Page 458 - josephus volume one

‫יאני‪/‬סודרוה לש ותומו ותמיזמ‬

‫ובמקרה אחד אף מיוחסת לו מסורת שלילית שסופרה במקורה על אגריפס השני (יבמות סא ע"א=יומא‬
‫יח ע"א)‪ .‬עם זאת‪ ,‬העלינו בספר זה כי הסברה המחקרית הוותיקה המייחסת לבבלי נטייה לנקז אל ינאי‬
‫בקביעות סיפורים העוסקים באכזריותם של מנהיגים אחרים אינה מדויקת‪ .‬בדומה למסורת הסכוליון‪,‬‬
‫גם בבבלי מוצג אף הורדוס כמלך רשע (בבא בתרא ג ע"ב‪-‬ד ע"א)‪ ,‬בלא ניסיון ליצור ִמדרג של רשעות‬
‫בין השניים‪ .‬אף שהבבלי מייחד להורדוס סיפור ארוך‪ ,‬מפותח ולא נעדר ידע היסטורי‪ ,‬דמותו של ינאי‪,‬‬
‫שיוחדו לו כמה וכמה מסורות במרחבי התלמוד‪ ,‬היא הדומיננטית‪ ,‬ואפשר שיש כאן משום הקבלה‬
‫מסוימת להדגשת דמותו של ינאי על פני הורדוס בסכוליון פ‪ .‬יצוין שבכתב היד פרמה‪ ,‬המוסר את‬
‫סכוליון פ‪ ,‬אכן מצויה הסיומת 'דלא למספד' בלשון המגילה גופה בב' בשבט וחסרה בז' בכסלו‪ .‬לעומת‬
‫זאת‪ ,‬בכתבי היד של סכוליון א היא נעדרת בשני המקרים‪ ,‬ואכן הסכוליון הזה אינו מכיל את ההערה‬

‫המשווה בין שני המועדים‪ .‬‬
‫ב ‪ .‬שורות ‪ :15–5‬הסיפור על מזימתו של ינאי המלך וסיכולה בידי אישתו לאחר מותו‪ ,‬המקביל לסיפורו‬
‫של יוספוס על מזימתו של הורדוס ועל סיכולה לאחר מותו בידי אחותו שלום‪ .‬רוב החוקרים דחו את‬
‫ביאוריהם של שני הסכוליה לשני המועדים‪ .‬אשר למועד הראשון ‪ -‬הורדוס מת‪ ,‬על פי יוספוס‪ ,‬זמן‬
‫קצר לפני פסח (מלח' ב ‪ ;10‬קדמ' יז ‪ )213‬ואחרי ליקוי ירח (קדמ' יז ‪ ,)167‬שנהוג לזהותו עם הליקוי‬
‫שהתרחש במרס של שנת ‪ 4‬לפה"ס‪ ,‬ולפיכך אי אפשר שיום מותו חל בכסלו‪ .‬גם בכל הנוגע למועד השני‬
‫פקפקו החוקרים אם אמנם נקבע מועד לזכר מותו של ינאי‪ ,‬שהרי על פי תיאורו של יוספוס התפייסו‬
‫הפרושים עם המלך המת וקברוהו בכבוד (קדמ' יג ‪ ,)406-403‬וגם קרבתם אל אלמנתו‪ ,‬שלמציון‪,‬‬
‫מקשה על ההנחה שקבעו יום טוב לזכר מותו של בעלה‪ .‬העובדה שמזימת ההרג של המלך מיוחסת‬
‫אצל יוספוס להורדוס ולא לינאי מעוררת ספקות נוספים אם אמנם ינאי הוא גיבורו של המועד‪ .‬ועוד‪,‬‬
‫הרי נסיבות מותו של ינאי‪ ,‬שמת בשעת המצור על רגב שבעבר הירדן (מלח' א ‪ ;106‬קדמ' יג ‪,)404 ,398‬‬

‫אינן מתאימות למעשה המזימה הנמסר בסכוליון‪ .‬‬
‫לדעת גרץ‪ ,‬ורבים בעקבותיו‪ ,‬נתחלף לבעל הסכוליון גם סיפור המעשה וגם התאריך בין מות ינאי‬
‫למות הורדוס‪ ,‬ולפיכך יש לפרש את ז' בכסלו במות ינאי ואת ב' בשבט במות הורדוס‪ ,‬ולייחס להורדוס‬
‫את סיפור המזימה שבביאורו של מועד זה‪ ,‬כפי שיוחס להורדוס אצל יוסף בן מתתיהו‪ .‬ואולם גם‬

‫על חילוף אפשרי אחר בין אגריפס (ודווקא אגריפס הראשון) וינאי ראו הערך אגריפס‪/‬ינאי וקרבנות הנזירים‪.‬‬ ‫‪4 8‬‬
‫לספרות‪ ,‬לבדיקה מחודשת של הנתונים ולעידונה של קביעה זו ראו נספח ב לערך הקרע עם הפרושים‪.‬‬ ‫‪4 9‬‬
‫ראו בערך תולדות הורדוס‪.‬‬ ‫‪5 0‬‬
‫על מיעוט הופעתו של הורדוס בספרות חז"ל בכלל ראו שוורץ‪ ,‬הורדוס בספרות היהודית‪.‬‬ ‫‪ 51‬‬
‫על הקרבה הכללית בין סכוליון פ למסורת הבבלי ראו נעם‪ ,‬מגילת תענית‪ ,‬עמ' ‪.375-370 ,25-24‬‬ ‫‪5 2‬‬
‫ראו רוזנטל‪ ,‬דף חדש‪ ,‬עמ' ‪ ,365‬הערה ‪.31‬‬ ‫‪ 53‬‬
‫‪ 54‬‬
‫ראו למשל שירר (ורמש‪-‬מילר)‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪ ,328‬הערה ‪ .165‬לספרות נוספת ולהצעות זיהוי חלופיות למועד זה‬
‫ראו נעם‪ ,‬מגילת תענית‪ ,‬עמ' ‪ .261-260‬לסיכום הדעות והשיקולים לקביעת תאריך מותו של הורדוס ראו שוורץ‪ ,‬יוסף בן‬ ‫‪ 55‬‬
‫‪5 6‬‬
‫אילם; ברנס‪ ,‬תאריך; ברנגר‪ ,‬אישור למות הורדוס‪.‬‬ ‫‪5 7‬‬
‫ראו בערך צוואת ינאי‪.‬‬

‫אפרון‪ ,‬חקרי התקופה החשמונאית‪ ,‬עמ' ‪.169‬‬
‫גרץ‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬ג‪ ,‬עמ' ‪ .573‬לספרות נוספת ולהצעות זיהוי חלופיות למועד זה ראו נעם‪ ,‬מגילת תענית‪ ,‬עמ' ‪.281-280‬‬
‫לדעת מיעוט המקבלת את פרשנות הסכוליון ראו למשל יעבץ‪ ,‬תולדות ישראל‪ ,‬ד‪ ,‬עמ' ‪ ,198‬הערה ‪ ;4‬אפטוביצר‪ ,‬פוליטיקה‬

‫חשמונאית‪ ,‬עמ' קסב‪-‬קסג‪ ,‬הערה ‪.67‬‬

‫‪447‬‬