Page 452 - josephus volume one
P. 452

‫יאני‪/‬סודרוה לש ותומו ותמיזמ‬

         ‫לסיכום‪ :‬יש להסיק שהן סיפור הסרת הנשר מעל שער בית המקדש והן סיפור כליאת הנכבדים‬
         ‫לקראת מות הורדוס ושחרורם לאחר מותו הם נטע זר‪ ,‬המשקף סדר יום אחר‪ ,‬בתוך סקירתו ההיסטורית‬
         ‫של ניקולאוס‪ .‬מקורות אלה היו לפני יוספוס כבר כשכתב את מלחמת היהודים‪ ,‬והוא שיבץ אותם‬
         ‫בחיבורו‪ .‬זרותם של הסיפורים בתוך הקשרם עולה גם מתוכנם וממאפייניהם‪ .‬הבה נאפיין כל אחד‬

                                                                             ‫מסיפורים אלה כדי להצביע על מרכיביו‪:‬‬

                                                              ‫א‪ .‬הסרת הנשר מעל שער בית המקדש‬

                                        ‫לסיפור זה מאפיינים אחדים המסמנים אותו במובהק כסיפור יהודי פנימי‪.‬‬
         ‫‪ .	1‬יוספוס מזכיר שני אנשים ‪ -‬יהודה בן צפירה‪/‬צריפה    ומתתיה בן מרגלא‪    ,‬שבמלחמת הוא מכנה‬
         ‫אותם 'חכמים' (‪    ,)σοφισταί‬ובקדמוניות הוא קורא להם 'גדולי חכמי היהודים (‪') Ἰουδαίων λογιώτατοι‬‬
         ‫(קדמ' יז ‪ ,)149‬שהסיתו צעירים‪ ,‬תלמידיהם‪ ,‬להסיר את הנשר מעל שער המקדש‪ .‬גם במקומות אחרים‬
         ‫מזכיר יוספוס זוגות של חכמים שביחד מגנים על חוקי היהדות תוך סיכון עצמי רב (ראו בייחוד סמיאס‬
         ‫ופוליון;    וכן חנניה ואלעזר   )‪ .‬אף אחד מזוגות חכמים אלה אינו מוכר בוודאות מספרות חז"ל‪ ,‬אך בכל‬

                ‫אחת מן ההיקרויות שלהם‪ ,‬מדובר במקור יהודי שיוספוס תחב לתוך הרצף הסיפורי הכללי שלו‪.‬‬
         ‫‪ 	.2‬יוספוס מתאר את שני החכמים הללו כמי שמקפידים מאוד על מסורת האבות (‪ τὰ πάτρια‬במלחמת;‬
         ‫‪ τῶν πατρίων νόμων‬בקדמוניות   )‪ .‬המונחים הללו מופיעים אצל יוספוס במלחמת ובקדמוניות בכל‬
         ‫הקשור לניסיונות חילול המקדש בידי שליטים זרים והיחלצות היהודים להגנתו (למשל‪ :‬אנטיוכוס‬
         ‫אפיפנס המחלל את המקדש ‪ -‬מלח' א ‪ ,34‬קדמ' יב ‪ ;251‬פונטיוס פילטוס המביא את נסי הלגיונות‬
         ‫לירושלים ‪ -‬מלח' ב ‪ ,171‬קדמ' יח ‪ .)55‬יש להניח שאף כאן נתפס מעשהו של הורדוס בעיני יהודים‬

                                                               ‫כחילול המקדש בידי זרים‪ ,‬המחייב להיחלץ להצלתו‪.‬‬
         ‫‪ .	3‬נושא עיסוקו של הסיפור קרוב לסיפורים יהודיים מובהקים אחרים שזיהינו אצל יוספוס ‪ -‬סכנה‬

                                                      ‫לחילול המקדש‪ ,‬ונכונותם של יהודים למות כדי למנוע זאת‪   .‬‬

     ‫במלח' א ‪ ;Σεπφωραιου/Σεπφεραιου/Σεπφαιρεου 648‬בקדמ' יז ‪ .Σαριφαιου‬תעתוק השם כאן דומה לשמה של‬                                     ‫‪1	 9‬‬
     ‫משפחת 'בית צריפה' הנזכרת בתוספתא‪ ,‬עדויות ח‪ ,‬ז‪ ,‬שאחד‪ ,‬בן ציון‪' ,‬ריחקה בזרוע'‪ .‬לא מצאנו מישהו שהציע לזהות את‬
     ‫יהודה בן צריפה זה כנמנה עם משפחה זו‪ ,‬וראו עליה בפירוט אצל לוריא‪ ,‬מינאי עד הורדוס‪ ,‬עמ' ‪ .176–159‬גם הצעותיו‬                        ‫‪2	 0‬‬
                                                                                                                                      ‫‪	21‬‬
                                                                                                                 ‫אינן מקובלות עלינו‪.‬‬
                                                                      ‫במלח' ‪ ;Μαργαλου‬בקדמ' ‪.Μαργαλωθου ,Μεργαλωθου‬‬                   ‫‪	22‬‬
     ‫בתואר ‪ σοφιστής‬משתמש יוספוס במלחמת היהודים רק לתיאורם של שניים אלה (כאן וכן במלח' א ‪ ;656 ,655 ,650‬ב‬                             ‫‪	23‬‬
     ‫‪ )10‬ולתיאורם של יהודה הגלילי מייסד הפילוסופיה הרביעית (מלח' ב ‪ )433 ,118‬ושל בנו מנחם (שם ‪ .)445‬ברור שתואר‬                        ‫‪	24‬‬
     ‫זה איננו נחשב מכובד בעיני יוספוס‪ ,‬שכן הוא מכנה בו אנשים שלדעתו מתיימרים להיות חכמים‪ ,‬אך למעשה מסיתים‬                             ‫‪2	 5‬‬
     ‫למרד‪ ,‬ואף בספרות היוונית אין זה תואר כבוד‪ ,‬למרות משמעותו הראשונית‪ .‬אולי משום כך שינה יוספוס את תוארם‬

                                                                                                     ‫של מתתיהו ויהודה בקדמוניות‪.‬‬
                                                                  ‫על אלה ראו עוד בערכים תולדות הורדוס ומשפט הורדוס‪/‬ינאי‪.‬‬

                                                                                              ‫עליהם ראו עוד בערך גיור בית חדייב‪.‬‬
     ‫על ההבדל בין שני הניסוחים‪ ,‬בקדמ' ובמלח'‪ ,‬אצל יוספוס‪ ,‬ועל תרומתו לאפיון קדמוניות כנגד מלחמת ראו שוורץ‪ ,‬יוספוס‬

                                           ‫על הפרושים כיהודים גלותיים‪ ,‬עמ' ‪ ;140–139‬הנ"ל‪ ,‬המאה הראשונה‪ ,‬עמ' ‪.156–155‬‬
     ‫מוטיב זה בולט במיוחד במעשה הפסל שביקש קליגולה להכניס למקדש‪ .‬ראו הערך צלם בהיכל‪ .‬השוו גם לסיפור על‬
     ‫פונטיוס פילטוס ונסי טיבריוס‪ ,‬מלח' ב ‪ ;174-169‬קדמ' יח ‪ .59–55‬על הדומיננטיות של מוטיב זה בקדמ' יח ראו שוורץ‪,‬‬

‫‪441‬‬
   447   448   449   450   451   452   453   454   455   456   457