Page 424 - josephus volume one
P. 424

‫סודרוה ימיב םשגה סנ‬

         ‫נסים‪   .‬משום כך יש מידה מסוימת של התנצלות באופן שבו הוא מספר על הנס הזה‪ .‬הוא פותח במילה‬
         ‫'מסופר' (‪ ,)λέγεται δὲ‬המעלה על הדעת שכאן שילב יוספוס מקור נוסף‪   ,‬והסיום במילים 'את הסיפור‬
         ‫הזה מסרו לנו אבותינו' (‪ ,)καὶ τοῦτον τὸν λόγον οἱ πατέρες ἡμῖν παρέδωκαν‬מאשש טענה זו‪.‬‬
         ‫המגמה המתנצלת ממשיכה בהערה שמוסיף יוספוס בעקבות דברים אלה‪' :‬ואין [הסיפור הזה על הגשם]‬
         ‫בלתי־נאמן עלינו‪ ,‬אם ייתן אדם דעתו על שאר מופתי אלוהים'‪ .‬מסתבר שיוספוס חש מידה מסוימת של‬

                                                                                  ‫אי־נוחות בשיבוץ הסיפור הזה כאן‪.‬‬
         ‫אם כן‪ ,‬מדוע בחר יוספוס בכל זאת לסיים את ספר טו של קדמוניות במקור כה לא שגרתי? תשובה‬
         ‫חד־משמעית לכך אין‪ ,‬אך מעניין לשים לב שגם ספר יד בקדמוניות‪ ,‬אף שאיננו מתאר שום נס‪ ,‬מסתיים‬
         ‫במילים דומות‪' :‬זה סופו של בית החשמונאים שקיבלנו' (‪( )παρειλήφαμεν‬קדמ' יד ‪   .)491‬המונח‬
         ‫שמשתמש בו יוספוס כדי לתאר את המסירה בסוף ספר יד שונה מן המונח שהשתמש בו בסוף ספר טו‬
         ‫(‪ ,)παρέδωκαν‬אך המשמעות דומה‪ .‬לא ברור אם יש כאן החלטה מודעת או צירוף מקרים‪ ,‬אך נראה‬
         ‫שבשני המקרים סיים יוספוס את ספרו בחריגה מתיאורו של ניקולאוס מדמשק כדי לשלב מסורת יהודית‬

                                    ‫יותר‪ ,‬שאולי גם מוסרת ביתר דיוק את דעתו של יוספוס עצמו על האירועים‪  .‬‬
         ‫יוספוס איננו מרבה להשתמש בביטוי 'אבותינו' בכתביו‪   ,‬ובעצם כאן הוא המקום היחיד שבו הוא‬
         ‫משתמש בו כדי לסמן מקור שנמסר והגיע לידיו מהם‪ .‬אולי אין זה מקרה שדווקא בתיאורו את הפרושים‬
         ‫ובמה הם נבדלים מן הצדוקים‪ ,‬קובע יוספוס שנוסף על התורה הכתובה מסרו (‪ )παρέδοσαν‬הפרושים‬
         ‫הלכות (‪ )νόμιμα‬מ'מסורת האבות' (‪( )ἐκ πατέρων διαδοχῆς‬קדמ' יג ‪   ;)297‬שכן אין ספק שבמקרה‬
         ‫שלפנינו השתמר בידיו של יוספוס מקור מנוסח בקפידה‪ ,‬ואופיו הפרושי מסתמן מכוחה של המקבילה‬

                                                                         ‫הכמעט זהה שהשתמרה בספרות התנאית‪   .‬‬

     ‫אבל ראו בערך יוחנן ובת הקול‪ .‬אפשר עוד לציין שיוספוס מזכיר נס גשם שאירע ליהודים גם בהזדמנויות אחרות ‪ -‬אחרי‬                      ‫	‪4‬‬
     ‫שהוסר האיום של קליגולה להציב את פסלו בבית המקדש‪ ,‬וראו בערך צלם בהיכל (קדמ' יח ‪ .)285–284‬בימי חוני המעגל‬
     ‫(קדמ' יד ‪ )22‬וכן את עונש מניעת הגשם שקיבלו כשחטאו (קדמ' יח ‪ ,)28‬וראו הערך מלחמת האחים החשמונאים‪ ,‬וכן‬                           ‫‪	5‬‬

                                                                                              ‫את הערך התייבשות השילוח בכרך ב‪.‬‬       ‫	‪6‬‬
     ‫וראו גם הערך יוחנן ובת הקול‪ ,‬שגם בו מתחיל המקור הנידון באותן מילים‪ .‬למקור נוסף שנפתח במילה זו ושאותו מזהה‬                      ‫	‪7‬‬
     ‫הלשר‪ ,‬יוספוס‪ ,‬עמ' ‪ ,1974‬כתחיבה של מקור יהודי‪ ,‬ראו קדמ' יג ‪( 322‬סיפור החלום של יוחנן הורקנוס שבנו אלכסנדר‬
                                                                                                                                    ‫	‪8‬‬
                                                                                    ‫יירש אותו‪ .‬לסיפור זה אין מקבילה אצל חז"ל)‪.‬‬      ‫‪	9‬‬
                                                                                                          ‫ראו בערך תולדות הורדוס‪.‬‬  ‫‪	10‬‬

     ‫וראו גם שוורץ‪ ,‬יוספוס על הורקנוס ב'‪ ,‬עמ' ‪ ,220‬שם הוא טוען שיוספוס מביע את דעתו בסופם של ספריו‪ .‬לטענתי‬
     ‫שגם ספר יג בקדמוניות מסתיים במילים המשקפות את דעתו של יוספוס‪ ,‬כנגד גישתו של ניקולאוס‪ ,‬ראו אילן‪ ,‬שילובן‬
     ‫של נשים‪ ,‬עמ' ‪ .104‬ספר טז מסתיים אף הוא במילותיו הביקורתיות של יוספוס עצמו על הוצאתם להורג של שני בניו‬
     ‫החשמונאים של הורדוס‪ .‬בסיכום זה הוא מתאר את מעשיו של הורדוס כמעשי רצח‪ ,‬ויש להניח שלא אלה היו מילותיו‬

                                                                            ‫של ניקולאוס כשתיאר את הוצאתם להורג של הבנים‪.‬‬
                                                                                         ‫ראו מייסון‪ ,‬יוספוס על הפרושים‪ ,‬עמ' ‪.232‬‬
                                                                                                  ‫וראו גם בערך הקרע עם הפרושים‪.‬‬

                                                                                    ‫על מסקנה אפשרית מדמיון זה ראו במבוא‪ ,‬ו‪.4‬‬

‫‪413‬‬
   419   420   421   422   423   424   425   426   427   428   429