Page 440 - josephus volume one

‫יאני‪/‬סודרוה לש ותומו ותמיזמ‬

‫מזימתו ומותו של הורדוס‪/‬ינאי‬

‫מלחמת א ‪ ;666 ,660-659‬קדמוניות יז ‪ ;193 ,181-173‬סכוליון פ למגילת תענית‪ ,‬ב' בשבט‬
‫(עמ' ‪)110-109‬‬

‫טל אילן‪ ,‬ורד נעם‬

‫קדמוניות יז‬ ‫מלחמת א‬

‫‪...[ )173‬הורדוס] חזר ליריחו‪( .‬שם) תקפה אותו מרה שחורה‪,‬‬ ‫‪ )659‬הוא שב ליריחו‪ ,‬ובהגיעו לשם שקע במרה שחורה; כמעט‬
‫שהשתוללה נגד כל הבריות עד כדי כך שכשנטה למות המציא‬ ‫ביקש לקרוא תיגר על המוות עצמו ואף היה בדעתו לעשות‬
‫מעשה מרושע ביותר‪ :‬הוא ציווה לכנס את שועי ארץ יהודה‬
‫מעשה כזה‪ )174 :‬בפקודתו נתכנסו מכל העם למושבותיהם‬ ‫מכל הכפרים (‪τοὺς ἀφ’ ἑκάστης κώμης ἐπισήμους‬‬
‫אנשים יהודים חשובים‪ .‬רבים היו (הבאים)‪ ,‬הואיל והוזמן כל‬ ‫‪ )ἄνδρας ἐξ ὅλης Ἰουδαίας‬אל המקום הנקרא היפודרום‬
‫העם והכול שמעו את הפקודה‪ ,‬מפני שדין מוות נגזר על כל‬ ‫(‪ )εἰς τὸν καλούμενον ἱππόδρομον‬ולכלוא אותם שם‪.‬‬
‫‪ )660‬אחר כך קרא לאחותו שלום ולבעלה אלכסס ואמר‪:‬‬
‫מי שלא ישים לב לצו‪ ,‬ומפני שהמלך השתולל כלפי הכול‬ ‫‘יודע אני כי יום מותי יהיה יום חג ליהודים; אך אני אוכל‬
‫במידה שווה‪ :‬כחפים מפשע וכאשמים‪ )175 .‬הוא כינס את כל‬ ‫להביא לידי כך שיתאבלו ביום מותי — אם גם לא עלי אלא‬
‫האנשים בהיפודרומוס (‪ ,)ἐν τῷ ἱπποδρόμῳ‬וקרא לאחותו‬ ‫על [אנשים] אחרים — ו‌[לזכות] ללוויה מפוארת‪ ,‬אם תישמעו‬
‫להוראותי‪ .‬צוו על החיילים לכתר את האנשים הכלואים‬
‫שלום ולבעלה אלכסס‪ ,‬ואמר שימות בזמן לא־רחוק‪ ,‬כל־כך‬ ‫בהיפודרום‪ ,‬ולהמיתם מיד עם צאת נשמתי — כך יבכו אותי‪,‬‬
‫גברו עליו היסורים; אמנם‪ ,‬דבר זה אפשר לשאת והוא יקרה‬ ‫אם גם בעל כורחם‪ ,‬ארץ יהודה כולה וכל בית ובית' [‪]...‬‬
‫את כל הבריות לרצונם; אולם מה שמעציב אותו ביותר הוא‬
‫(שימות) ללא קינה וללא מספד‪ ,‬כראוי לעשות למלך‪)176 .‬‬
‫שכן לא נעלמה ממנו מחשבתם של היהודים‪ ,‬כמה רצוי ונעים‬
‫להם מאוד דבר מותו‪ ,‬כיוון שגם בחייו היו מוכנים ומזומנים‬
‫למרוד (בו) ולנהוג בחוצפה כלפי גזירותיו‪ )177 .‬אך זה עניינם‬
‫של אלה (של שלום ובעלה) להחליט על הקלה פורתא בצערו‬
‫על דבר זה‪ .‬אם יהיו בדעה אחת אתו ולא יסרבו להחלטתו‪,‬‬
‫תהא הלוויתו גדולה וכפי שלא היתה למלכים אחרים‪ ,‬וכל‬
‫העם (יעשה לו) מספד ויבכה אותו (מקרב) נפשו‪[ ,‬ולא] לשם‬
‫קלות־ראש וצחוק‪ )178 :‬בשעה שיראו שיצאה נשמתו יעמידו‬
‫סביב ההיפודרומוס את הצבא‪ ,‬שאינו יודע עדיין על מותו‪,‬‬
‫שכן הוא מצווה שלא לפרסם את הדבר ברבים בטרם יעשו‬
‫זאת‪ ,‬וימיתו את העצורים ברמחים‪ .‬ולכשימיתו את כולם בדרך‬
‫זו ינחילו לו שמחה כפולה בקיום הפקודות‪ ,‬שהוא נותן להם‬
‫בשעה שהוא נוטה למות‪ ,‬ומספד הראוי לשמו שיתכבד בו‪.‬‬
‫‪ )179‬והוא התחנן בדמעות והשביעם וקרא להם למען חיבתם‬
‫כבני־משפחה ונאמנותם לאלוהים‪ ,‬ודרש מהם שלא ינהגו בו‬
‫אי־כבוד‪ .‬והללו הסכימו (והבטיחוהו) שלא יעברו (על דבריו)‪.‬‬

‫‪ )180‬אף מי שהסכים (למעשיו) הראשונים (ואמר)‪ ,‬שמה‬
‫שעשה לקרוביו מתוך אהבת החיים עשה‪ ,‬עלול להבין מתוך‬

‫‪429‬‬