Page 442 - josephus volume one

‫יאני‪/‬סודרוה לש ותומו ותמיזמ‬

‫ ‪ 9‬אם מתי הרוג את הזקנים ההם‪,‬‬
‫‪ 10‬עד שישראל שמחין <לי‪ ,‬ידוו> על רבותיהם‪.‬‬
‫‪ 11‬אמרו‪ ,‬אשה טובה היתה לו‪ ,‬שלמנצון המלכה שמה‬
‫‪< 1 2‬וכשמת סלקה טבעתו מעל ידו ושלחה לשר בית האסורין>‬

‫‪ 13‬אמ' לו רבך נחלם‪ ,‬התיר את הזקנים‪.‬‬
‫‪ 1 4‬התירם והלכו להם לבתיהם‪.‬‬
‫‪ 15‬הודיעום שמת ינאי המלך‪.‬‬

‫‪ 16‬יום שמת בו ינאי המלך עשאוהו יום טוב‪.‬‬

‫מגילת תענית בתרין] בתרתין אא בשנים ק ו ד יום ‪ -‬למספד] חסר אס ודלא למספד] חסר אא דלא למספד ק ו ד‬
‫‪< 1‬שבראשון ‪ -‬למספד>] חסר פ ק ו ד משפט זה אין מקומו כאן בכ"י פארמה שלפנינו‪ ,‬כי אם במקום שבו סומנו סוגריים‬
‫עגולים בשורה ‪ .3‬נראה שהנוסח המקורי היה זה ששוחזר כאן‪ .‬לימים נשמט המשפט שבשורה ‪ 1‬מחמת הדומות ונוסף בגיליון‬
‫בצירוף המילים 'ובזה כתוב'‪ ,‬אשר לפניהן נועד להיתוסף (ראו ראש שורה ‪ .)2‬אבל כל הגיליון נכנס שלא במקומו‪ ,‬בשורה ‪,3‬‬
‫וכך נוצר הנוסח הנוכחי של כ"י פארמה‪ ,‬שהוא חסר שחר ('ובזה כתוב בו ולא למספד‪ .‬ולמה שנו זה מזה‪ ,‬אלא שבראשון‬
‫אינו כתוב ולא למספד ובזה כתוב‪ .‬בראשון מת הודורוס‪ 2 .)'...‬ובזה ‪ -‬למספד] חסר ק ו ד ‪ 3‬שנו] שינו ו ד ( )] נוסף‬
‫שבראשון אינו כתוב ולא למספד ובזה כתוב פ (ראו החילופים לשורה ‪ 1‬לעיל) בראשון] שבראשון ק ו ד הודורוס] הורודוס ק‬
‫ו ד ‪ 4‬המלך] כאן שולב בנוסח הכלאיים (ק ו ד) נוסח סכוליון א‪< 5 .‬אמרו ‪ -‬המלך>] חסר פ ‪ 7‬וחבשן] נטלן וחבשן ק ו‬
‫ד ‪ 8‬וצוה לרב] אמר לו לשר ק ו ד <>‌בית] בבית פ ‪ 9‬ההם] הללו ק ו ד ‪ 10‬עד] ועד ק ד ועל ו <לי ידוו>] להדיוו פ לו‬
‫ידוו ק ד לא יראו ו רבותיהם] רבותם ק ד ריבותם ו ‪ 11‬היתה לו] נוסף לינאי המלך ק ו ד שלמנצון המלכה] ושלמינון ק‬
‫ד ושלמירון ו ‪< 12‬וכשמת ‪ -‬האסורין] חסר פ שלחה ‪ -‬האסורין] חסר ק ‪ 13‬נחלם] בחלום ק ו ד את] אותן ק אותם‬
‫ו ד ‪ 15‬הודיעום שמת] ואח"כ אמרה מת ק ו ד ‪ 16‬יום שמת בו] ואותו (ובאותו ו) היום שמת ק ו ד יום טוב] כאן נתחבה‬

‫פסקה שמקומה בסוף הסכוליון ק ד ‬

‫רקע היסטורי‬

‫שלוש שנות חייו האחרונות של הורדוס‪ ,‬כפי שאלה מתוארות בסוף ספר א של מלחמת היהודים‬
‫ובתחילת ספר יז של קדמוניות היהודים‪ ,‬היו עתירות תככים ומזימות חצר‪ .‬הן במלחמת א והן בסוף‬
‫ספר טז של קדמוניות מסופר שהורדוס הוציא להורג את שני בניו ממרים החשמונאית ‪ -‬אלכסנדר‬
‫ואריסטובולוס‪ ,‬שהיו‪ ,‬כפי שניתן היה לצפות‪ ,‬יורשיו הטבעיים‪ .‬לאחר מותם בשנת ‪ 7‬לפה"ס פרצה‬
‫מלחמת ירושה סבוכה בין בניו הנותרים של הורדוס (אנטיפטרוס‪ ,‬אר ֵכלאוס‪ ,‬הורדוס אנטיפס‪ ,‬הורדוס‬
‫בנה של מרים בת הכוהן הגדול שמעון בן ביתוס‪ ,‬ואף פיליפוס)‪ ,‬שלא הסתיימה גם עם מות המלך הזקן‪.‬‬
‫בתככי החצר היה מעורב בראש ובראשונה בנו בכורו של הורדוס ‪ -‬אנטיפטרוס ואמו דוריס‪ ,‬אישתו‬

‫שיבוש זה הוא כנראה קדום‪ ,‬שכן נראה שכבר עמד לפני נוסח הכלאיים‪ ,‬שגם בכל עדיו חסרה שורה ‪ 1‬כפי שנשמטה‬ ‫‪ 3‬‬
‫מכ"י פ‪ .‬שורה ‪ ,2‬שלפי הנוסח המשובש של כ"י פ יוצרת פתיחה חסרת שחר של הביאור ('ובזה כתוב בו ולא למספד')‪,‬‬
‫וכן התחיבה המוטעית לתוך שורה ‪'( 3‬שבראשון אינו כתוב דלא למספד ובזה כתוב') נמחקו כליל‪ ,‬במכוון כנראה‪ ,‬בידי‬ ‫ ‪4‬‬
‫‪ 5‬‬
‫יוצר הנוסח הרחב‪ ,‬ולכן חסרים בכל עדיו (ראו חילופי הנוסח לשורות ‪.)3–1‬‬
‫נראה שנשמט מחמת הדומות‪ :‬ינאי המלך ‪ -‬ינאי המלך‪ .‬הושלם על פי נוסח הכלאיים (ק ו ד)‪.‬‬

‫ראו נעם‪ ,‬מגילת תענית‪ ,‬עמ' ‪ ,111-110‬וההערות‪ ,‬ועמ' ‪.131-130‬‬

‫‪431‬‬