Page 453 - josephus volume one
P. 453

‫םענ דרו ‪,‬ןליא לט‬

                                    ‫ב‪ .‬כליאת נכבדי היהודים על ידי הורדוס לפני מותו‬

‫אף שלסיפור זה יש מקבילה בספרות חז"ל‪ ,‬אין לו מאפיינים יהודיים ייחודיים‪ .‬בניגוד לסיפור הסרת‬
‫הנשר מבית המקדש‪ ,‬ששם מדובר במפורש בחכמים המקפידים על התורה‪ ,‬מתיאור האישים שנכלאו‬
‫בשל מזימת הורדוס לא עולה שמדובר בחכמים דווקא‪ ,‬או במי שמקפיד במיוחד על חוקי היהודים‪ ,‬כי‬
‫אם ב'נכבדי היהודים' סתם (‪ τοὺς... ἐπισήμους ἄνδρας ἐξ ὅλης Ἰουδαίας‬לפי מלח' א ‪Ἰουδαίων ;659‬‬
‫‪ ἀνδρῶν... ἀξιολόγων‬לפי קדמ' יז ‪ .)174‬אף המשך הסיפור‪ ,‬שלפיו שחררה אחות המלך את הנכבדים‬
‫הללו לפני שמסרה לצבא על מות המלך‪ ,‬נעדר כל היבט יהודי מיוחד‪ .‬הסיפור אינו קשור למקדש‪ ,‬להלכה‬
‫היהודית או לחגי היהודים‪ .‬הוא נראה יותר כמו סיפור אוניברסלי המתאים ל'הדבקה' לכל מלך רשע‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬כפי שהעירו כמה חוקרים‪ ,‬אפשר שאין הוא משקף אירוע היסטורי אלא אגדה עממית‪    .‬הסיבה‬
‫העיקרית המעוררת את החשד שמדובר כאן בתחיבה של מקור זר‪ ,‬היא שסיפור זה ודאי איננו פרי עטו‬

                                                      ‫של ניקולאוס מדמשק‪ ,‬וכבר עמד על כך מנחם שטרן‪:‬‬

‫כן אנו רואים שפה ושם הכליל [יוספוס] מסורות שבשום פנים לא יכול היה לקבלן מניקולאוס‪,‬‬
‫כגון הסיפור על כליאת נכבדי היהודים בידי הורדוס לפני מותו וההוראה שנתן לאחותו ולגיסו‬
‫להמיתם לאחר מותו‪ ,‬כדי למנוע התפרצות של שמחה על מות המלך‪ .‬תהיה אשר תהיה‬
‫מהימנותה ההיסטורית של הידיעה כשלעצמה‪ ,‬קשה לתאר שמצאה לה מקום כלשהו בחיבורו‬
‫של ניקולאוס‪ .‬קרוב לודאי שיוסף בן מתתיהו הסתמך כאן על מסורת יהודית פנימית עוינת‬
‫להורדוס‪ .‬בהקשר עניינים זה יש גם טעם להעיר מבחינה מתודית‪ ,‬שהישנותן של ידיעות‬
‫מסוימות בשני חיבוריו של יוסף בן מתתיהו עדיין אינה מחייבת בהכרח הנחה שמקורן‬

                                                     ‫בהיסטוריה האוניברסאלית של ניקולאוס‪   .‬‬

‫זאת ועוד‪ ,‬בעבר טענה טל אילן שיש עוד סיבה שבתוכן המלמדת שלא ניקולאוס הוא מחברו של הקטע‬
‫העוסק במזימת הורדוס נגד נכבדי היהודים‪ .‬הדבר קשור לתיאורו של ניקולאוס את שלום אחות הורדוס‪.‬‬
‫בדיונה באופן שבו נהג לתאר את נשות החצר של בית הורדוס ובית חשמונאי‪ ,‬טענה אילן שניקולאוס‬
‫הציג את שלום כדמות זדונית במיוחד ‪ -‬מפלצת ממש‪ .‬הסיבה לשנאתו האישית לאישה נבעה מיריבות‬
‫ביניהם שהתפתחה לאחר מות הורדוס‪ ,‬וסלע המחלוקת היה מי ראוי לרשת את המלך‪ .‬שלום תמכה‬
‫בהורדוס אנטיפס (מלח' ב ‪ ;20‬קדמ' יז ‪ )224‬על פי צוואתו הלפני־אחרונה של הורדוס (מלח' א ‪;646‬‬
‫קדמ' יז ‪ ,)146‬ואילו ניקולאוס תמך בארכלאוס (מלח' ב ‪ ;14‬קדמ' יז ‪ )220‬על פי צוואתו האחרונה (מלח'‬
‫א ‪ ;664‬קדמ' יז ‪    .)188‬מכאן שאם בסיפור שאנו דנים בו הגיבורה החיובית היא שלום‪ ,‬המצילה את‬
‫חייהם של הכלואים על פי צו הלב במקום להישמע לפקודה המפלצתית של אחיה‪ ,‬אין זה סביר שדווקא‬

                                                              ‫ניקולאוס יהיה מחברו של תיאור חיובי כזה‪   .‬‬

‫עריכה ומקורות‪ ,‬עמ' ‪ .133‬וראו גם במבוא‪ ,‬ו‪ ;2‬ו‪ .4‬לטענה שיש לסיפור זה מקבילה בדברי החכמים להורדוס בסוכה נא‬                         ‫‪2	 6‬‬
                                                                                          ‫ע"ב ראו בנוביץ‪ ,‬סוכה‪ ,‬עמ' ‪.540–537‬‬    ‫‪2	 7‬‬
                                                                                                                                ‫‪	28‬‬
                                            ‫ראו למשל ברוח זו סמולווד‪ ,‬היהודים‪ ,‬עמ' ‪ ;104‬שליט‪ ,‬הורדוס המלך‪ ,‬עמ' ‪.319‬‬             ‫‪	29‬‬
                                                                                                       ‫שטרן‪ ,‬מחקרים‪ ,‬עמ' ‪.453‬‬

                                                                                         ‫אילן‪ ,‬שילובן של נשים‪ ,‬עמ' ‪.123–122‬‬
                                                                                                              ‫שם‪ ,‬עמ' ‪.259–258‬‬

                                                                                                                                      ‫‪442‬‬
   448   449   450   451   452   453   454   455   456   457   458