Page 466 - josephus volume one
P. 466

‫היכלב םלצ‬

                ‫קדמוניות יח ‪309-256‬‬                      ‫מלחמת ב ‪203-184‬‬

         ‫‪276‬ב–‪ 278‬פטרוניוס חשב לדבר נורא להמיט מוות על‬   ‫אך בראותו כי העם איננו מוותר‪ ,‬וכי‬        ‫‪200‬‬
       ‫רבבות־אדם רבות כל־כך והחליט לכתוב אל‬              ‫קיים חשש שהארץ תישאר לא זרועה‪,‬‬
        ‫גאיוס‪ .‬אם יעמוד גאיוס על החלטת־השיגעון‬
       ‫הראשונה שלו יפתח הוא‪ ,‬פטרוניוס‪ ,‬במלחמה‬

           ‫נגד היהודים‪ ,‬ואם יכוון את כעסו גם נגדו‬
     ‫במידה כלשהי הרי נאה להם לשואפים לשלמות‬
     ‫המידות למות בעד המון גדול זה של בני־אדם‬

        ‫(‪.)ὑπὲρ τοσῆσδε ἀνθρώπων πληθύος‬‬

     ‫והוא כינס את היהודים לטבריה‪ ,‬והם באו‬  ‫‪279‬‬           ‫זימן לבסוף את כולם יחדיו ואמר‪:‬‬           ‫‪200‬‬
     ‫רבבות רבות (‪ .)πολλαὶ μυριάδες‬ועמד‬
      ‫לפניהם וגילה להם‪ ,‬שמסע המלחמה של‬

       ‫שעה זו לא (נעשה) לפי רצונו אלא לפי‬

      ‫פקודותיו של הקיסר‪ ,‬ושעליו לציית לו‪.‬‬

         ‫‪284–280‬א ‘אולם חושבני שאין בזה מן הצדק שלא אתן‬     ‫‘מוטב שאנוכי אסתכן‪ .‬אולי אצליח בעזרת‬  ‫‪201‬א‬
       ‫את בטחוני ואת משרתי מחירכם שלא תאבדו‪,‬‬              ‫האל לשדל את קיסר‪ ,‬ואשמח יחד אתכם על‬
     ‫שהרי אתם רבים כל־כך‪ ,‬ומשרתים את תורתכם‬               ‫שבאה לנו ישועה; אך אם תבער חמתו‪ ,‬נכון‬
                                                         ‫אני למסור את נפשי להצלת נפשות כה רבות‬
         ‫התמימה הנחשבת בעיניכם ראויה שתילחמו‬
      ‫לה‪ ,‬באשר תורת אבותיכם היא‪ ,‬והנכם משרתים‬                 ‫(‪ .')ὑπὲρ τοσούτων‬במלים אלה שילח‬
                                                              ‫פטרוניוס את העם שהעתיר עליו ברכות‪.‬‬
        ‫את כבודו ואת גבורתו של אלוהים בכל דבר‪.‬‬
          ‫(ואני) לא הייתי יכול להעז ולעמוד ולהביט‬

     ‫(איך) בית־מקדשו נופל בזדון־שלטונם של בעלי‬
      ‫השלטון‪ .‬הריני שולח (שליחים) לגאיוס ואספר‬
       ‫לו על החלטותיכם ואשמש לכם סניגור באשר‬
        ‫אוכל ‪ ...‬יסייע אלוהים בידכם‪ ,‬שכן יפה כוחו‬
       ‫מתחבולתו ויכולתו של אנוש ‪ ...‬ואם יתמרמר‬
         ‫גאיוס ויפנה כלפי את כעסו להשחית‪ ,‬אקבל‬
           ‫עלי כל סכנה וכל סבל ‪ ...‬כדי שלא אראה‬
          ‫אתכם‪ ,‬אנשים רבים כל־כך‪ ,‬כלים ואובדים‬
       ‫בגלל מעשיכם הטובים כל־כך‪ .‬לכו אפוא איש‬
      ‫איש לעבודתו ועבדו את אדמתכם‪ .‬ואני אשלח‬
          ‫(שליחים) לרומי ולא אחדל‪ ,‬אני בעצמי וגם‬
          ‫בעזרת ידידי‪ ,‬לשרת אתכם בכל ענייניכם'‪.‬‬
            ‫לאחר שאמר פטרוניוס את הדברים האלה‬
                ‫ופיזר את אסיפת היהודים ביקש מאת‬
         ‫העומדים בראשם‪ ,‬שיתנו דעתם על עבודת־‬
          ‫השדה‪ ...‬והעם נתמלא עד מהרה רוח טובה‪.‬‬

     ‫‪284‬ב–‪ 286‬אף אלוהים הוכיח לפטרוניוס את מציאותו‪1‬‬
      ‫ואת ידו בכל העניין‪ .‬כי אך גמר פטרוניוס‬
      ‫את הנאום‪ ,‬ואלוהים הוריד מיד גשם גדול‬

                                                         ‫	‪ 1‬כך ‪ E‬ולטיני‪ .‬בכ"י‪ :‬את כנותו‪ ,‬חירותו‪.‬‬

‫‪455‬‬
   461   462   463   464   465   466   467   468   469   470   471