Page 457 - josephus volume one
P. 457
םענ דרו ,ןליא לט
שני הסכוליה על ז' בכסלו מוסרים את ההסבר 'שמת הודורוס/הורודוס [המלך]' ומציינים שהיה
'שונא את החכמים''/רצחן של תלמידי חכמים' .בסכוליון א נוספה גם תוספת אופיינית לחיבור זה,
שבדומה לה גם בצמוד למועדנו ,ב' בשבט' :ששמחה לפני המקום כשהרשעים מסתלקין מן העולם' ,
בצירוף פסוקים המאששים קביעה זו .
במועד הנידון כאן ,ב' בשבט ,ההבדל בין הביאורים גדול יותר .סכוליון א מסתפק בקביעה 'יום
שמת /שבו מת ינאי המלך' ,בתוספת הנוסחה הקבועה' :ששמחה לפני המקום באבוד רשעים/כשהרשעי'
מסתלקי' מן העולם' .ואולם סכוליון פ כולל ,מלבד עצם זיהוי המועד עם מות ינאי ('ובזה מת ינאי
המלך'; 'יום שמת בו ינאי המלך' ,שורות ,)16 ,4עוד שתי יחידות:
א .שורות :4–1יחידה פרשנית הלכתית ,המעמתת בין לשון המגילה במועד ז' בכסלו ,ששם 'אינו כתוב:
"ולא למספד" ' לבין לשונה במועדנו ,ב' בשבט ,שבה 'כתוב' .הסכוליון מתרץ את ההבדל בכך ש'בראשון
מת הודורוס ובזה מת ינאי המלך' .ההצהרה הפותחת של מגילת תענית' :אלין יומיא דלא לאתענאה בהון
ומקצתהון דלא למספד בהון' ('אלה הימים שלא להתענות בהם ומקצתם שלא להספיד בהם') מלמדת
שרק מקצת מועדי המגילה אסורים גם במספד ,והמשנה (תענית ב ,ח) ,המחמירה יותר בדינם של ימים
שכתוב בהם 'דילא למספד' ,מוכיחה שימים אלה מציינים שמחות גדולות וחשובות יותר ,שתאריכיהן
אסורים לא רק בתענית אלא גם בהספד .מכאן שלדעת בעל הסכוליון שלנו ,האירוע של מות ינאי,
המצוין בב' בשבט ,מעורר שמחה רבה יותר מזה של מות הורדוס ,המצוין בז' בכסלו .לשון אחר ,ינאי
היה רשע מהורדוס! עוינות כלפי ינאי מופגנת בביאור למגילת תענית במקרים נוספים ,בעיקר בסכוליון
א ,ועובדה זו בולטת במיוחד על רקע עקבות אפשריים של יחס אוהד למלך זה במגילת תענית גופה .
גם בתלמוד הבבלי מצויות מסורות המתארות את ינאי המלך בדמות שליט נבל ומרושע שהרג את 'כל
חכמי ישראל' (קידושין סו ע"א) ,התעמת עם שמעון בן שטח בישיבת הסנהדרין (סנהדרין יט ע"א) ,
מסורת היסטורית. 3 9
לנוסח המדויק של כל ביאור ולחילופי נוסח קלים ראו נעם ,מגילת תענית ,עמ' ;100-99רוזנטל ,דף חדש ,עמ'
.363-362נראה שסכוליון פ המקורי הכיל גם את נוסחת החיתום האופיינית' :באותו היום ...עשאוהו יום טוב' ,ששרדה 40
4 1
רק בנוסח הכלאיים ,וראו נעם ,מגילת תענית ,עמ' .261
למראי מקום של היקרויות נוספות שלה בסכוליון א ראו נעם ,מגילת תענית ,עמ' ,261הערה .20 4 2
שניים מהפסוקים נשמטו מכתב יד אא ושרדו בכתב יד אס ובנוסח הכלאיים למועד זה .ראו נעם ,מגילת תענית ,עמ' 4 3
;261 ,100-99רוזנטל ,דף חדש ,עמ' ,377-376 ,363-362הערה .98על דרכו של סכוליון זה להרבות בציטוט פסוקים 4 4
ראו נעם ,מגילת תענית ,עמ' ;189רוזנטל ,דף חדש ,עמ' .378-376 45
לחילופים בין אא ו־אס ,שני עדיו של סכוליון א ,ראו רוזנטל ,דף חדש ,עמ' .364
ראו ירושלמי ,תענית ב ,יג (סו ע"א) ,עמ' ' :717די לא למיספד אסור להתענות ודלא להתענות מותר בהספד.'... 4 6
בביאור לכ"ח טבת ,העוסק בניצחון הפרושים על הצדוקים בסנהדרין ,נזכרים ינאי ו'שלציון' בפירוש רק בסכוליון א, 4 7
אולם אותו סיפור ובמרכזו שמעון בן שטח מסופר גם בסכוליון פ ,ולאור קיומו של גיבור זה ,בן הפלוגתא הקבוע של ינאי
באגדות רבות ,נראה שההקשר הכללי של ימי ינאי מרחף גם ברקעה של גרסה זו .מעשה בריחתם של פליטים כלשהם
'לסוריא' נקשר לרדיפות של ינאי המלך רק בסכוליון א לי"ז באדר ,בעוד בסכוליון פ הרודפים הם 'גוים' .כזכור ,המועד
הנידון כאן ,ב' בשבט ,מנומק גם בסכוליון א במות ינאי ,הגם שההשוואה למועד מותו של הורדוס נעדרת מסכוליון זה.
עם המאורעות שמנציחה המגילה נמנה כיבוש 'מגדל שר' ,היא מגדל סטרטון ,לימים קיסריה (נעם ,מגילת תענית ,עמ'
,)195-193 ,68 ,44ועיר זו סופחה לממלכת בית חשמונאי בידי ינאי (ראו הערך ינאי/הכוהן שנרגם באתרוגים ,הרקע
ההיסטורי).
ראו בערך הקרע עם הפרושים.
ראו בערך משפט הורדוס/ינאי.
446
