Page 432 - josephus volume one
P. 432
ילםא בן יוסף
העם 'לנקום את נקמתם של אלה' (שהוצאו להורג בעקבות השחתת נשר הזהב) ,היא 'להדיח את הכוהן
הגדול שמונה על ידי (הורדוס)' ,דהיינו את יועזר (מלח' ב .)7מכאן נשמע שיוספוס במלחמת היהודים
(או מקורו) ידע על ההדחה והמינוי בעקבות השחתת הנשר .ושמא חיסור זה נובע מטעות כלשהי ,שאין
אנו יכולים לבררה .
השתלשלות הסיפור בספרות חז"ל:
הוספה והשמטה בעקבות צירוף הסיפור לדיון ההלכתי
לפי הפירוש המקובל דנים ר' מאיר ור' יוסי בתוספתא (כפורים א ,ד) במעמד הכוהן ממלא המקום לאחר
יום הכיפורים ,דהיינו משעה שעבר מלשמש תחת הכוהן הגדול .לשיטת ר' מאיר 'כל מצות כהונה גדולה
עליו' .כלומר ,חלים עליו כל הדינים המיוחדים לכוהן גדול :אינו פורע ראשו ואינו קורע בגדיו על מתו
ואינו מטמא לקרוביו ומצווה לשאת בתולה ואסור לשאת אלמנה .ר' יוסי אומר' :אע"פ שאמרו כל
מצות כהונה (=כהונה גדולה) עליו ,אינו כשר לא לכהן גדול ולא לכהן הדיוט' .כלומר ,משעה שסיים את
תפקידו כממלא מקום ,לא ישרת במקדש ככוהן גדול בשמונה בגדים ולא ככוהן הדיוט בארבעה בגדים.
ונמצא שמעתה אינו כשר לעבודה .
ר' יוסי מביא את מעשה בן אילם כראיה לשיטתו .כשיצא בן אילם מבית המקדש בסיום עבודת היום
רמז למלך שהוא מבקש להישאר בכהונה גדולה תחת הכוהן שנפסל באמצעות השאלה' :פר ושעיר
שקרבו היום משל מי היו ,משלי או משל כהן גדול?' .עלינו להבין שהפר נלקח באשראי ,ובן אילם שואל,
מי צריך לפרוע את התשלום .הנחת הסיפור ,המשותפת לבן אילם בשאלתו ולמלך בתשובתו ,היא שהפר
והשעיר הם מממון הכוהן הגדול המשמש בקביעות .בן אילם מבקש לשמוע שהפר והשעיר משלו הם
ולא משל הכוהן הגדול שנפסל ,שכן אילו השיבו המלך כך ,היה מבין שהמינוי שנתמנה לאחר שנטמא
הכוהן הגדול אינו זמני אלא נהפך למינוי קבוע .אולם המלך גוער בו על שאיפתו לכתר כהונה גדולה,
ובאותה שעה ידע בן אילם' ,שהוסע מן הכהונה [הגדולה]' ,דהיינו שנכזבה תקוותו לתפוס את מקום
הכוהן הגדול הקבוע .
כיצד מתייחס סיפור זה לשיטת ר' יוסי ומה ביקש להוכיח ממנו -דבר זה אינו מתברר בנקל .חשוב
תחילה לדייק בשאלה -מה צריך ר' יוסי להוכיח .ר' יוסי מסכים עם ר' מאיר ,שכל מצוות כהונה גדולה
על סמך הידיעות המדויקות על יועזר שיער בלוך ,מקורות ,עמ' ,165שהללו נלקטו ממקור ששימש את יוספוס לדברי 15
ימי הורדוס ,ולא מרשימות הכוהנים הגדולים ששימשו את יוספוס כרגיל בקדמוניות. 1 6
השוו רש"י ,יומא יב ע"ב ומגילה ט ע"ב ,ותוספתא ,הוריות ב ,א. 1 7
רש"י ,שם ,מפרש לפי סוגיות הבבלי כי שני החכמים חולקים .מפתיחת ר' יוסי בתוספתא' :אע"פ שאמרו כל מצות כהונה 18
עליו' ,נראה שהוא מוסיף ומפרש ואינו חולק על ר' מאיר .פתיחה זו חסרה בתלמודים .ראו ליברמן ,תוספתא כפשוטה,
ד ,סוף עמ' 722וראש ;723דינר ,חידושי הריצ"ד ,א ,ליומא יג ע"א ,עמ' רכז ,ד"ה הלכה כר' יוסי.
עד כאן פירוש ליברמן ,שם ,עמ' ,725בעקבות תוספות ר' יצחק הלבן לחילופי הדברים בין בן אילם לבין המלך .על
הלקיחה באשראי ראו מה שהעיר ליברמן ,שם ,עמ' ,726הערה .29הנוסח 'פר ושעיר' קשה ,שהרי השעיר משל ציבור
הוא ולא משל כוהן גדול .ליברמן מציע לתקן' :פר ועשיר' .כלומר ,ועשירית האיפה .בירושלמי ,הוריות ג ,ג (מז ע"ד) ,עמ'
' :1425פר ואיל' ,אך בנספח' :פר ושעיר' (ראו חילופי הנוסח למעלה) .סוף הסיפור בחלק מהגרסות' :שהוסע מן הכהונה'
ובחלקן' :שהוסע מכהונה גדולה' .אין בנוסח הראשון ('מן הכהונה') אלא קיצור לשון (ליברמן).
421
