Page 456 - josephus volume one
P. 456
יאני/סודרוה לש ותומו ותמיזמ
ביריחו .לפי סיפור כליאת הנכבדים ,הללו נכלאו בהיפודרום באותה העיר .יש להניח שאילו היה מדובר
בסיפור רצוף בן שתי מערכות ,לא היה מחברו משנה את מקום ההתרחשויות .
לסיכום הדיון :גם במלחמת וגם בקדמוניות מובא רצף סיפורי מתוך ניקולאוס ,ואל תוכו שולבו שני
סיפורים חריגים ממקור אחר (נוסף על תחיבות אחרות בקדמוניות ,שבחלקן נובעות ממקור יהודי).
אחד הסיפורים הוא יהודי אופייני ולאחר ,הגם שאינו נושא מאפיינים יהודיים מובהקים ,יש מקבילה
אצל חז"ל .לכן סביר להסיק שיש כאן תחיבה ממקור יהודי .לאור הדמיון המסקרן בין הסיפורים ,אפשר
שאחד מהם משקף עיבוד אגדי של רעהו במתכונת סיפורי חצר מקראיים .אם כך הדבר ,הרי נקרתה
לפנינו הזדמנות נדירה להציץ לתוך 'תנור האפייה' של המסורות היהודיות הנידונות בספרנו .בשאר
המקרים נגלות לפנינו המסורות הללו ,הן בפי יוסף הן אצל חז"ל ,במתכונת אגדית שקשה לשחזר את
גרעינה הראשון .ואילו כאן אפשר לעקוב אחר התהליך שהפך אירוע היסטורי טרגי (מעשה הנשר) לכלל
אנקדוטה אגדית סכמטית המסתיימת בכי טוב (כליאת הנכבדים ושחרורם).
הסכוליון למגילת תענית :דיון
המועד המתפרש במות ינאי הוא אחד משני מועדים בלבד במגילת תענית הנעדרים נימוק כלשהו
במגילה גופה .בעוד שאר מועדי המגילה מלווים תמיד ,אחרי התאריך ,באזכור קצר של ניצחון או
מאורע משמח אחר ,כגון 'איתוקם תמידא'; 'פסחא זעירא'; 'עדא ספר גזרתא'; 'חנכת שור ירוש' ' ,
הרי בז' בכסלו וב' בשבט גורסים מקצת עדי הנוסח 'יומא טבא' או 'יום טוב' בלבד ,ובאחרים אפילו
מילים אלה נעדרות ,ואין כל הגדרה של טיב המאורע אחרי הזכרת התאריך .חוקרים רבים הניחו ,כי
'שתיקתה הרועמת של המגילה בתאריכים אלה מלמדת כנראה על סוד שנאלם כאן' ,כלומר מסיבה
כלשהי הוסתר תוכן המועד כבר בעת כתיבת המגילה ,או שנתפרש בה בתחילה אבל לימים נמחק .גם
ביסודם של שני הסכוליה מונחת כנראה ההשערה ששתיקת המגילה נובעת מאימת המלכות ,שכן בשני
הביאורים התפרש המועד ז' בכסלו במות הורדוס ,והמועד ב' בשבט במות ינאי.
וגם אין מדובר בשני מוסדות שונים ביריחו .לדברי אהוד נצר ,שחפר את ארמונות החשמונאים ואת ארמונות הורדוס 34
ביריחו ,ברור שההיפודרום שחשף שימש גם תאטרון .נצר אף מציע שהיה מעל מושבי הצופים בניין גדול שהיה יכול 35
3 6
לשמש לכליאת הנכבדים .ראו נצר ,ארמונות החשמונאים ,עמ' .59–56
תרגום :הוקם התמיד ,פסח קטן ,סר ספר הגזרות ,חנוכת חומת ירושלים. 3 7
המילים 'יום טוב' או 'יומא טבא' נעדרות מנוסח פ לז' בכסלו ומנוסח אא לז' בכסלו ולב' בשבט .ראו נעם ,מגילת תענית, 38
עמ' 46וחילופי הנוסח; רוזנטל ,דף חדש ,עמ' .368-367 ,364 ,362לפי גרסות חסרות אלה ' -בשבעה בו יום שמת
הדורוס( '...פ ,ובדומה לכך אא ,ז' כסלו); 'בתרין בשבט יום שמת ינאי המלך( '...אא ,ב שבט) -הגבולות בין המגילה
והסכוליון מטושטשים .אפשר שהמגילה כללה רק את התאריך ,והביאור פתח בלשון 'יום ש ,'...אבל אפשר גם ,כפי שהציע
רוזנטל ,דף חדש ,עמ' ,368שהמגילה גרסה במקורה את המילה 'יום' והתוכן צונזר ('בשבעה בו יום'; 'בתרין בשבט יום'),
והביאור מתחיל בשני המקרים במילה 'שמת' .לשיטתו ,ההגדרה 'יום טוב' או 'יומא טבא' במקצת כתבי היד היא מילוי
משני של חסר זה .להצעה אחרת ראו נעם ,מגילת תענית ,עמ' ,260הערה .1
רוזנטל ,דף חדש ,עמ' .367לדעות החוקרים על טיבם של המאורעות העומדים ברקעם של שני מועדי המגילה ראו נעם,
מגילת תענית ,עמ' .261–260 ,281–280אף שרבים דחו את פרשנות הסכוליון ,בעיקר לז' בכסלו ,עדיין תרו אחר הנמקות
היסטוריות חלופיות שעשויות היו להצריך הסתרה ,כגון מות אנטיוכוס הרביעי אפיפנס או אנטיוכוס החמישי אופטור
או ראשית המרד החשמונאי ,שהיו עשויים לעורר תרעומת אצל השלטונות הסלווקיים בעת שנקבעו לראשונה.
ראו קיסטר ,על הסכוליה ,עמ' .472לשיטתו ,פירושם של שני הביאורים במועדים אלה הוא תוצאה של פרשנות ולא של
445
