Page 420 - josephus volume one
P. 420
תורדוסיוה םינוי
נספח :יונים הורדוסיות
[מלחמת ה ;181משנה ,חולין יב ,א; תוספתא ,שבת יב ,ד; חולין י ,ט;
בבלי ,חולין קלט ע"ב ]
במקורות התנאיים נפקד בדרך כלל מקומו של הורדוס .חוץ מהטקסט בספרי דברים רמא (עמ' ,)271
שצוטט לעיל ,ובו נזכר 'מעשה הרודוס' וחוץ מהזכרה אחת מפורשת (ספרא בחוקותי פרק א ,א [קי
ע"ב] -וראו הערך נס הגשם בימי הורדוס) והזכרה אחת מרומזת על בניין המקדש בימיו ,שבה אין
שמו נזכר (משנה ,עדויות ח ,ו) ,מופיע ,כנראה ,שמו של הורדוס במרומז במשנה בהקשר של זן מיוחד של
יונים מבויתות -יונים הרדסיות או הדרסיות (למשל משנה ,חולין יב ,א; תוספתא ,שבת יב ,ד; חולין
י ,ט) .בבבלי על משנה זו מסופר ,ש'ר' חייא ור' שמעו' בר[בי] חד תני :הדרסיות .וחד תני :הרדסות [ר'
חייא ורבי שמעון ברבי ,אחד שנה :הדרסיות .ואחד שנה :הרדסות] .מן דתני [מי ששנה] הרדסיות ,על
שם הורודוס ,ומן דתני [ומי ששנה] הדרסיות על ש[ם] מקומן' (בבלי ,חולין קלט ע"ב) .
נראה לי שיש לתת אמון במי שטען שיונים אלה נקראות על שם הורדוס ,שכן גם יוספוס במלחמת
היהודים יודע לספר ש'ליד ארמונו של הורדוס בירושלים ,שעמד בתוך גנים פורחים ,ניצבו שובכים רבים
של יוני בית' (מלח' ה .)181גם במצדה של הורדוס נמצא מבנה שזוהה תחילה כקולומבריום ,כלומר
שובך יונים .אמנם ידין פסל רעיון זה וזיהה את המבנה בסופו של דבר כאתר קבורה שבו צברו וחתמו
את האפר של מי שמת בשירותו של הורדוס ולא היה יהודי ,ועל כן נשרפה גופתו על פי מנהג רומא ,
אך אפשרות זו כבר נדחתה באופן משכנע על ידי יגאל טפר .
להיקרויות נוספות בספרות התנאים ולמבחר גדול של שינויי נוסחאות ראו אפשטיין ,מבוא ,עמ' ֹ ;29-27ארן ,יוני 75
הרדסיאות. 76
7 7
לפי גרסת כתבי היד ודפוס ראשון ,ולאור מחלוקות דומות המיוחסות לר' שמעון בנו של ר' יהודה כך הנוסח הנכון ,לשיטת
אפשטיין ,מבוא ,עמ' ,28והערה .6 7 8
7 9
לפי כ"י וטיקן .122ההצעה שהן נקראות על פי מקומן מתבססת על דמיון לנוסח דוגמת 'הלחמיות' ,דהיינו 'של בית 80
לחם' (ראו אפשטיין ,שם) .אולי הכוונה היא לכן שמוצאן הוא האי רודוס (השוו ליברמן ,תוספתא כפשוטה ,מועד ,עמ'
;186אלבק ,משנה ,מועד ,עמ' .)148קוטשר ,קטעי גניזה ,עמ' ,111-109העדיף את גרסת הערוך 'רודסיות' ,בעקבות
נוסחו המעניין והעקיב של קטע הגניזה אוקספורד [' :Heb. c. 21/23חד] תאני הרודסיות וחד תאני רהדסיות .מאן דתאני
הרודסיות על שם הרודוס ומאן דתאני רהדסיות על שם מקומן' (תודתי לורד נעם על הפניה זו) .להשערתו של קוטשר,
התעתיק הבבלי נובע מה"א־הנישוף ,שבו נהגתה ונכתבה האות הראשונה של שם האי ביוונית ,ואילו הפרשנות על
שם הורדוס מקורה בארץ־ישראל שבה כבר לא הוכרה צורת כתיב זו .ורד נעם סבורה שהחילוק המקורי ,לפי המסורת
הבבלית ,הוא בין הכתיבים 'הרודסיות' ו'רהדסיות' .הראשון משקף את שמו של הורדוס והשני את השם רודוס בנישוף,
כפי שהראה קוטשר .להצעה אחרת הקושרת את השם הן להורדוס והן לשם מקום -מרשה -ראו ֹארן ,יוני הרדסיאות.
גם שצמן ,הורדוס ,מרשה וחורבת מדרס ,עמ' ,138וגם וילנאי ,יוני הדרסיאות ,הציעו קשר לחורבת מדרס ,הסמוכה
למרשה .טפר ,גידול היונים ,עמ' ,192זיהה את שם היונים ,בעקבות יצחק כפכפי ,בתואר היווני ,ἄδραστοςשמשמעו
'שאינן בורחות'.
ראו אפשטיין ,מבוא ,עמ' .29
ידין ,מצדה.139–138 ,
טפר ,גידול היונים ,עמ' .183-181רפאל ינקלביץ הציע שאת 'הר המלך' ,המופיע פעמים רבות אצל חז"ל ,יש לזהות עם
הרודיון ,ואת 'המלך' שבביטוי זה יש לזהות עם הורדוס .הוא מסתמך בכך על הקביעה הבאה בתוספתא (מנחות ט ,יג),
שקרבנות היו מביאים' :אילים ממואב ,עגלים משרון ,כבשים ממדבר ,גוזלות מהר המלך' .הוא מקשר את גידול היונים
של הורדוס עם הגוזלות שמוצאן מהר המלך .ראו ינקלביץ ,הר המלך ,עמ' .27–26
409