Page 401 - josephus volume one
P. 401
ןליא לט
בבא ואולי מן הראוי היה להזכירם שם ,אך יוספוס לא עשה זאת בראשית ספר טו ,ומיד לאחר מילים
אלה הוא ממשיך וקובע' :בייחוד נהג [הורדוס] כבוד בפוליון הפרושי ובתלמידו סמיאס ,שכן כשהייתה
ירושלים נתונה במצור ,יעצו הללו לאנשי העיר לקבל את הורדוס והם באו על שכרם חלף זה' .קטע זה,
כאמור ,לקוח מתוך מקור סמיאס .בהמשך מופיעות בו המילים '[הורדוס] העמיד משמרות סביב שערי
החומות שלא יוצא דבר עם המתים ,אף בדקו את המתים' .ואילו במקום שבו מתאר יוספוס בהמשך ספר
טו את בני בבא הוא קובע' :אולם כשנכבשה העיר והורדוס השתלט על המדינה ,הופקד קוסטובר על כך
שיחסום את מוצאי העיר וישמור עליה ,שלא יתחמקו מתוכה אותם האזרחים ,שהיו עמוסי חובות או
שהיו מן המתנגדים למלך בענייני המדינה .אולם כיוון שקוסטובר ידע ,שבני־בבא חשובים ומכובדים על
כל העם ,וסבור היה שהצלתם תשמש לו אחיזה רבה לשם הפיכה במדינה ,הוציאם למבטחים והחביאם
בחוותיו' .מכיוון שיש בקטע זה מעין השלמה למסופר על מצור ירושלים בראשית ספר טו ,סביר שגם
הדברים האלה נלקחו ממקור סמיאס .גם המילים המסיימות את תיאור בני בבא אצל יוספוס מזכירות
הלך רוח האופייני למקור סמיאס' :וכשנודע עתה למלך עליהם ...הרג אותם ואת אלה שנאשמו יחד
אתם ,עד שלא נותר איש מקרוביו של הורקנוס והמלוכה היתה ברשות היחיד שלו' (קדמ' טו .)266הבה
נשווה מילים אלה למילים החותמות את ספר יד בקדמוניות ,שגם אותן זיהינו כנובעות ממקור סמיאס:
קדמוניות טו 266 קדמוניות יד 496
הרג אותם ואת אלה שנאשמו יחד אתם ,עד שלא נותר איש מפחד הדבר הזה פיתה הורדוס את אנטוניוס בכסף רב להרוג
מקרוביו של הורקנוס והמלוכה היתה ברשות היחיד שלו. את אנטיגונוס .משנעשה הדבר נפטר הורדוס מפחדו וכך
נפסקה מלכות החשמונאים לאחר מאה ועשרים ושש שנה.
אם נכונה השערה זו ,כי אז היא מחזקת את השערתו של שוורץ ,שהובאה לעיל ,כי 'לסיפור התלמודי
שלפיו ...הורדוס ...הותיר בחיים ...את בבא בן בוטא -יש דמיון מוזר לדבריו של יוספוס ...שלאחר
שכבש הורדוס את ירושלים והרג את כל מתנגדיו כמה מבני השבט החשמונאי המוכרים כבני בבא
הצליחו לשרוד' .כלומר ,מעשה בני בבא גם הוא פיסה מתוך מקור סמיאס האבוד .הסיפור הבבלי אמנם
מתאר את בבא בן בוטא כמי שנזהר מלהתנגד להורדוס בגלוי או להטיף נגדו ,בעוד אצל יוספוס בני
בבא מתוארים כמתנגדי המשטר שדיברו נגד המלך האדומי בקול רם בתוך העיר הנצורה ,אך יש להניח
שחכמים בחרו להחדיר לסיפור את ההשקפות המקובלות עליהם בניגוד לרוחו המקורית של המעשה.
יתרה מזו ,יש לשער עוד ,שהבבלי בחר את בבא בן בוטא כגיבורו משיקולים פנים־חז"ליים ,כפי שאראה
בהמשך.
ד .בניית המקדש
במהלך ספר טו מתאר יוספוס את מפעלי הבנייה הכבירים של הורדוס (ראו טבלה לעיל) באופן כרונולוגי.
בין אלה מתואר גם בניין המקדש .חלק ניכר ממפעלי בנייה אלה כבר תוארו במלחמת היהודים באופן
ראו לעיל ,הערה .6 2 3
וראו גם אלון ,מחקרים ,א ,עמ' .39על בני בבא אלה ועל קשר אפשרי שלהם לממצא ארכאולוגי בירושלים ראו עתה 2 4
אליצור ,מערת אבא.
390
