Page 425 - josephus volume one
P. 425
ןליא לט
היחס בין יוספוס לחז"ל
סיפור נס הגשם ,שירד בימי הורדוס בלילות ,מופיע כבר במקור תנאי -ספרא על ספר ויקרא .הסיפור
מופיע כחלק ממדרש על הפסוק המרעיף ברכה על ישראל כשהם עושים את רצון אלוהיהםְ ' :ו ָנ ַת ִּתי
ִג ְׁש ֵמי ֶכם ְּב ִע ָּתם' (ויקרא כו .)4הספרא מברר את השאלה מתי יש לראות את הגשם כיורד 'בעתו' ומציע
שלוש אפשרויות' :ברביעיות'' ,בלילי שבת' או 'בלילות' .שני המקורות שיש לנו בהם עניין מפרשים
את 'בעתם' כמכוון ללילות או ללילי שבת.
כדי להדגים ש'בעתם' כוונתו 'בלילות' מביא הספרא את סיפור ירידת הגשמים בימי הורדוס .מבנה
האמירה הקצרה שמופיעה בו כמעט זהה למבנה הדברים אצל יוספוס .שניהם מתחילים בקביעה
שמדובר במקרה ידוע ('מעשה' בספרא; 'מצינו' בבבלי ; 'מספרים' אצל יוספוס) ,שניהם קובעים שירדו
גשמים בעת ההיא רק בלילות ,ושניהם רואים בכך הוכחה לברכת שמים על מעשיהם הטובים של אנשים
באותה שעה .במכוון נקטתי כאן לשון עמומה ('מעשיהם הטובים') ,מכיוון שגם הטקסטים עצמם
עמומים .בעוד יוספוס מציין במפורש שהגשם ירד בלילות בגלל בניין בית המקדש ,בספרא אין בית
המקדש נזכר ובמקומו מופיעה ה'מלאכה' שעושים אנשים מסורים וטובים בימי הורדוס דווקא ,אולם
מהי מלאכה זו -לא מסופר.
לולא היה ספרו של יוספוס בידינו ,היו כמה תמיהות מתעוררות לאור הנאמר בספרא .ראשית ,יש
מקום להתפלא מדוע דווקא בימי הורדוס התגשם פסוק הברכה 'ונתתי גשמיכם בעתם'? שנית ,מדוע
אין בית המקדש נזכר במסורת זו? נראה אפוא שהספרא השתמש כאן במסורת שקיבל ,שאולי הייתה
במקור משובצת בתוך מסכת מפורטת יותר ,אבל הוא בחר לצטט אותה באופן חלקי ,וכך אבד חלק
מן המשמעות העמוקה שלה .מדוע אני סבורה כך אסביר מיד ,אך ראשית אטען שעורך הספרא לא
התקשה לתאר את ימיו של הורדוס כימי ברכה אולי משום שלנגד עיניו לא עמדה שום מסורת אחרת,
עוינת או אוהדת ,שעניינה הורדוס .בכל הספרות התנאית נזכרים ימי הורדוס רק כשנמנות שנות בית
מלכותו ומצטברות למאה ושלוש בסדר עולם רבה (פרק ל)' .מעשה הורדוס' נזכר בספרי דברים רמא
(עמ' ,)271אך גם פירושו של 'מעשה' זה כבר לא היה נהיר למפרשים והשתבש במסירה .אם זכרו של
הורדוס כמלך אלים ורצחן השתכח מן התנאים ,אין להתפלא שסיפור המזכיר את ימיו לשבח לא עורר
בקרבם תרעומת .והנה גם עורכי ויקרא רבא הארץ־ישראלי ,שנטלו מסורת זו מעורכי הספרא ,לא מצאו
צורך לשנות את צורתה ואת תוכנה ,מה שמעיד שוב שבארץ־ישראל לא הילך שמו של המלך הורדוס
אימים על שומעיו.
טע ָנתי שבעל הספרא שאב ממקור קדום יותר את דרשתו על פירוש המילה 'בעתם' מתבססת על
השאלה שהטרידה את החוקרים היא מה פירוש 'רביעיות' ,מכיוון שבנוסח כמה מכתבי היד של התלמוד הבבלי עשוי 11
ביטוי זה להתפרש כמתייחס ל'לילי רביעיות' ,דהיינו לילי יום רביעי .ואולם בהקשר של ירידת גשמים מתקבל יותר על
הדעת ש'רביעיות' פירושן מקבצי ירידת הגשמים המוכרים מארץ־ישראל ומן המשנה בתענית (ג ,א; השוו תוספתא, 1 2
תענית א ,ב-ד) ,וראו למשל ,טור־סיני ,גשמים בעתם ,עמ' ;104–102ילון ,פני מחקר לשון חכמים ,עמ' רי .וראו לאחרונה, 1 3
1 4
אילן ,תענית ,עמ' .31 ,13–12
דינור ,קטעים ,עמ' ,140סובר שהלשון 'מצינו' בבבלי מלמדת שנס הגשם היה מקור כתוב לפניו.
על תיארוך סדר עולם רבה לתקופה התנאית (ר' יוסי בן חלפתא) ,או אף לפני כן ,ראו עתה מיליקובסקי ,סדר עולם,
עמ' .128–122
ראו בערך תולדות הורדוס.
414
