Page 435 - josephus volume one
P. 435
ץרב הנפד
דווקא משעה שעבר ,כפירוש המקובל ,אלא כבר משעה שנכנס תחת כוהן גדול .ר' מאיר אומר ,שמשעה
שנתמנה לשעה כל מצוות כהונה גדולה חלות עליו לעולם .ר' יוסי אומר ,שאף על פי שיש בכוח המינוי
לשעה לחייבו בכל מצוות כהונה גדולה ולהפקיעו מעבודת כוהן הדיוט ,המינוי אינו מכשירו אלא לעבוד
כבא כוחו של הכוהן הגדול הקבוע ('אינו כשר לכהן גדול') ,ומשום כך העבודה שעובד באותו יום (פר
ושעיר) ,משל הכוהן הקבוע היא ,ואינה משלו .אם נפרש כך ,יהיה היחס בין דברי ר' יוסי ' -אינו כשר
לכהן גדול' -לבין הסיפור ישר ובהיר .
בין יוספוס למסורת חז"ל
כניסת בן אילם תחת מתתיהו הכוהן הגדול ביום הכיפורים היא מן הסתם מאורע היסטורי .הדמיון בין
יוספוס לחז"ל בתיאור המאורע אינו מכריע כדי להניח מגע ספרותי בין המקורות .הדמיון אינו חורג
ממה שאנו עשויים למצוא בשני מקורות המתארים מאורע היסטורי אחד .בצד הדמיון יש גם הבדלים.
הדמות המרכזית בתיאור של יוספוס היא מתתיהו הכוהן הגדול ,ואילו בגרסת חז"ל יוסף הוא הגיבור
ושמו של מתתיהו אינו נזכר כלל .גם העובדה שיוסף היה קרובו של הכוהן הגדול אינה מפורשת .לעומת
זאת יודע ר' יוסי ,שהיה איש ציפורי ,שיוסף היה בן אותה העיר ,ואילו יוספוס אינו מזכיר את הפרט הזה.
ההבדל הבולט הוא ,שהידיעה של יוספוס היא סיפור קצר על מילוי מקום ביום הכיפורים ,ואילו
בגרסת חז"ל הידיעה פותחת אמנם במילוי המקום והוא גם הטעם ההלכתי להופעתה בתוספתא
ובתלמודים ,אך פתיחה זו היא רק מבוא לנושא האמתי של הסיפור ,והוא כיצד ניצל בן אילם את מילוי
המקום כדי לחתור תחת מתתיהו קרובו ולתפוס את כהונתו .מבחינת הסוג הספרותי שייך סיפור זה
לסיפורים הידועים על שחיתותם של הכוהנים הגדולים .נראה שהחלק המתאר את חילופי הדברים בין
המלך לבן אילם בסיום עבודת היום שייך לשלב מאוחר יותר במסורת ,כשזמנה ניטשטש וכבר לא הוכר
שהימים הם ימי הורדוס .מבחינה ספרותית נאה מאוד שנסיון ההדחה של בן אילם נמסר על ידי רמז
מעבודת היום' :פר ושעיר שקרבו היום משל מי היו ,משלי או משל כהן גדול' ,אך מן הסתם מן הבחינה
ההיסטורית שייך רמז זה לעיבוד של חז"ל .עם זאת ,נראה שחילופי הדברים בין המלך לבן אילם משמרים
יסוד עתיק ומהימן ,ידיעה על ניסיונו של בן אילם לחתור תחת קרובו ולרשת את כהונתו ,ועל כישלונו
של הניסיון הזה .את החתירה הזאת היטיבה דווקא מסורת חז"ל לשמור.
פירוש זה סוטה מהבנת הבבלי .מסוגיות הבבלי מוכח שפירשו שדברי ר' יוסי 'אינו כשר לכהן גדול' אמורים משעה שעבר, 2 5
שמשעה זו אינו רשאי לעבוד כלל ,ולא משעת המינוי לשעה. 26
לפי פירוש זה ,ש'אינו כשר לכהן גדול' של ר' יוסי מובנו :אינו כשר לכוהן גדול קבוע לעבוד משלו ,מסתבר שגם משנה, 2 7
מגילה א ,ט והוריות ג ,ד (לעיל ,ראש הערה )20היא לשיטת ר' יוסי .בתוספתא ר' יוסי משווה את דין הכוהן ממלא המקום 2 8
לשעה לדין כוהן גדול שעבר מכהונתו .כשם שהאחרון אינו רשאי להקריב את פר יום הכיפורים ועשירית האיפה משלו
והם קרבים משל הכוהן הגדול הקבוע ,כך ממלא המקום מקריב פר ושעיר (=ועשירית האיפה? -ראו השערת ליברמן
לעיל ,הערה )18משל הכוהן הגדול הקבוע.
פתיחת התוספתא' :מעשה היה ביוסף בן אילים מציפורי ששימש תחת כהן גדול שעה אחת' ,וכן דברי המלך לבן
אילם' :לא דייך ששימשת תחת כהן גדול שעה אחת' קרובים לפתיחה של יוספוסσυμβαίνει καὶ ἕτερον ἀρχιερέα :
'( καταστῆναι πρὸς μίαν ἡμέρανאף אירע שמונה כוהן גדול אחר ליום אחד') .לדברי המלך השוו גם דברי יונתן בן חנן
בקדמ' יט .314על הדמיון עמד גרץ ,היסטוריה ,ג ,עמ' ,737הערה .1והשוו פתיחת המעשה בירושלמי ,המבהיר שהפסול
הוא קרי ,לפסקה 166אצל יוספוס.
השוו גרץ ,שם ,עמ' ;738לתולדות הכוהנים הגדולים ,עמ' .53וראו גם בערך שחיתות הכוהנים הגדולים.
424
