Page 437 - josephus volume one
P. 437
ןליא לט
גרסת הבבלי של הסיפור 'הגמון' ,והוא סבר שמדובר בנציב הרומי גרטוס .אם ,כפי שטען ליברמן ,יש
להעדיף את הנוסח המצוי בכ"י ארפורט (ולונדון)' :המלך ערבי' ,אפשר אולי לשער שמדובר דווקא
במלך הנבטי בימים ההם .בשנת 16לספירה זה היה חרתת הרביעי ( 9לפה"ס 40-לספירה) ,ובתו הייתה
נשואה להורדוס אנטיפס עד שנת 26לספירה ,שאז גירשה לטובת הרודיאס ,אשת אחיו (קדמ' יח
.)113–109אם כן ,בשנת 16לספירה היו היהודים והנבטים ביחסים טובים ,ואולי ביקור של המלך הזה
הוא המתועד בסיפור שלפנינו.
התוספתא ,המביאה את הסיפור האחד בפרק א ואת השני בפרק ג ,איננה מזהה או מקשרת את
האירוע שאירע לשמעון בן קמחית לאירוע הקרי שאירע ליוסף בן אילם ,אף שלכאורה יש דמיון מסוים
בין שני האירועים :בשניהם נטמא הכוהן הגדול ביום הכיפורים ובשניהם נכנס כוהן גדול אחר ומשמש
תחתיו .ואולם מטרתם של הסיפורים שונה בעליל :בעוד סיפור יוסף בן אילם (כפי שהראתה דפנה ברץ
לעיל) מובא בתוספתא מסיבה הלכתית כראיה לשיטת ר' יוסי ,ובסיפור עצמו יש ביקורת על הכוהן
המתמנה לשעה ,הרי סיפורנו כאן הוא אופטימי ,ומציע שיש מקום לשמחה על כך ששני אחים שימשו
בכהונה הגדולה באותו היום.
מכל מקום ,הירושלמי קושר את שני האירועים ,ובשלושת המקומות שבהם מובא סיפור יוסף בן
אילם ,הוא מספר מיד לאחריו את סיפור שמעון בן קמחית שהודח ואחיו נתמנה תחתיו ,המלווה באפילוג
ובו משבחים החכמים את קמחית -אמם של שמעון ואחיו -שכך זכתה להעמיד שני כוהנים גדולים
ביום אחד .הרעיון שקמחית/קמיתוס הוא שם אמו של שמעון איננו נרמז אצל יוספוס ,ואף התוספתא
איננה יודעת על כך .מסתבר שהירושלמי הלביש על המילה הזאת (קמחית/קמיתוס ,שהיא אולי שם
אביו של הכוהן במקור) ,שנשמעה לו כשם של אישה ,דמות שלמה של אישה צדיקה וצנועה ,עתירת
רגשות אימהיים:
.1מעשה בבן אילם מציפורין שאירע קרי לכהן גדול ביום הכיפורים ונכנס בן אילם ושימש
תחתיו בכהונה גדולה ,וכשיצא אמ' למלך :אדוני המלך ,פר ושעיר שליום הכיפורים משלי הן
קריבין או משלכהן גדול? וידע המלך מה הוא שואלו .אמ' לו :בן אילם ,אילו לא דייך אלא
ששימשתה שעה אחת לפני מי שאמר והיה העולם? וידע בן אילם שהוסע מכהונה גדולה.
.2מעשה בשמעון בן קמחית שיצא לדבר עם המלך ערב יום הכיפורים ונתזה צינורה של רוק
מפיו על בגדיו וטימתו ,ונכנס יהודה אחיו ושימש תחתיו בכהונה גדולה .וראת אימן שני בניה
כהנים גדולים ביום אחד.
.3שבעה בנים היו לה לקמחית וכולן שימשו בכהונה גדולה שלחו חכמים ואמרו לה :מה
מעשים טובים יש בידך? אמרה להן :יבא עלי אם ראו קורות ביתי שערות ראשי ואימרת חלוקי
מימיי .אמרון :כל קימחיא קמח ,וקמחא דקמחית -סולת .וקרון עלה [תרגום :כל קמח הוא
ראו גרץ ,לתולדות הכוהנים הגדולים ,עמ' .56–55 3 2
תוספתא כפשוטה ,ד ,עמ' ' :806לפי הגרסא "מלך הערבי" ...אינה נמנעת האפשרות ש"מלך" כאן הוא שם פרטי והכוונה 3 3
היא למלך ֵמערב (דוגמת רבי מלוך ערבאה ,תלמידו של ר"י בן לוי) ,ולפיכך אמרו בבבלי" :עם ערבי אחד" ' (עמ' .)66ואכן
3 4
אחד ממלכי הנבטים נקרא מליכוס ,אך לא בשנים הנידונות כאן. 3 5
לניתוח המניע הרעיוני מאחורי קשירת שני הסיפורים זה בזה ,על מנת שלא להדגיש יתר על המידה את מעשיהם הרעים
דווקא של כוהני הבית השני ,ראו בן שחר ,היסטוריה ,עמ' .201
וראו מה שכתבתי על כך בספרי ,שלי ושלכם ,עמ' .286–285
426
