Page 465 - josephus volume one
P. 465

‫נעם ורד‬

                              ‫קדמוניות יח ‪309-256‬‬                                             ‫מלחמת ב ‪203-184‬‬

‫של הקיסר‪ ,‬והוא חייב למלא את פקודותיו‪.‬‬                   ‫‪ 194–193‬פטרוניוס המשיך לגליל‪ ,‬זימן את העם ואת כל‬
 ‫היהודים ענו שאף הם אינם יכולים לעבור‬                   ‫נשואי הפנים לבוא אליו לטבריה ודבר על לבם‪.‬‬

     ‫על מצוות תורתם‪ .‬הם דבקים במעשי‬
           ‫אבותיהם ומוכנים למות על כך‪.‬‬

      ‫כשראה פטרוניוס את רוחם שאין להכניעה‪,‬‬     ‫‪270–269‬‬

         ‫ושלא יהיה לו הכוח להוציא לפועל בלא‬

   ‫מלחמה את הקמת הפסל‪ ,‬מיהר לטבריה מתוך‬

     ‫רצון לשקול בדעתו כיצד לנהוג‪ .‬ושוב יצאו‬

   ‫רבבות הרבה לקראת פטרוניוס שבא לטבריה‬
      ‫(‪αὖθις πολλαὶ μυριάδες ὑπηντίαζον‬‬

‫)‪Πετρώνιον εἰς τὴν Τιβεριάδα γενόμενον‬‬

 ‫היהודים התחננו לפני פטרוניוס שלא יחלל את‬      ‫‪271‬‬            ‫היהודים סמכו את דבריהם על התורה ועל‬     ‫‪198–195‬‬
                                                            ‫מסורת האבות‪ ,‬והסבירו כי לפי חוקי תורתם‬
‫העיר על־ידי הקמת הפסל‪ .‬אמרו לו‪‘ :‬לעולם לא‬                 ‫אסור להם להציב צלם‪ .‬פטרוניוס השיב שהוא‬
                                                          ‫חייב לקיים את חוקי אדוניו שאם לא כן יומת‪.‬‬
  ‫נילחם‪ ,‬אך נמות עד שלא נעבור על החוקים'‬
‫‪(τεθνηξόμεθα δὲ πρότερον ἢ παραβῆναι‬‬                          ‫העם זעק שהוא נכון לסבול כל סבל למען‬
                                                              ‫התורה‪ ,‬ושאינם רוצים להילחם בקיסר אך‬
   ‫‪ .)τοὺς νόμους‬והם שכבו על פניהם וחשפו‬                    ‫אם הוא רוצה להציב את הצלמים [במקדש]‪,‬‬
                                                            ‫עליו להקריב תחילה את העם היהודי כולו‬
      ‫את צוואריהם ואמרו‪ ,‬שהם מוכנים ליהרג‪.‬‬              ‫(‪πρότερον αὐτὸν δεῖν ἅπαν τὸ Ἰουδαίων‬‬
                                                        ‫‪ )ἔθνος προθύσασθαι‬כי הם מוכנים למסור‬
                                                            ‫את עצמם לשחיטה‪ .‬פטרוניוס נמלא פליאה‬
                                                           ‫וחמלה‪ .‬הנאספים התפזרו בלי שהוכרע דבר‪.‬‬

‫וכך עשו ארבעים יום‪ ,‬ונטשו בינתיים את העבודה‬    ‫‪272‬‬

 ‫בשדה‪ ,‬והימים ימי זרע הזריעה‪ ,‬ואדיר היה רצונם‬

 ‫והחלטתם‪ ,‬לחפוץ למות מלראות בהקמת הפסל‬
  ‫(‪καὶ τοῦ θνήσκειν ἐπιθυμίας πρόθεσις, ἢ‬‬
‫‪.)τὴν ἀνάθεσιν θεάσασθαι τοῦ ἀνδριάντος‬‬

                                                             ‫בימים הבאים זימן פטרוניוס בזה אחר זה את‬  ‫‪199‬‬
                                                        ‫בעלי השררה לפגישות נפרדות אתו‪ ,‬ואת בני העם‬

                                                         ‫כינס לאספות‪ ,‬הפציר בהם והטיל אימתו עליהם‪.‬‬

  ‫‪276–273‬א אריסטובולוס‪ ,‬אחיו של אגריפס המלך‪ ,‬וחלקיה‬

‫הגדול וראשי (העם) נכנסו אצל פטרוניוס וביקשו‬

‫ממנו שלא יביא את ההמון לידי יאוש‪ ,‬אלא יכתוב‬

    ‫לגאיוס על התנגדותם הנחרצת להקמת הפסל‬

     ‫ועל שביתתם מהעבודה החקלאית ושאין הם‬

‫רוצים להילחם‪ ,‬אולם הם שמחים למות משיעברו‬
      ‫על חוקיהם (‪θανεῖν δ' ἔχοντες ἡδονὴν‬‬
        ‫‪.)πρὶν παραβῆναι τὰ νόμιμα αὐτοῖς‬‬

                                                                                                               ‫‪454‬‬
   460   461   462   463   464   465   466   467   468   469   470