Page 433 - josephus volume one
P. 433
ץרב הנפד
עליו -על ממלא המקום .מכאן שהסיפא של דבריו' :אינו כשר ...לכהן הדיוט' אינה העיקר .החידוש
בדברי ר' יוסי הוא שאותו כוהן ,שכל מצוות כהונה גדולה עליו ,אינו כשר לעבוד ככוהן גדול .
סוף הסיפור בפני עצמו' ,באותה שעה ידע בן אילים שהוסע מן הכהונה [הגדולה]' ,אינו יכול להוכיח
שהכוהן ממלא המקום נדחה מעבודת כהונה גדולה ,אלא אם כן הבין בו ר' יוסי משמעות יתרה שאיננה
בו מיסודו .הסיפור מספר על שאיפת בן אילם לתפוס את משרת הכוהן הגדול ומסתיים בכישלון .המילים
'שהוסע מן הכהונה [הגדולה]' שבסוף הסיפור ,פירושן :הוסע ממשרת כוהן גדול ,ולא :הוסע מעבודת
כוהן גדול .סיום זה אינו מפרש אפוא כלל מה מעמדו של בן אילם לאחר שהועבר מן המשרה .השאלה
אם הוא רשאי עתה לעבוד ככוהן גדול בבית המקדש בדומה לכוהנים גדולים שעברו ממשרתם הרשאים
להמשיך לעבוד ככוהנים גדולים ,אם חזר למדרגת כוהן הדיוט ,או שמא פסול לשניהם -שאלה זו
נמצאת מעבר לאופק של הסיפור .במילים אחרות :הסיפור מסתיים במקום שר' מאיר ור' יוסי פותחים
בו ,חזרת הכוהן הגדול שנטמא לכהונה גדולה וסילוק ממלא המקום ,ואינו שייך לעיקר דעות החכמים
על מעמד ממלא המקום.
עובדה זו ,שהמגע בין הסיפור לבין דברי ר' יוסי אינו מובהק ואינו מחוור בדרך פשוטה לגמרי ,מלמדת
שהסיפור לא עוצב בהשפעת דבריו אלא היה מונח פחות או יותר כצורתו לפני חכמים ,הנחה המתאימה
כמובן להימצאות ידיעה קרובה אצל יוספוס .מסתבר שגם עיניים מאוחרות התקשו להבין כיצד מוכיח
הסיפור את שיטת ר' יוסי וביקשו להבהיר זאת .לפיכך כפלו את דברי ר' יוסי ושילבום באמצע הסיפור:
'מעשה היה ביוסף בן אילים מציפורי ששימש תחת כהן גדול שעה אחת [ולא היה כשר לא לכהן גדול
ולא לכהן הדיוט] .כיצא אמר למלך' וכו' .ואכן בגרסת הירושלמי (יומא א ,א [לח ע"ג-ע"ד] ,עמ' ,562
ומקבילות) משפט זה אינו מופיע .פרט נוסף מצביע על כך שנשתמר בירושלמי נוסח מדויק יותר של
הסיפור :הירושלמי הוא המקור היחיד המפרש שכניסת בן אילם לכהונה גדולה הייתה משום 'שאירע
השוו רש"י המפרש 'ומודה ר' יוסי שאם עבר ועבד עבודתו כשירה' (יומא יג ע"א)' :שאם עבר ועבד בשמונה בגדים ככהן 1 9
גדול עבודתו כשירה ,דהא כה"ג הוא ...אבל בארבעה ודאי פסולה ,דהוה ליה חסר בגדים'; וכן תוספות ,שם יב ע"ב ד"ה 2 0
כהן; מגילה ט ע"ב ד"ה ולא ,זבחים יח ע"א ד"ה הג"ה .אך ראו ליברמן ,שם ,עמ' ,722הערה ;15הלבני ,מקורות ,מיומא
21
עד חגיגה ,עמ' יח.
כך על פי משנה ,מגילה א ,ט והוריות ג ,ד' :אין בין כהן משמש לכהן שעבר אלא פר יום הכיפורים ועשירית האיפה'.
מכאן שלבד משתי הסתייגויות אלה ,שאינו מקריב פר יום הכפורים משלו ולא עשירית האיפה משלו ,רשאי כוהן שעבר
מכהונה גדולה לשרת ככוהן גדול .רש"י מפרש אמנם שכוהן שעבר הוא כוהן ממלא מקום כבן אילם ,אך ליברמן ,שם ,עמ'
,725והערה ,28מראה בעקבות הרמב"ם ,כי אין הכוונה דווקא לכך אלא ל'כהן שעבר מחמת איזו סיבה שהיא ,בין שעבר
מחמת מום ונתרפא ,בין שהעבירו המלך ,בין ששימש בכהונה באופן זמני' .יתר על כן ,ייתכן מאוד שכוהן המשמש באופן
זמני (=בן אילם) אינו נכלל כלל בגדר 'כהן שעבר' של משנה זו (ובתוספתא ,מגילה א ,כא לא בזמן אחד עסקינן ,ראו
ליברמן ,שם ,ה ,עמ' .)1141ראו קושיית התוספות למגילה ט ע"ב' :קשה אמאי נקט לכהן שעבר ,דהא אפילו ביום שאירע
בו פסול לכהן המשמש ושמש זה תחתיו הוי חילוק זה ,שהפר בא מן המשמש אע"פ שאין משמש ,כדאיתא בירושלמי,
ואם כן הוה ליה למימר בין הכהן המשמש לכהן שיעבור'; וכן דינר ,הגהות ,ג ,להוריות יא ע"ב ,עמ' פד ,ד"ה ואין בין כהן
משמש .אך השוו בבלי ,מגילה ט ע"ב והוריות יב ע"ב ,המפרש שחלק זה במשנה הוא כשיטת ר' מאיר ,ור' יוסי חולק עליו.
ואולם מלשון התוספתא לא נראה שהחכמים חולקים (ראו לעיל ,הערה .)17ובכל אופן ,לא נראה להעמיד את שיטת
ר' יוסי בתוספתא נגד הדין הכללי של משנה זו ,שכן הדיון בתוספתא עוסק בכוהן ממלא מקום לשעה ,שהוא מקרה
בפני עצמו .ראו גם פירוש דינר למעלה בהערה זו ,ד"ה לכהן שעבר ,והפניותיו שם לפירושו ליומא ומגילה .וכן ראו להלן,
הערה .26
לאור קושי זה משער מילר ,ציפורי ,עמ' ,70 ,65הערה ,51שהסיפור אינו קשור לשיטת ר' יוסי כלל .הסיפור הובא כדוגמה
למעשה שהיה ,שנתעורר צורך בממלא מקום בעקבות פסול שאירע בכוהן גדול.
422
