Page 448 - josephus volume one

‫יאני‪/‬סודרוה לש ותומו ותמיזמ‬

‫מעל שער בית המקדש‪ ,‬וקובע עובדה שלא ידענו עליה מתיאורו במלחמת‪' :‬באותו הלילה לקתה הלבנה'‬
‫(קדמ' יז ‪ .)167‬לאחר מכן שב יוספוס גם בקדמוניות יז אל מחלת הורדוס‪ ,‬ממש כמו במלחמת‪ .‬לכן‬
‫מסתבר שבמלחמת (ובעקבות זה בקדמוניות)‪ ,‬סיפור הסרת הנשר מעל שער בית המקדש הוא תחיבה‬

‫של מקור אחר אל תוך רצף סיפורו של ניקולאוס‪.‬‬
‫במלח' ב ובקדמ' יז בהמשך‪ ,‬לאחר תיאור מות הורדוס‪ ,‬שב יוספוס ומזכיר עוד פעמיים את הוצאתם‬

‫להורג של המעורבים בהסרת הנשר מעל המקדש‪:‬‬

‫והללו‪ ,‬כדרכו של המון‪ ,‬סברו שהימים‬ ‫קדמ' יז‬ ‫לשמע דברים אלה שמח ההמון‪ ,‬ומיד ניסה‬ ‫מלח' ב‬
‫הראשונים רגילים לגלות את מחשבותיהם‬ ‫‪206–204‬א‬ ‫לבחון את [כנות] כוונותיו [של ארכלאוס] בדרשו‬ ‫‪5–4‬א‬
‫של האנשים המגיעים לשלטון מעין זה‪ ,‬ובה‬
‫במידה שארכילאוס דיבר אליהם בנחת ובחנופה‬ ‫דרישות גדולות‪ .‬מקצת האנשים תבעו להקל‬ ‫מלח' ב‬
‫הפליגו בשבחיהם ופנו לבקש מתנות‪ :‬אלה צעקו‬ ‫עול המיסים‪ ,‬מקצתם — את ביטול ההיטלים‪,‬‬ ‫‪5‬ב–‪7‬‬
‫שיקל את המיסים שהם נושאים בהם מדי שנה‪,‬‬ ‫ואחדים [דרשו] שחרור אסירים‪ .‬ברצותו לקנות‬
‫ואלה (תבעו) התרת אסירים שנאסרו על ידי‬
‫הורדוס — ורבים היו ומימים רבים‪ .‬והיו שדרשו‬ ‫את לב העם הסכים [ארכלאוס] לאלתר לכל‬
‫את ביטול המיסים שהוטלו על מכירות וקניות‬ ‫הדרישות האלה‪ ,‬ואחרי שהקריב קרבן הסב‬
‫[פומביות] ונגבו באכזריות‪ .‬ארכילאוס לא התנגד‬ ‫לסעודה בחברת ידידיו‪ .‬אך בערוב היום נאספו‬
‫כלל והחניף להמונים והשתדל לעשות הכול‪,‬‬
‫הואיל וחשב שחיבת העם תשמש לו עניין גדול‬ ‫רבים [מבני העם] שגמרו אומר להתמרד‪.‬‬
‫לשמירת השלטון בידו‪ .‬אז הקריב לאלוהים‬
‫ופנה ליסב לסעודה יחד עם ידידיו‪ .‬בינתיים‬ ‫וכאשר תמו ימי אבלו של הציבור על מות‬
‫נאספו כמה יהודים מתוך רצון לעורר מהומות‪.‬‬ ‫המלך החלו באבל וקינה משלהם; הם קוננו‬
‫על [האנשים] שהומתו במצוות הורדוס [כעונש]‬
‫[והתחילו מבכים] את מתתיה והאנשים שהיו‬ ‫קדמ' יז‬
‫אתו והומתו על ידי הורדוס‪ ,‬ושמחמת מוראו‬ ‫‪206‬ב–‪207‬‬ ‫על שניתצו את נשר הזהב אשר על שער‬
‫המקדש‪ .‬לא בקולות כבושים התאבלו —‬
‫של הלה ניטל מהם אותה השעה הכבוד‬ ‫הזעקות החדות‪ ,‬הקינות שעודדו זה את זה‬
‫לזכות להספד‪ .‬אלה היו קרובים של האנשים‪,‬‬ ‫לשאת‪ ,‬והחבטות בחזה הדהדו בכל העיר; שכן‬
‫לדבריהם קוננו על אנשים אשר הסתכנו למען‬
‫שנידונו (למיתה) על הורדת נשר הזהב‪ .‬הם‬ ‫חוקי האבות ובית המקדש ומצאו מותם באש‪.‬‬
‫הרימו קולם בצעקה גדולה וביללה‪ ,‬והטיחו‬ ‫הם תבעו בתוקף לנקום את נקמתם‪ ,‬להעניש‬
‫את האנשים שרומם הורדוס‪ ,‬ובראש וראשונה‬
‫כמה דברים כלפי המלך (כאילו היה בהם)‬ ‫להדיח את הכוהן הגדול שמינה הורדוס ‪...‬‬
‫כדי להביא הקלה למתים‪ .‬באספה שנאספו‬
‫דרשו שארכילאוס יקום את נקמתם על ידי‬
‫(הטלת) עונשין על האנשים שנתכבדו על‬

‫ידי הורדוס‪ ,‬ובראש וראשונה‪ ,‬כדבר גלוי‬
‫ביותר‪ ,‬ידיח את הכוהן הגדול שנתמנה‬
‫על ידי הלה ויבחר באיש ראוי יותר על‬
‫פי התורה וגם טהור לשמש כוהן גדול‪.‬‬

‫‪ 17‬מובן שליקוי לבנה זה הוא רב חשיבות להלן‪ ,‬הערה ‪.54‬‬

‫‪437‬‬