Page 430 - josephus volume one
P. 430
ילםא בן יוסף
בבלי ,יומא ירושלמי ,יומא תוספתא ,כיפורים
בן ?א?ילם ג ביוסף בן אולם א ביוסף למלך] אמ' לו המלך א אמ'(רו) לו ל אמ'
בן אילים ל ביוסף בן אול' מ תחתיו] למלך ד היו] היה א על מה אמ' לו] מה
תחתיו ועבד ת ת 3 1ואמרו חכמים] אמ' לו א על?מ?ה ל בן אילים] בן אולם
ובא מעשה לפני חכמ' ואמרו כך א בן אילם ל 5בן אילים] בן אולם
במגילה והוריות כ"י פ ואמרו... א בן אילם ל בן אילי' ד מן הכהונה]
לכהן הדיוט] ולא הניחו' אחיו הכהני' [מ]כהונה גדולה ל מן הכהונה גדולה ד
להיות לא כ"ג ולא כהן הדיו' הוריות
מ ד משום איבה] כהן גד' (גדול) מ"ט (מאי טעמא) לא משום איבה ת ת 1כהן גדול משום איבה פט א ד וכך בשינויים קלים ל מ
וט ומשום מעלין בקדש ולא מורידין] כהן הדיוט מעלין בקדש ולא מורידין ת ת 1כהן הדיוט משום מעלין בקודש ולא מורידין
(מורי') פט ל ד וט וכך בשינויים קלים ג א מ
הרקע
לפני יום הכיפורים היה חשש שמא יטמא הכוהן הגדול ולא יוכל לשרת בקודש .לפי עדות המשנה (יומא
א ,א) 'שבעת ימים קודם ליום הכיפורים מפרישין כהן גדול מביתו ללשכת הפרהדרין' .בתוספתא (שם א,
א) 'פירש ר' יהודה בן פתירה שמא תמצא אשתו ספק נידה ויבא עליה ,נמצא טמא שבעת ימים' .נוסף
על כך 'מתקינין לו כהן אחר תחתיו ,שמא יארע בו פסול' (משנה ,שם) .בליל יום הכיפורים לא הניחו
לו לישון (שם ,ד ,ו-ז) ,כדי למנוע ממנו מקרה לילה ,ולא הניחו לו לאכול 'כל דבר שהוא מרגיל לזיבה'
(ירושלמי ,שם א ,ד [לט ע"א] ,עמ' ;565ראו בבלי ,שם יח ע"א).
מתתיהו בן תיאופילוס הוא למעשה הכוהן הגדול האחרון שפעל בימי הורדוס .הוא מונה כוהן גדול
לקראת סוף ימי מלכותו של הורדוס והודח זמן קצר לפני מותו בשנת 4לפה"ס (קדמ' יז .)164 ,78בזמן
כהונתו בליל יום הצום ראה בחלומו שנזדווג לאישה (יוספוס) ונטמא טומאת קרי (ירושלמי) ולא יכול
לשרת .את מקומו מילא קרובו יוסף בן אילם .
אולם נראה שביסודה קשורה פרישת שבעת הימים שלפני יום הכיפורים לפרישת ימי המילואים .ראו סוגיות התלמודים 5
על משנה זו ,וכן קנוהל ונאה ,מילואים וכיפורים ,עמ' .44-17 6
7
כוהן גדול אחר בשם זה פעל בראשית המרד הגדול .ראו הערך פנחס איש חבתה.
מיוספוס נשמע שליל החלום היה ליל יום הכיפורים .ליברמן ,תוספתא כפשוטה ,ד ,עמ' ,723והערה ,22מפרש שבליל 8
יום הכיפורים מתתיהו 'נזכר ...שנדמה לו שניאות בחלום [מאשה]' ,כלומר נזכר 'מה שקרה לו אור ליום ט' ' ,ומסיר בזה
את הקושיה כיצד ייתכן שהכוהן חלם חלום בלילה שלא הניחוהו לישון ,אך המילה 'נזכר' אינה מופיעה בדברי יוספוס.
גרץ ,דברי ימי ישראל ,א ,עמ' ,509שיער שמקור ההלכה שבמשנה להשאיר את הכוהן ער כל הלילה לפני יום הכיפורים
הוא בתקלה שאירעה למתתיהו.
לשיטת ר' חנניה סגן הכוהנים בתוספתא לעיל ,תפקיד ממלא המקום ביום הכיפורים יוחד לסגן .שיטתו נראית חולקת
על סתם המשנה (יומא א ,א) והתוספתא' :מתקינין/מפרישין כהן אחר תחתיו' .על בן אילם לא נאמר שנשא בתואר
סגן אלא רק שהיה איש ציפורי (חז"ל) וקרובו של הכוהן הקבוע (יוספוס) .ייתכן שעד זמן מסוים ,אולי אף קרוב לחורבן
הבית ,היה נהוג שממלא המקום יהיה אח או שאר בשר אחר של הכוהן הקבוע .השוו 'מעשה בשמעון בן קמחית וכו'...
נכנס אחיו ושמש תחתיו בכהונה גדולה' (תוספתא ,כיפורים ג ,כ ומקבילות) .מעין זה גם אצל ביכלר ,הכוהנים ועבודתם,
עמ' .82-80
419
