Page 407 - josephus volume one
P. 407
ןליא לט
עם זאת ,אינני סבורה שיש לפסול על הסף את הרעיון היפה והמקורי של רובינשטיין לקריאה חלופית
של סיפור הורדוס בתלמוד הבבלי .אני סבורה שיש בהצעתו כדי להוסיף ולא כדי לגרוע ממה שאנו כבר
יודעים על הקשר בין הסיפור לבין דברי יוספוס .למעשה ,הצעתו של רובינשטיין להבין חלק מן הסיפור
הזה ככתוב בהשראת הסיפור הססאני על ארדשיר ,עולה בקנה אחד עם רעיון אחר שהעלה לפני
זמן רובינשטיין עצמו ,כיצד יש לקרוא את סיפורי התלמוד הבבלי לאור מקורותיהם .בספרו 'סיפורים
תלמודיים' ניתח רובינשטיין את אגדת 'תנורו של עכנאי' בבבלי (בבא מציעא נח ע"ב-נט ע"ב) ,ושם
הוא שאל את עצמו מה עשה הבבלי למקור הירושלמי שבו השתמש ,ו'מהיכן באו התוספות [שאין
בירושלמי -ט"א]? האם שאל התלמוד הבבלי את התוספות הללו [ממקום כלשהו]?' על שאלה זו
השיב רובינשטיין:
חלק ניכר מן התוספות שהבבלי הוסיף לסיפור הירושלמי ,במיוחד האירועים הנוספים
[המתוארים בו והנעדרים בירושלמי] ,מבוססים על אמירות שגורות ( ,)stock phrasesביטויים
מקבילים ( )parallel expressionsומוטיבים משותפים [המופעים גם במקומות אחרים בבבלי
ובספרות חז"ל בכלל -ט"א] .לא ניתן לטעון שבכל אחד מן המקרים [שבהם אנו דנים כאן
או בכל מקום אחר] מדובר בשאילה או בהעברה מכאנית [מהמקומות האחרים בספרות חז"ל
שבהם הם מופיעים ,למקום זה בבבלי] .במקרים שבהם מופיעים הביטויים רק במקבילות
בבבלי ,ולא במקורות קדומים יותר ,לא ניתן לקבוע באילו מהופעותיו הביטוי הוא מקורי...
[מכל מקום] ניתן לקבוע בבטחה ששיטת חיבור חשובה של מספרי הסיפורים [בבבלי] הייתה
לשאול חומר ממקורות אחרים ,לשנות אותו ולעבדו לפי הצורך [כדי שיתאים להקשר החדש
שבו הוא משולב]' .
דומה ששיטתו זו של רובינשטיין יאה גם לסיפור הורדוס בתלמוד הבבלי .בפרק הבא אשתמש בשיטתו
כדי להראות מה הם המקורות שהשתמש בהם הבבלי הן מתוך ספרות חז"ל והן מחוצה לה ,כדי לבנות
את סיפור הורדוס.
היחס בין יוספוס וחז"ל
בהמשך אצטט ,קטע אחר קטע ,את הסיפור הבבלי על הורדוס ,אשתדל להכריע מהו מקורו של המידע
שמספק התלמוד ואצביע על מה שנראה בעליל כלקוח ממקור הדומה לזה שבו השתמש יוספוס .את
הדיון אחלק באופן גס לשני חלקי הסיפור התלמודי ,הדומים קצת לאלה שזיהיתי למעלה -החלק
העוסק בהורדוס ובני חשמונאי ,ובעיקר בתינוקת מבית חשמונאי ,והחלק העוסק בהורדוס והחכמים
ובבניית המקדש.
41רובינשטיין ,סיפורים תלמודיים ,עמ' .51
42שם ,עמ' ,57ההדגשה במקור.
396
