Page 402 - josephus volume one
P. 402
סורדוה תולדות
חיובי ואוהד .בקדמוניות ,לעומת זאת ,גם בהקשר זה כמו בהקשרים אחרים שראינו בספר זה ,במקום
לתאר את מפעלי הבנייה בהתפעלות ובהערצה ,מוסיף יוספוס הסברים למעשיו של הורדוס המציגים
אותו לשלילה .כך למשל תיאור בניית העיר שומרון במלחמת היהודים היא חיובית ביותר' :אלא שהורדוס
לא הסתפק במתן שמם לבנינים בלבד ובנדיבות לבו הוסיף ובנה ערים שלמות לכבודם .במחוז שומרון
בנה עיר וסביב לה חומות מפוארות ...הוא קרא לעיר סבסטי וליושביה קבע חוקה מצוינת' (מלח' א
.)403והנה בדבריו בקדמוניות הוסיף יוספוס נימה שלילית לתיאור ייסוד העיר .ראשית בהסבירו את
הסיבה לבניית סבסטי קובע יוספוס' :הוא הגה מעוז שלישי נגד כל העם ,היא שומרון( '...קדמ' טו ,)292
והוא ממשיך ומתאר(' :מקום זה) היה מרוחק מירושלים מהלך יום אחד וטוב לשימוש כנגד תושבי העיר
והארץ כאחת( '...שם .)293כלומר ,לפי ראייתו החדשה של יוספוס לא היו מפעלי הבנייה מיועדים
לתועלת העם ,אלא נגדו.
לא כאן המקום לדון בהבדלי התיאור של בניית המקדש במלחמת ובקדמוניות ,שהם רבים .לענייננו
חשוב רק להזכיר ,שדווקא תיאור בניית המקדש מחדש בקדמוניות הוא חיובי יותר כלפי הורדוס מזה
שבמלחמת (שם הוא מזכיר שארמון הורדוס עלה בהדרו על המקדש המחודש -מלח' א .)402שני
מרכיבים אלה ,המעטת ערך מפעלי הבנייה של הורדוס ,והאדרת המפעל של שיפוץ המקדש ,שניהם
בקדמוניות -לעומת מלחמת -נראים במבט ראשון מייצגים את יוספוס החדש -המפגין נטיות
פרו־יהודיות (אולי פרושיות) ,ומנגד הערכה שלילית של הורדוס .
ואולם פרט אחד בסיפור בניית המקדש אינו עולה בקנה אחד עם תמונה כללית זו .לאחר שבקדמ'
טו 387–382שוטח הורדוס לפני העם את תכניתו לבנות את בית המקדש מחדש הוא נתקל בהתנגדות,
ובני העם מעלים באוזניו טענות ,שכן הם חושדים בו שיהרוס את המקדש הישן ולא יבנה מקדש חדש
במקומו .אין דרך לדעת אם דברים אלה נובעים גם הם ממקור סמיאס ,אך אין ספק שלא נלקחו מכתבי
ניקולאוס .גדולה מזו ,הדמיון בינם לבין החשש שהורדוס עצמו מביע באוזני בבא בן בוטא בתלמוד
הבבלי ,שמא יהרוס את המקדש הישן ולא יבנה את החדש ,מפתיע ומעורר שאלות .
לסיכום :בקדמוניות יד וטו השתמש יוספוס ,נוסף על כתביו של ניקולאוס ,גם במקור יהודי משוער
שכיניתי אותו מקור סמיאס .מקור זה ,לפי מה שמצוי בידינו ,סיפר כיצד הערים הורדוס הצעיר על
הסנהדרין היהודית ,שבה ישב הפרושי סמיאס ,ורק חכם זה העז להשמיע קול כנגד מעשה הבריונות של
הורדוס .גבורתו של סמיאס עוררה את השתאותו של הורדוס והיא שסייעה לחכם זה להישאר בחיים
כאשר כבש הורדוס את ירושלים בשנת 37והרג את האנשים הדומים לסמיאס .בין אלה שניצלו אז ,אך
נהרגו בידי הורדוס לאחר זמן ,היו גם בני בבא.
מקור סמיאס הוסיף ותיאר את שלטונו של הורדוס כשלטון אימים ,שאסר לקיים אספות ,וריגול
אחר אזרחים היה שכיח .בין היתר עסק גם הורדוס עצמו בריגול ,שעה שהיה מתחפש כדי לשמוע
מה אומרים נתיניו עליו ולמצוא את הקושרים נגדו .הוא אף דרש מכל נתיניו שבועת אמונים .מעשיו
הקודמים של סמיאס הוסיפו להגן עליו ועל כת הפרושים מפני שלטון האימים הזה .מקור סמיאס
ראו בערכים משפט הורדוס/ינאי ,ומזימתו ומותו של הורדוס/ינאי ,וכן לאקיר ,ההיסטוריון היהודי; תובל ,כהן יהודי. 2 5
וראו עוד אצל לוין ,תיאור המקדש. 2 6
ראו לעיל ,הערה .13 27
28
להצעה שדגם זה של סיפור בנייתו מחדש של המקדש מבוסס על דגם ספרותי שרווח במזרח הקדום ראו הורוביץ ,בניתי
לך ,עמ' .125–124
391
