Page 399 - josephus volume one
P. 399
ןליא לט
הראה שוורץ ששני התיאורים של אותו האירוע סותרים זה את זה .בקטע בקדמ' טו ( 370המופיע סמוך
לתיאור ההתחזות של המלך) פטר הורדוס את הפרושים משבועת האמונים ,בעוד בקטע המקביל (קדמ'
יז ) 42–41נאמר שהם נקנסו על סירובם להישבע .לדברי שוורץ ,מכיוון שהקטע דידן בקדמ' טו מצוי
בהקשר העוין במיוחד את הורדוס (ש'הפר את ההלכה היהודית ,דיכא את נתיניו ,הוציא להורג רבים,
ובאופן כללי רדף אותם בדרכים רבות') ,בעוד הקטע האחר ,בקדמ' יז ,רואה במלך הורדוס קרבן של
שנאתם חסרת השחר של הפרושים ,נראה בבירור שקדמ' יז 42–41הוא מפרי עטו של ניקולאוס ,ואילו
קדמ' טו ,370שבו אנו עוסקים ,הוא יצירתו של יוספוס( .ד) כאמור ,מקור זה מזכיר שוב את סמיאס
ופוליון ,ועל כן גם הוא נובע ודאי ממקור סמיאס.
מיד לאחר תיאור הפטור לפרושים משבועת האמונים משום אהבתו את סמיאס ופוליון ,מופיע
סיפור קצר ,שלפיו גם את האיסיים פטר הורדוס משבועה זו ,והפעם בגלל אהבתו לאחד מהם -אדם
בשם מנחם ,שאינו ידוע ממקומות אחרים .אף שמנחם זה לא נזכר לפני כן אצל יוספוס ,אהבתו של
הורדוס אליו נובעת מעברם המשותף הרחוק ,שעתה פונה יוספוס לספרו .לפי סיפור זה ,כשהיה הורדוס
ילד ,ניבא לו מנחם האיסיי שהוא עתיד למלוך .גם דברים אלה אינם נובעים מכתבי ניקולאוס ,מהסיבות
האלה( :א) הם קשורים בעבותות לסיפור הפטור משבועת האמונים שקיבלו הפרושים בזכות סמיאס
ופוליון; (ב) כאשר יוספוס מספר עלילה זו ,הוא מוצא לנחוץ להתנצל על השימוש במוטיבים על־טבעיים
כאלה בעת כתיבת ההיסטוריה שלו' :סיפור זה אינו נראה כבלתי הולם את הסוג (הקרוי) דברי הימים
(( ')ἱστορίαטו .)372התנצלות דומה מצויה אצל יוספוס בסוף ספר טו ,כשהוא תוחב את סיפור נס
הגשם בימי הורדוס לתוך סיפורו' :את הסיפור הזה מסרו לנו אבותינו ואין הוא בלתי־נאמן עלינו ,אם
יתן אדם דעתו על שאר מופתי אלוהים' (קדמ' טו .)425הסיפור על נס הגשם לקוח בעליל ממקור חיצוני
שהיה גם בידי חז"ל .ייחודו של הסיפור על מנחם האיסיי ,אם אמנם הוא משתייך למקור סמיאס ,הוא
בכך שהוא מצביע ,כמו הסיפור התלמודי ,על קיומה של נבואה להורדוס שהוא עתיד להתמלך.
שוורץ ,יוספוס וניקולאוס ,עמ' .160 1 7
הסיפור על מנחם האיסיי מתקשר לשני סיפורים אחרים המצויים אצל יוספוס :הראשון על יהודה האיסיי ,שניבא את 18
מותו של אנטיגונוס בנו של יוחנן הורקנוס בידי אחיו אריסטובולוס (מלח' א ;80–78קדמ' יג .)313–311השני הוא על
שמעון האיסיי ,שפתר את חלומו של ארכלאוס בדבר אבדן שלטונו (מלח' ב ;113–112קדמ' יז .)348–345מכאן הסיקו 19
חוקרים ,שירר (ורמש-מילר) ,היסטוריה ,ב ,עמ' ;574ורמש וגודמן ,האיסיים ,עמ' ;37–35כהן ,מן המכבים למשנה, 2 0
עמ' ;145שצמן ,הורדוס ,מרשה וחורבת מדרס ,עמ' ,146שמדובר באחד ממאפייניהם של האיסיים .ואולם לא הרי
סיפורי יהודה ושמעון האיסיים ,שיש להם מקבילות במלחמת היהודים של יוספוס ,ונובעים ודאי מספרי ההיסטוריה של
ניקולאוס מדמשק ,כהרי מנחם האיסיי ,שסיפורו ייחודי לקדמוניות ,ועשוי אפוא להשתייך למקור סמיאס ,שממנו שאב
יוספוס את המידע הזה (כפי שטען למשל הלשר ,יוספוס ,עמ' ,1974שזיהה את סיפור מנחם כמקור יהודי עצמאי בתוך
קדמ' טו) .עם זאת ,אין לשכוח את אשר טענתי לעיל ,שלקדמ' טו אין מקבילה עקיבה במלח' א ,וייתכן שגם סיפור מנחם
נובע מאותו כרך של ניקולאוס שהגיע לידיו של יוספוס לאחר שסיים לכתוב את מלחמת (כפי שטען למשל צייטלין,
המדינה החשמונאית ,ב ,עמ' ,)44ראו אילן ,שילובן של נשים ,עמ' .110–109קשה להכריע בעניין .לטענה שמנחם זה
הוא מנחם הנזכר במשנה ,חגיגה ב ,ב ,כבן זוגו הראשון של הלל ,ראו גרץ ,דברי ימי ישראל ,א .496–495 ,להצעה אחרת
ראו לוריא ,מינאי עד הורדוס ,עמ' ,195–193וביבליוגרפיה שם .לזיהוי אחר שהוצע למנחם בן זוגו של הלל (עם מנחם
בנו של יהודה הגלילי בראשית המרד הגדול) ראו בערך ימי הדמים בראשית המרד הגדול ,הערה.11
ראו בערך נס הגשם בימי הורדוס.
כאן המקום לשאול מי הוא המחבר האוהד הן את הפרושים והן את האיסיים .שאלה זו יש להשאיר בשלב זה בצריך עיון.
388
