Page 420 - josephus volume one
P. 420

‫תורדוסיוה םינוי‬

                           ‫נספח‪ :‬יונים הורדוסיות‬

                      ‫[מלחמת ה ‪ ;181‬משנה‪ ,‬חולין יב‪ ,‬א; תוספתא‪ ,‬שבת יב‪ ,‬ד; חולין י‪ ,‬ט;‬
                                              ‫בבלי‪ ,‬חולין קלט ע"ב   ]‬

     ‫במקורות התנאיים נפקד בדרך כלל מקומו של הורדוס‪ .‬חוץ מהטקסט בספרי דברים רמא (עמ' ‪,)271‬‬
     ‫שצוטט לעיל‪ ,‬ובו נזכר 'מעשה הרודוס' וחוץ מהזכרה אחת מפורשת (ספרא בחוקותי פרק א‪ ,‬א [קי‬
     ‫ע"ב] ‪ -‬וראו הערך נס הגשם בימי הורדוס) והזכרה אחת מרומזת על בניין המקדש בימיו‪ ,‬שבה אין‬
     ‫שמו נזכר (משנה‪ ,‬עדויות ח‪ ,‬ו)‪ ,‬מופיע‪ ,‬כנראה‪ ,‬שמו של הורדוס במרומז במשנה בהקשר של זן מיוחד של‬
     ‫יונים מבויתות ‪ -‬יונים הרדסיות או הדרסיות (למשל משנה‪ ,‬חולין יב‪ ,‬א; תוספתא‪ ,‬שבת יב‪ ,‬ד; חולין‬
     ‫י‪ ,‬ט)‪ .‬בבבלי על משנה זו מסופר‪ ,‬ש'ר' חייא ור' שמעו' בר[בי]    חד תני‪ :‬הדרסיות‪ .‬וחד תני‪ :‬הרדסות [ר'‬
     ‫חייא ורבי שמעון ברבי‪ ,‬אחד שנה‪ :‬הדרסיות‪ .‬ואחד שנה‪ :‬הרדסות]‪ .‬מן דתני [מי ששנה] הרדסיות‪ ,‬על‬

                     ‫שם הורודוס‪ ,‬ומן דתני [ומי ששנה] הדרסיות על ש[ם] מקומן' (בבלי‪ ,‬חולין קלט ע"ב)‪   .‬‬
     ‫נראה לי שיש לתת אמון במי שטען שיונים אלה נקראות על שם הורדוס‪ ,‬שכן גם יוספוס במלחמת‬
     ‫היהודים יודע לספר ש'ליד ארמונו של הורדוס בירושלים‪ ,‬שעמד בתוך גנים פורחים‪ ,‬ניצבו שובכים רבים‬
     ‫של יוני בית' (מלח' ה ‪    .)181‬גם במצדה של הורדוס נמצא מבנה שזוהה תחילה כקולומבריום‪ ,‬כלומר‬
     ‫שובך יונים‪ .‬אמנם ידין פסל רעיון זה וזיהה את המבנה בסופו של דבר כאתר קבורה שבו צברו וחתמו‬
     ‫את האפר של מי שמת בשירותו של הורדוס ולא היה יהודי‪ ,‬ועל כן נשרפה גופתו על פי מנהג רומא‪   ,‬‬

                                                  ‫אך אפשרות זו כבר נדחתה באופן משכנע על ידי יגאל טפר‪   .‬‬

     ‫להיקרויות נוספות בספרות התנאים ולמבחר גדול של שינויי נוסחאות ראו אפשטיין‪ ,‬מבוא‪ ,‬עמ' ‪ֹ ;29-27‬ארן‪ ,‬יוני‬                             ‫‪	75‬‬
                                                                                                                            ‫הרדסיאות‪.‬‬  ‫‪	76‬‬
                                                                                                                                       ‫‪7	 7‬‬
     ‫לפי גרסת כתבי היד ודפוס ראשון‪ ,‬ולאור מחלוקות דומות המיוחסות לר' שמעון בנו של ר' יהודה כך הנוסח הנכון‪ ,‬לשיטת‬
                                                                                                  ‫אפשטיין‪ ,‬מבוא‪ ,‬עמ' ‪ ,28‬והערה ‪.6‬‬      ‫‪7	 8‬‬
                                                                                                                                       ‫‪7	 9‬‬
     ‫לפי כ"י וטיקן ‪ .122‬ההצעה שהן נקראות על פי מקומן מתבססת על דמיון לנוסח דוגמת 'הלחמיות'‪ ,‬דהיינו 'של בית‬                             ‫‪	80‬‬
     ‫לחם' (ראו אפשטיין‪ ,‬שם)‪ .‬אולי הכוונה היא לכן שמוצאן הוא האי רודוס (השוו ליברמן‪ ,‬תוספתא כפשוטה‪ ,‬מועד‪ ,‬עמ'‬
     ‫‪ ;186‬אלבק‪ ,‬משנה‪ ,‬מועד‪ ,‬עמ' ‪ .)148‬קוטשר‪ ,‬קטעי גניזה‪ ,‬עמ' ‪ ,111-109‬העדיף את גרסת הערוך 'רודסיות'‪ ,‬בעקבות‬
     ‫נוסחו המעניין והעקיב של קטע הגניזה אוקספורד ‪[' :Heb. c. 21/23‬חד] תאני הרודסיות וחד תאני רהדסיות‪ .‬מאן דתאני‬
     ‫הרודסיות על שם הרודוס ומאן דתאני רהדסיות על שם מקומן' (תודתי לורד נעם על הפניה זו)‪ .‬להשערתו של קוטשר‪,‬‬
     ‫התעתיק הבבלי נובע מה"א־הנישוף‪ ,‬שבו נהגתה ונכתבה האות הראשונה של שם האי ביוונית‪ ,‬ואילו הפרשנות על‬
     ‫שם הורדוס מקורה בארץ־ישראל שבה כבר לא הוכרה צורת כתיב זו‪ .‬ורד נעם סבורה שהחילוק המקורי‪ ,‬לפי המסורת‬
     ‫הבבלית‪ ,‬הוא בין הכתיבים 'הרודסיות' ו'רהדסיות'‪ .‬הראשון משקף את שמו של הורדוס והשני את השם רודוס בנישוף‪,‬‬
     ‫כפי שהראה קוטשר‪ .‬להצעה אחרת הקושרת את השם הן להורדוס והן לשם מקום ‪ -‬מרשה ‪ -‬ראו ֹארן‪ ,‬יוני הרדסיאות‪.‬‬
     ‫גם שצמן‪ ,‬הורדוס‪ ,‬מרשה וחורבת מדרס‪ ,‬עמ' ‪ ,138‬וגם וילנאי‪ ,‬יוני הדרסיאות‪ ,‬הציעו קשר לחורבת מדרס‪ ,‬הסמוכה‬
     ‫למרשה‪ .‬טפר‪ ,‬גידול היונים‪ ,‬עמ' ‪ ,192‬זיהה את שם היונים‪ ,‬בעקבות יצחק כפכפי‪ ,‬בתואר היווני ‪ ,ἄδραστος‬שמשמעו‬

                                                                                                                      ‫'שאינן בורחות'‪.‬‬
                                                                                                        ‫ראו אפשטיין‪ ,‬מבוא‪ ,‬עמ' ‪.29‬‬

                                                                                                                ‫ידין‪ ,‬מצדה‪.139–138 ,‬‬
     ‫טפר‪ ,‬גידול היונים‪ ,‬עמ' ‪ .183-181‬רפאל ינקלביץ הציע שאת 'הר המלך'‪ ,‬המופיע פעמים רבות אצל חז"ל‪ ,‬יש לזהות עם‬
     ‫הרודיון‪ ,‬ואת 'המלך' שבביטוי זה יש לזהות עם הורדוס‪ .‬הוא מסתמך בכך על הקביעה הבאה בתוספתא (מנחות ט‪ ,‬יג)‪,‬‬
     ‫שקרבנות היו מביאים‪' :‬אילים ממואב‪ ,‬עגלים משרון‪ ,‬כבשים ממדבר‪ ,‬גוזלות מהר המלך'‪ .‬הוא מקשר את גידול היונים‬

                                              ‫של הורדוס עם הגוזלות שמוצאן מהר המלך‪ .‬ראו ינקלביץ‪ ,‬הר המלך‪ ,‬עמ' ‪.27–26‬‬

‫‪409‬‬
   415   416   417   418   419   420   421   422   423   424   425