Page 444 - josephus volume one
P. 444
יאני/סודרוה לש ותומו ותמיזמ
הורדוס (מלח' א ;655–648קדמ' יז .)167–149לדברי יוספוס ,מעשה זה הוא שהצית למעשה את המרד
לאחר מות הורדוס (מלח' ב ;10קדמ' יז .)214–213
המקור של יוספוס
במהלך פריסת המאורעות שהובילו למותו של הורדוס ותיאור תוצאות מותו ,הן במלחמת והן בקדמוניות,
שיבץ יוספוס שני סיפורים הקשורים זה לזה קשר הדוק ,אחד בעל אופי יהודי מובהק ואחד שיש לו
מקבילה אצל חז"ל .הראשון הוא סיפור הסרת הנשר מעל שער בית המקדש (שעסקנו בו זה עתה),
והשני ,סיפור מזימתו של הורדוס להוציא להורג כמה מזקני ישראל לאחר מותו כדי לזכות למספד גדול.
שניהם נראים נטע זר במארג האחיד שטווה יוספוס (כנראה על פי כתביו של ניקולאוס) .כדי להבין את
תפקידם של הסיפורים הללו ואת הקשר ביניהם יש להכיר טוב יותר את ההקשר הספרותי הכללי שבו
הם מופיעים.
הרקע שאנו מעוניינים בו כאן מתחיל במלח' א ,552המקביל לראשית ספר יז של קדמוניות .הסיפור
שמספר יוספוס בסעיפים ,670–552דהיינו סוף ספר א הארוך של מלחמת היהודים ,והמשכו בראשית
ספר ב ,כתוב כרומן היסטורי שהאירועים בו שלובים זה בזה .בלבו של הסיפור מצויה מחלתו הקשה
ומלאת הייסורים של הורדוס ,והתנהגות בני משפחתו הקרובים ביותר לפניה ,במהלכה ולאחר מותו.
הסגנון והתוכן כאחד מצביעים במפורש על ניקולאוס מדמשק ,הפילוסוף הפריפטטי וההיסטוריון
הדרמטי בחצר הורדוס ,כמקור שעליו מסתמך יוספוס.
הדרמה נפתחת מיד לאחר הוצאתם להורג של שני בניו של הרודן מאישתו שכבר הוצאה להורג
עשרים שנה לפני כן -מרים החשמונאית .במלחמת היהודים מתאר יוספוס את סופם הטרגי של
שני הבנים יחדיו בקיצור נמרץ' :אחר כך שלח הורדוס את שני הבנים לסבסטי ,שאינה רחוקה מרחק
רב מקיסריה ,וציווה להמיתם בחניקה; פקודתו בוצעה מיד והוא ציווה להעביר את גופותיהם למבצר
אלכסנדריון ולטמון אותם בקבר אלכסנדר אבי אמם .כזה היה קיצם של אלכסנדר ואריסטובולוס' (מלח'
א .)551לעומת זאת ,ספר טז של קדמוניות מסתיים ,לאחר תיאור דומה ממש של הוצאתם להורג של
הבנים (קדמ' טז ,)394בדרשה ארוכה על רשעותו ואכזריותו של הורדוס (שם .)404–395היחס בין
יוספוס למקורו ברור -במלחמת הוא נאמן לתיאורו הקצר והתמציתי של ניקולאוס מדמשק ,הנמנע
מלבקר את הורדוס פטרונו .בקדמוניות הוא מתיר רסן ומשתלח במלך האכזר בכל מאגר התחמושת
שברשותו .כפי שנראה מיד ,הבדלי גישה אלה מלווים את התיאורים המקבילים של שנותיו האחרונות
של הורדוס בקדמוניות ובמלחמת לכל אורכם .במלחמת היהודים הדיווח אוהד וחומל ,מבית היוצר
של ניקולאוס; בקדמוניות ניכר העיבוד העוין והשיפוטי של יוספוס עצמו .למטרה זו השתמש יוספוס
בקדמוניות הן בחיבורו הקודם מלחמת היהודים (שם כבר עשה שימוש בכתבי ניקולאוס מדמשק) ,והן
בכתבי ניקולאוס עצמם ,שעליהם שב והוסיף כהנה וכהנה פרשנות ,המבקרת את המלך וחושפת אותו
כרודן אכזר וחסר רחמים ,פרשנות הנעדרת מחיבורו הראשון .
על ניקולאוס וזרם פילוסופי זה ראו שליט ,הורדוס המלך ,עמ' .282 1 0
על ההבדלים בדמותו של הורדוס בין מלחמת וקדמוניות ראו סיוורס ,הורדוס ,יוספוס ולאקייר; תובל ,כוהן ירושלמי ,עמ' 11
;220–211על פרשה זו ממש ראו שם ,עמ' .220–218
433
