Page 443 - josephus volume one
P. 443

‫םענ דרו ‪,‬ןליא לט‬

‫הראשונה של הורדוס שגורשה ואחר־כך הוחזרה‪   .‬פירורא‪ ,‬אחיו של הורדוס‪ ,‬ואישתו היו מבעלי בריתו‬
‫הראשונים (מלח' א ‪ ;570–567‬קדמ' יז ‪ ,)35–32‬אך הברית עמם הסתיימה במות אחי המלך מהרעלה‪,‬‬
‫שבה היה מעורב אנטיפטרוס עצמו (מלח' א ‪ ;598–578‬קדמ' יז ‪ .)   77–58‬גם מאחותו של הורדוס ‪-‬‬
‫שלום ‪ -‬ניסה אנטיפטרוס להיפטר‪ ,‬אך נכשל (מלח' א ‪ ;643–641‬קדמ' יז ‪ .)145–134‬אפילו אישתו‬
‫השלישית של הורדוס ‪ -‬מרים בת הכוהן הגדול ‪ -‬הייתה מעורבת בסבך התככים הזה (מלח' א ‪;599‬‬
‫קדמ' יז ‪ .)78‬מצודתו של אנטיפטרוס פרושה הייתה הרחק מעבר לירושלים וספיחי תככיו נשאו הד אף‬

                                  ‫בערביה (מלח' א ‪ ;583‬קדמ' יז ‪ )62‬וברומא (מלח' א ‪ ;641‬קדמ' יז ‪.)141‬‬
‫מטרת מזימותיו של אנטיפטרוס הייתה הורדוס עצמו‪ ,‬ואף הרעל שממנו מת פירורא היה מיועד למלך‬
‫(מלח' א ‪ ;639 ;601 ;596‬קדמ' יז ‪ .)131 ;79 ;73‬משהתגלו הדברים הועמד אנטיפטרוס למשפט ולבסוף‬
‫אף הוצא להורג (מלח' א ‪ ;663 ;643–620‬קדמ' יז ‪ .)187–185 ;145–93‬במהלך כל אלה נפל המלך הורדוס‬
‫למשכב (מלח' א ‪ ;656 ;644‬קדמ' ‪ ,)168 ;93‬אשר ממנו לא קם‪ .‬בנו אנטיפטרוס הוצא להורג כארבעה‬

                                               ‫ימים בלבד לפני שמת המלך עצמו (מלח' א ‪.)187–185 ,663‬‬
‫התפתחויות ואירועים אלה הקשו על המלך לתפקד‪ .‬הוא כתב צוואה אחת שבה מחק את אנטיפטרוס‬
‫מלהיות יורשו ומינה במקומו את בנו הצעיר יותר הורדוס אנטיפס (מלח' א' ‪ ;646‬קדמ' יז ‪ .)146‬אחר־כך‪,‬‬
‫ימים ספורים לפני מותו‪ ,‬כשנתן את הצו האחרון להוציא את בנו להורג‪ ,‬ביטל אף צוואה זו ומינה את‬
‫בנו המבוגר ביותר ארכלאוס ליורשו (מלח' א ‪ ;664‬קדמ' יז ‪ .)190–189‬ברור שדברים אלה גרמו בלבול‬

                                                                                              ‫גדול לאחר מותו‪.‬‬
‫מה שאירע לאחר מות הורדוס מתואר אצל יוספוס בראשית מלח' ב ובהמשך קדמ' יז‪ .‬ארכלאוס נהג‬
‫כמלך ואף התעמת עם היהודים בבית המקדש‪ ,‬עימות שגרם לדברי יוספוס למותם של שלושת אלפים‬
‫איש (מלח' ב ‪ ;11–1‬קדמ' יז ‪ .)218–200‬שתי משלחות יצאו מיהודה לרומא כדי להתמודד על ירושת‬
‫כיסאו של הורדוס‪ .‬בראש האחת עמדה שלום אחות הורדוס‪ ,‬שתמכה במועמדותו של הורדוס אנטיפס‬
‫(מלח' ב ‪ ;21–20‬קדמ' יז ‪ ,)224‬ובראש האחרת עמד ניקולאוס מדמשק‪ ,‬היסטוריון החצר של הורדוס‪,‬‬
‫שתמך במועמדותו של ארכלאוס (מלח' ב ‪ ;14‬קדמ' יז ‪ .)219‬משעזבו הללו את הארץ פרץ בה מרד עקוב‬
‫מדם בשלושה מוקדים לפחות ‪ -‬הגליל‪ ,‬ירושלים ועבר הירדן (מלח' ב ‪ ;65–39‬קדמ' יז ‪ .)285–254‬המרד‬

                     ‫דוכא במאמצים רבים בידי נציב סוריה‪ ,‬וארוס (מלח' ב ‪ ;79–66‬קדמ' יז ‪  .)298–286‬‬
‫מאבקי הירושה של משפחת הורדוס והמרידות שפרצו עם מות המלך שזורים זה בזה בתוך תיאורו‬
‫של יוספוס‪ .‬בבסיס המהומות עמד לדעתו מאורע שאינו קשור למשפחת המלוכה כלל‪ .‬סמוך למות‬
‫המלך‪ ,‬כך מספר יוספוס‪ ,‬הסיתו שני חכמים (מתתיהו בן מרגלות ויהודה בן צריפה) את תלמידיהם להסיר‬
‫את נשר הזהב‪ ,‬שנועד כנראה לסמל את סמכותה ומרותה של רומא‪   ,‬מעל שער בית המקדש‪ .‬תלמידיהם‬
‫של החכמים נענו לאתגר והסירו את הנשר‪ .‬הם נתפסו‪ ,‬והם ומוריהם הוצאו להורג בשרפה עוד לפני מות‬

                                                                                          ‫וראו עוד עליה בר־כוכבא‪ ,‬על דוריס‪.‬‬      ‫	‪6‬‬
                                     ‫בקטע זה מופיע גם ניסיון ההתאבדות של אשת פירורא‪ ,‬וראו בערך תולדות הורדוס‪.‬‬                    ‫	‪7‬‬
‫הוא וארוס שלאחר שנים אחדות נפל בקרב ביער טויטונבורג בגרמניה ועמו הושמדו שני לגיונות רומיים‪ .‬ראו אשל‪ ,‬וארוס‬                       ‫	‪8‬‬

                                                                                                               ‫במקורות יהודיים‪.‬‬  ‫	‪9‬‬
‫על הנשר ועל והפירושים השונים שהוצעו לבעיה ההלכתית הנובעת ממנו ראו פוקס‪ ,‬יחסו של הורדוס לדת היהודית‪,‬‬

                                                     ‫עמ' ‪ ;242–241‬שוורץ‪ ,‬יוספוס על הפרושים כיהודים גלותיים‪ ,‬עמ' ‪.139‬‬

                                                                                                                                     ‫‪432‬‬
   438   439   440   441   442   443   444   445   446   447   448