Page 410 - josephus volume one
P. 410
סורדוה תולדות ילקוט שמעוני תתקי"ג1
בבא בתרא ג ע"ב-ד ע"א ,כ"י פריז אמ' מאן דריש‘ :מקרב אחיך תשים
עליך מלך' (דב' יז ?)15רבנן.
איכא דאמרי :בא עליה .ואיכא דאמרי :לא בא עליה .מאן קם קטלינהו
דאמ' :בא עליה ,ליתוביה ליצריה .ומאן דאמ' :לא בא עליה,
למה ליה למעבד הכי? כי היכי דלימרו :נסיב בת מלכא.
אמ' :מאן דריש' :מקרב אחיך תשי' עלי'
מלך' (דברים יז ?)15רבנן.
קם קטלינהו לכולהו רבנן.
מהתבוננות בטבלה זו ניתן להציע שעורך הילקוט הכיר גרסה של הבבלי שבה לא הופיע סיפור התינוקת
כלל .זוהי כנראה הגרסה המקורית של הסיפור.
ג .מעשה הורדוס (שורות )12 –9
'הטמינה (הורדוס) בדבש שבע שנים .יש אומרים (איכא דאמרי) :בא עליה ,ויש אומרים (איכא דאמרי):
לא בא עליה .מי שאומר :בא עליה( ,מסביר זאת בכך שהורדוס שאף בדרך זו) ליישוב (=להשביע) את
יצרו .ומי שאומר :לא בא עליה ,למה לו לעשות כך (לשמרה בדבש)? כדי שיאמרו :נשא בת מלך' .המשך
הסיפור באותה תינוקת ,המתאר מעשה נקרופיליה המיוחס להורדוס ,נעדר גם הוא לחלוטין מגרסת
הילקוט .אם סיפור התינוקת מבית חשמונאי הוא כולו מקור עצמאי ,הרי גם התוספת הזאת אינה שייכת
לגוף הסיפור והיא נוספה בידי העורך הבבלי .הבה נתבונן במעשה העריכה שלו.
הפסקה כולה בנויה משני חלקים .בחלק הראשון אני למדים כיצד שימר הורדוס את גופתה של
מרים בדבש .החלק השני נראה תוספת סתמאית ,ובו מתווכחים חכמים אנונימים מדוע עשה הורדוס
כדבר הזה .שוורץ טען כאמור ,שמקור ההשראה לסיפור הטמנתה של הגופה בדבש הוא המעשה בגופת
אריסטובולוס השני ,סבה של מרים מצד אביה ,שאותה שימרו בדבש לאחר שנרצח (קדמ' יג .)124
רובינשטיין לעומתו קובע שמנהג חניטה בדבש הוא בכלל בבלי ,ולכן גם מקור ההשראה שלו בבלי.
סיפור התאבדותה של התינוקת החשמונאית מצוי גם בכ"י אוקספורד ( 248אשכנזי בן המאה הי"ד) וגם בדפוסים ונציה 4 5
ווילנה למסכת קידושין ע ע"ב ,אולם ברור ששם הוא משני עוד יותר משהוא בסיפור כאן .עוד על סיפור זה ראו קלמין,
גנאולוגיה ופולמוס ,עמ' ;79–78הז'ר ,עבדו של חכם ,עמ' .196–190אורבך הציע לזהות את המסורת בקידושין ע ע"ב 4 6
עם מסורת אחרת לגמרי המצויה אצל יוספוס .לטענתו' :ברור ששמואל אינו מוסר כאן את דעתו אלא מסורת קדומה 4 7
יותר ...ושמא יש למצוא את מקורו של המאמר השני בסיפורו של יוספוס ...על נוכל יהודי אחד שגידל בביתו עבד רומאי
משוחרר בצידון ושם עליו את שמו של אלכסנדר בנה של מרים החשמונאית שנהרג בידי הורדוס ,והצליח להוליך שולל
את יהודי כרתים ומילוס ,ורק בחצר הקיסר נתגלו מעשה תעתועיו' (וראו מלח' א ;110–101קדמ' יז ,)338–324אורבך,
מחקרים ,עמ' .196למרות המקוריות של הצעה זו ,אין היא נראית לי סבירה .הסיפור על פסאודו־אלכסנדר הוא ניקולאי
מובהק ,ואינו שייך למאגר המסורות שהתלמוד הבבלי הכיר.
כפי שכתב רובינשטיין במקום אחר ,שיש מקום להבדיל בין 'גרעין אמוראי והסבר המופיע בדרך כלל כמשפט משועבד:
הגרעין הוא אמוראי ואילו ההסבר הוא בתר־אמוראי' .רובינשטיין ,התערבות סתמאית ,עמ' .427
כבר אפשטיין ,אמוראים ,עמ' ,198מזכיר את הרודוטוס המתאר חניטת מתים בדבש ,אך הוא גם משווה את סיפורנו
לסיפור על רשעותם של אנשי סדום' :הויא ההיא רביתא דהות קא מפקא ריפתא לעניא בחצבא .איגלאי מלתא .שפיוה
דובשא ואוקמוה על איגר שורא .אתא זיבורי ואכלוה' (הייתה אותה ריבה שהייתה מוציאה לחם לעני בכד .התגלה הדבר.
מרחו אותה בדבש ושמו על גג החומה .באו דבורים ואכלו אותה [בבלי ,סנהדרין קט ע"ב]) .ואולם כאן מטרת השימוש
399
