Page 462 - josephus volume one
P. 462
ראיתב יבנ
נספח :בני בתירא
[קדמוניות יז ;28–23תוספתא ,סנהדרין ז ,יא (עמ' ;)427ירושלמי ,פסחים ו ,א (לג ע"א) ,עמ'
;530–529בבלי ,פסחים סו ע"א]
טל אילן
פרשת המושבה הצבאית שייסד הורדוס בבשן מסופרת רק בקדמוניות היהודים ,אך יש לה ספיחים
במלחמת היהודים ובחיי יוסף .היא נראית כתחיבה קלסית המתחילה במילים' :באותו זמן' (,τότε δέ
קדמ' יז )23ומסתיימת בהבטחה לשוב ולדון בכך ביתר פירוט בהמשך (שם .)28מקור זה ,שיוספוס
תחב לתוך תיאור תככי החצר של הורדוס בתחילת ספר יז ,מספר על יחידה צבאית של יהודים מבבל,
שבראשם עמד אדם ושמו זמריס ,שהורדוס שכנעו לבוא עם אנשיו ולהתיישב בבשן כדי לשמור על
הסדר במחוז ולהגן על עולי הרגל הבאים מבבל .בתמורה הבטיח הורדוס לפטור ממסים את זמריס
ואת המתיישבים הבבלים האחרים במושבה .מושבה זו האריכה ימים ושמרה אמונים לבית הורדוס ,כפי
שמעידה התנהגות נכדו של אותו זמריס -פיליפוס בן יקימוס -במהלך מלחמת החורבן .מבחינתנו
חשוב לשים לב לשם המושבה שייסדו הבבלים אלה -בתירה ( ,Βαθυραקדמ' יז .)26
כבר לפני שנים רבות הועלתה הסברה בדבר קשר אימננטי בין מייסדי מושבה זו לבין קבוצת חכמים
הנזכרת בספרות חז"ל בתואר 'בני בתירא/ה/פתירה/א' או 'זקני בתירא/ה/פתירא/ה' -משפחת נשיאים
בארץ־ישראל ,שפינתה את מקומה להלל הזקן שבא מבבל .נראה שמקור הזיהוי ביניהם הוא בדבריו
של ר' נחמן קרוכמאל (רנ"ק) בספרו 'מורה נבוכי הזמן'' :ופסו אז מורים גדולים מארץ יהודה ונתדלדלו
הישיבות ,והיו למורים בזמן ההוא זקנים מעיר בתירה בקצה גבול ארץ ישראל ,וגם היא נושבת מיהודים
בבליים .ולקץ הזמן הרע ההוא הורידו עצמן מגדולתן ,שמן הסתם לא היתה כל כך גדולה לפי שלא נמנה
נשיאותן במשנה ,והלכו לנציבין בסוריה וקבעו שם ישיבה שהתמידה זמן ארוך תחת רשות המשפחה
ההיא בני בתירה .ובארץ ישראל היה לראש הלל וגם הוא בבלי' .
על נוסחאות אלה של תחיבת מקורות אצל יוספוס בקדמוניות ראו במבוא ,ד ,8ובערכים יוחנן ובת הקול; ינאי/הכהן 70
שנרגם באתרוגים; גיור בית חדייב. 71
72
על פרשה זו ראו אפלבאום ,קשתי זמריס .על האטימולוגיה של השם בתירה ראו שם ,עמ' ( 83תודתנו לישראל רונן על
מראה המקום) .על ספיחיה ראו פרייס ,תעלומה. 73
אגדה זו מופיעה הן בירושלמי (פסחים ו ,א [לג ע"א] ,עמ' ,)530-529והן בבבלי (פסחים סו ע"א) ,ונרמזת גם במקום אחר
(ירושלמי ,כלאים ט ,ג [לב ע"ב]; בבלי ,בבא מציעא פד ע"ב ,וראו גם בבלי ,ראש השנה כט ע"ב) ,והיא מבוססת על מסורת
תנאית בדומה לזו שבתוספתא (פסחים ד ,יג-יד) ,אלא שבתוספתא אין זקני בתירא נזכרים כלל (וראו על כך פרנקל,
שאלות הרמנוטיות ,עמ' .)157–146יש להניח שמסורות אלה מתבססות כולן על ברייתא עלומה בתוספתא ,סנהדרין ז,
יא' :שבעה דברים דרש הילל הזקן לפני זקני פתירא קל וחומר וגזירה שוה וביניין אב וכתוב אחד ושני כתובין וכלל ופרט
ופרט וכלל וכיוצא בו ממקום אחר ודבר הלמד מעניינו אילו שבע מידות דרש הילל הזקן לפני בני פתירא'.
קרוכמאל ,מורה נבוכי הזמן ,עמ' ריח.
451
