Page 434 - josephus volume one
P. 434
ילםא בן יוסף
קרי לכהן גדול ביום הכיפורים' ,טעם המתאים לדברי יוספוס (קדמ' יז ' :)166בכהנו בלילה שלפני יום
הצום נראה למתתיהו בחלום שנזדווג לאשה' .
בהמשך גלגוליו של הסיפור הפכה התוספת 'ולא היה כשר לא לכהן גדול ולא לכהן הדיוט' את כל מה
שבא אחריה למיותר ,ואפילו לבלתי מובן .הבבלי (יומא יב ע"ב ומקבילות) מסיים בתוספת זו כמאמר
חכמים' :ואמרו חכמים :ראשון חוזר לעבודתו ,שני אינו ראוי לא לכהן גדול ולא לכהן הדיוט'; והבבלי
מוסיף את הטעם(' :לכהן גדול) משום איבה ו(לכהן הדיוט) משום מעלין בקדש ולא מורידין' ,ומשמיט
את כל המשך הסיפור .בדרך זו מתאים הסיפור המקוצץ התאמה מובהקת לשיטת ר' יוסי.
עד כאן על השינויים שהוכנסו בסיפור בעקבות הקושי הכרוך בצירופו לתמיכה בדעת ר' יוסי .עתה
ננסה לברר בקצרה אם אפשר בכל זאת לשער כיצד מתייחס סיפור זה לדברי ר' יוסי ומה ביקש להוכיח
ממנו .בסופו של דבר הפכה התוספת שבתוספתא ' -ולא היה כשר לא לכהן גדול ולא לכהן הדיוט' -
את עיקר הסיפור למיותר ולבלתי מובן וגרמה משום כך להשמטתו בבבלי .אולם מלכתחילה התכוון
מן הסתם המוסיף להבהיר את הסיפור .ייתכן אפוא שמקום ההוספה באמצע הסיפור בתוספתא רומז
לפירוש הדברים .הן לפי סדר ההצגה ,המשפט 'ולא היה כשר לא לכהן גדול ולא לכהן הדיוט' ,אמּור על
השעה ששימש בן אילם תחת הכוהן הגדול ולפני שיצא מבית המקדש בסוף עבודת היום .לאי־כשרות
ממלא המקום בשעת מילוי המקום יש ראיה ברורה מהסיפור ,שכן הוא אינו עובד משלו .אפשר שמן
העובדה שעבודת הכוהן ממלא המקום (פר ושעיר) היא משל הכוהן הקבוע מוכיח ר' יוסי שממלא
המקום לא נתמנה כוהן גדול גמור לעבוד מממונו ונחשב מעין בא כוחו של הכוהן הקבוע ,כשידיו
העובדות בקודש מייצגות את ידי הכוהן הגדול שנפסל .מעמד ביניים זה מתבטא גם בתשובת המלך
לבן אילם' :לא דייך ששימשת תחת כהן גדול שעה אחת ...אלא שאתה מבקש ליטול לך כהונה גדולה'.
לפי פירוש זה ,שבן אילם לא נתמנה מלכתחילה לכוהן גדול גמור ,יש להבין את סוף הסיפור ' -באותה
שעה ידע בן אילים שהוסע מן הכהונה [הגדולה]' כך :באותה שעה ידע בן אילם שנכזבה תקוותו שמינויו
לממלא מקום יתברר כמינוי קבע לכהונה גדולה.
לכאורה ניתק הירושלמי את סיפור בן אילם מדברי ר' מאיר ור' יוסי ,והוא מביאו כמענה לעניין אחר:
'עבודתו (של ממלא המקום) משל מי ,נישמעינה מן הדא :מעשה בבן אילם מציפורין' וכו' (יומא א ,א [לח
ע"ד] ,עמ' ,562ומקבילות) ,אך למעשה שומרת פתיחה זו של הירושלמי על עיקר הלימוד מתוך הסיפור
לשיטת ר' יוסי .הן מהסיפור מוכח כי עבודת ממלא המקום היא משל הכוהן הגדול הקבוע ,ועל לימוד
זה היה יכול ר' יוסי להוסיף לשיטתו :מכאן שממלא המקום אינו כשר לכוהן גדול.
ייתכן שגם מלשון יוספוס נשמע כי ממלא המקום אינו נחשב כוהן גדול גמור לעבודה ,אלא שותף
לכוהן הפסול ובא כוחו ,שכן יוספוס אומר ,שאחר פסילתו של מתתיהו הכוהן הגדול המשמש ,בן אילם
'כיהן יחד אתו' (.)συνιεράσατο αὐτῷ
אם נכונה השערתנו על היחס בין שיטת ר' יוסי לבין הסיפור ,נראה לפרש אחרת את שיטות שני
החכמים ,ר' מאיר ור' יוסי ,בתוספתא .מסתבר שדבריהם מוסבים על מעמד הכוהן ממלא המקום לאו
בתוספתא' :מעשה היה ביוסף בן אילים מציפורי ששימש תחת כהן גדול' .בבבלי' :מעשה ...שאירע בו פסול בכהן 2 2
גדול ומינוהו תחתיו' .השוו משנה ,אבות ה ,ה ,המונה בין הנסים שנעשו בבית המקדש' :לא אירע קרי לכהן גדול ביום
23
הכיפורים' .וראו היוצא מן הכלל שמוסיף באבות דר' נתן נו"א ,לה. 2 4
השוו חילופי הנוסח למעלה.
השוו תוספות ישנים ,יומא מט ע"ב ד"ה שחט .
423
