלתי
אמצעית עם המצב הגאו־פוליטי־היסטורי המיוחד של ימי הורדוס ,המוכר היטב ממקורות אחרים
ובראשם יוספוס .אי אפשר לטעון ,למשל ,שסיפור מעין זה סיפרו הבבלים כדי לתאר את מצבם הפוליטי
שלהם .לכן יש להסיק שגם הפרט שהורדוס המלך היה נתון בין פטיש רומא לסדן נתיניו הגיע לידי בעלי
התלמוד ממקור ארץ־ישראלי,
ט .בניין המקדש (שורות 32 –30א)
'שלח (לרומא) שליח ,שילך שנה ,ושיתעכב (ברומא) שנה ,ושיחזור שנה .בין כה וכה הרוס אותו ובנה
אותו .כך עשה .כאשר בא (השליח) ,שלחו לו (הרומאים) :אם לא הרסת ,אל תהרוס .ואם הרסת ,אל
תבנה .ואם הרסת ובנית ,עבד רע .לאחר שעושים מתייעצים?' :עתה מתפנה הבבלי לעסוק במקדש
שבנה הורדוס ככפרה על מעשיו .מקבילה אפשרית לדברי התלמוד כאן מצויה ,כפי שהראה שוורץ,
בקדמ' טו .388לאחר שהורדוס מגלה את אוזני העם שבכוונתו לבנות את המקדש מחדש ,אנו למדים
ש'הנאום שירד עליהם בלי שציפו לו הבהיל את כולם .התקווה לבניין הבית לא נאמנה עליהם והדבר
לא רומם את רוחם; אדרבא ,הם חששו שמא יקדים להרוס את כל הבניין ולא יהיה סיפק בידו להביא
את המשימה לידי גמר' (קדמ' טו .)388לפי נוסח הסיפור בבבלי ,החשש הזה כמעט התממש ,שכן
המלכות ציוותה על הורדוס' :אם לא הרסת ,אל תהרוס .ואם הרסת ,אל תבנה' .ולכן אצל יוספוס ,כדי
להרגיע את הרוחות מבטיח הורדוס 'שלא יהרוס קודם את בית־המקדש ,אלא אם כן יהיה הכול מוכן
בידו לגמר (העבודה)' (שם .)389לפי הבבלי ,לעומת זאת ,למזלו של הורדוס (ושל כל העם) בנה הורדוס
את הבניין שהרס בלא לחכות לתשובת המלכות .ואולם רמז לכך שאף הבבלי הכיר את תשובתו של
הורדוס לנתיניו החוששים מצוי בפתיח לפרשה הנידונה .שעה שהאמוראים דנים בשאלה האם מותר
6 3פיינטוך ,הופעה חיצונית ,עמ' .97
405
