Page 452 - josephus volume one
P. 452
יאני/סודרוה לש ותומו ותמיזמ
לסיכום :יש להסיק שהן סיפור הסרת הנשר מעל שער בית המקדש והן סיפור כליאת הנכבדים
לקראת מות הורדוס ושחרורם לאחר מותו הם נטע זר ,המשקף סדר יום אחר ,בתוך סקירתו ההיסטורית
של ניקולאוס .מקורות אלה היו לפני יוספוס כבר כשכתב את מלחמת היהודים ,והוא שיבץ אותם
בחיבורו .זרותם של הסיפורים בתוך הקשרם עולה גם מתוכנם וממאפייניהם .הבה נאפיין כל אחד
מסיפורים אלה כדי להצביע על מרכיביו:
א .הסרת הנשר מעל שער בית המקדש
לסיפור זה מאפיינים אחדים המסמנים אותו במובהק כסיפור יהודי פנימי.
. 1יוספוס מזכיר שני אנשים -יהודה בן צפירה/צריפה ומתתיה בן מרגלא ,שבמלחמת הוא מכנה
אותם 'חכמים' ( ,)σοφισταίובקדמוניות הוא קורא להם 'גדולי חכמי היהודים (') Ἰουδαίων λογιώτατοι
(קדמ' יז ,)149שהסיתו צעירים ,תלמידיהם ,להסיר את הנשר מעל שער המקדש .גם במקומות אחרים
מזכיר יוספוס זוגות של חכמים שביחד מגנים על חוקי היהדות תוך סיכון עצמי רב (ראו בייחוד סמיאס
ופוליון; וכן חנניה ואלעזר ) .אף אחד מזוגות חכמים אלה אינו מוכר בוודאות מספרות חז"ל ,אך בכל
אחת מן ההיקרויות שלהם ,מדובר במקור יהודי שיוספוס תחב לתוך הרצף הסיפורי הכללי שלו.
.2יוספוס מתאר את שני החכמים הללו כמי שמקפידים מאוד על מסורת האבות ( τὰ πάτριαבמלחמת;
τῶν πατρίων νόμωνבקדמוניות ) .המונחים הללו מופיעים אצל יוספוס במלחמת ובקדמוניות בכל
הקשור לניסיונות חילול המקדש בידי שליטים זרים והיחלצות היהודים להגנתו (למשל :אנטיוכוס
אפיפנס המחלל את המקדש -מלח' א ,34קדמ' יב ;251פונטיוס פילטוס המביא את נסי הלגיונות
לירושלים -מלח' ב ,171קדמ' יח .)55יש להניח שאף כאן נתפס מעשהו של הורדוס בעיני יהודים
כחילול המקדש בידי זרים ,המחייב להיחלץ להצלתו.
. 3נושא עיסוקו של הסיפור קרוב לסיפורים יהודיים מובהקים אחרים שזיהינו אצל יוספוס -סכנה
לחילול המקדש ,ונכונותם של יהודים למות כדי למנוע זאת .
במלח' א ;Σεπφωραιου/Σεπφεραιου/Σεπφαιρεου 648בקדמ' יז .Σαριφαιουתעתוק השם כאן דומה לשמה של 1 9
משפחת 'בית צריפה' הנזכרת בתוספתא ,עדויות ח ,ז ,שאחד ,בן ציון' ,ריחקה בזרוע' .לא מצאנו מישהו שהציע לזהות את
יהודה בן צריפה זה כנמנה עם משפחה זו ,וראו עליה בפירוט אצל לוריא ,מינאי עד הורדוס ,עמ' .176–159גם הצעותיו 2 0
21
אינן מקובלות עלינו.
במלח' ;Μαργαλουבקדמ' .Μαργαλωθου ,Μεργαλωθου 22
בתואר σοφιστήςמשתמש יוספוס במלחמת היהודים רק לתיאורם של שניים אלה (כאן וכן במלח' א ;656 ,655 ,650ב 23
)10ולתיאורם של יהודה הגלילי מייסד הפילוסופיה הרביעית (מלח' ב )433 ,118ושל בנו מנחם (שם .)445ברור שתואר 24
זה איננו נחשב מכובד בעיני יוספוס ,שכן הוא מכנה בו אנשים שלדעתו מתיימרים להיות חכמים ,אך למעשה מסיתים 2 5
למרד ,ואף בספרות היוונית אין זה תואר כבוד ,למרות משמעותו הראשונית .אולי משום כך שינה יוספוס את תוארם
של מתתיהו ויהודה בקדמוניות.
על אלה ראו עוד בערכים תולדות הורדוס ומשפט הורדוס/ינאי.
עליהם ראו עוד בערך גיור בית חדייב.
על ההבדל בין שני הניסוחים ,בקדמ' ובמלח' ,אצל יוספוס ,ועל תרומתו לאפיון קדמוניות כנגד מלחמת ראו שוורץ ,יוספוס
על הפרושים כיהודים גלותיים ,עמ' ;140–139הנ"ל ,המאה הראשונה ,עמ' .156–155
מוטיב זה בולט במיוחד במעשה הפסל שביקש קליגולה להכניס למקדש .ראו הערך צלם בהיכל .השוו גם לסיפור על
פונטיוס פילטוס ונסי טיבריוס ,מלח' ב ;174-169קדמ' יח .59–55על הדומיננטיות של מוטיב זה בקדמ' יח ראו שוורץ,
441
