Page 399 - josephus volume one
P. 399

‫ןליא לט‬

‫הראה שוורץ ששני התיאורים של אותו האירוע סותרים זה את זה‪ .‬בקטע בקדמ' טו ‪( 370‬המופיע סמוך‬
‫לתיאור ההתחזות של המלך) פטר הורדוס את הפרושים משבועת האמונים‪ ,‬בעוד בקטע המקביל (קדמ'‬
‫יז ‪ ) 42–41‬נאמר שהם נקנסו על סירובם להישבע‪ .‬לדברי שוורץ‪ ,‬מכיוון שהקטע דידן בקדמ' טו מצוי‬
‫בהקשר העוין במיוחד את הורדוס (ש'הפר את ההלכה היהודית‪ ,‬דיכא את נתיניו‪ ,‬הוציא להורג רבים‪,‬‬
‫ובאופן כללי רדף אותם בדרכים רבות')‪ ,‬בעוד הקטע האחר‪ ,‬בקדמ' יז‪ ,‬רואה במלך הורדוס קרבן של‬
‫שנאתם חסרת השחר של הפרושים‪ ,‬נראה בבירור שקדמ' יז ‪ 42–41‬הוא מפרי עטו של ניקולאוס‪ ,‬ואילו‬
‫קדמ' טו ‪ ,370‬שבו אנו עוסקים‪ ,‬הוא יצירתו של יוספוס‪(    .‬ד) כאמור‪ ,‬מקור זה מזכיר שוב את סמיאס‬

                                                          ‫ופוליון‪ ,‬ועל כן גם הוא נובע ודאי ממקור סמיאס‪.‬‬
‫מיד לאחר תיאור הפטור לפרושים משבועת האמונים משום אהבתו את סמיאס ופוליון‪ ,‬מופיע‬
‫סיפור קצר‪ ,‬שלפיו גם את האיסיים פטר הורדוס משבועה זו‪ ,‬והפעם בגלל אהבתו לאחד מהם ‪ -‬אדם‬
‫בשם מנחם‪ ,‬שאינו ידוע ממקומות אחרים‪    .‬אף שמנחם זה לא נזכר לפני כן אצל יוספוס‪ ,‬אהבתו של‬
‫הורדוס אליו נובעת מעברם המשותף הרחוק‪ ,‬שעתה פונה יוספוס לספרו‪ .‬לפי סיפור זה‪ ,‬כשהיה הורדוס‬
‫ילד‪ ,‬ניבא לו מנחם האיסיי שהוא עתיד למלוך‪ .‬גם דברים אלה אינם נובעים מכתבי ניקולאוס‪ ,‬מהסיבות‬
‫האלה‪( :‬א) הם קשורים בעבותות לסיפור הפטור משבועת האמונים שקיבלו הפרושים בזכות סמיאס‬
‫ופוליון; (ב) כאשר יוספוס מספר עלילה זו‪ ,‬הוא מוצא לנחוץ להתנצל על השימוש במוטיבים על־טבעיים‬
‫כאלה בעת כתיבת ההיסטוריה שלו‪' :‬סיפור זה אינו נראה כבלתי הולם את הסוג (הקרוי) דברי הימים‬
‫(‪( ')ἱστορία‬טו ‪ .)372‬התנצלות דומה מצויה אצל יוספוס בסוף ספר טו‪ ,‬כשהוא תוחב את סיפור נס‬
‫הגשם בימי הורדוס לתוך סיפורו‪' :‬את הסיפור הזה מסרו לנו אבותינו ואין הוא בלתי־נאמן עלינו‪ ,‬אם‬
‫יתן אדם דעתו על שאר מופתי אלוהים' (קדמ' טו ‪ .)425‬הסיפור על נס הגשם לקוח בעליל ממקור חיצוני‬
‫שהיה גם בידי חז"ל‪    .‬ייחודו של הסיפור על מנחם האיסיי‪ ,‬אם אמנם הוא משתייך למקור סמיאס‪    ,‬הוא‬

        ‫בכך שהוא מצביע‪ ,‬כמו הסיפור התלמודי‪ ,‬על קיומה של נבואה להורדוס שהוא עתיד להתמלך‪.‬‬

                                                                                            ‫שוורץ‪ ,‬יוספוס וניקולאוס‪ ,‬עמ' ‪.160‬‬  ‫‪1	 7‬‬
‫הסיפור על מנחם האיסיי מתקשר לשני סיפורים אחרים המצויים אצל יוספוס‪ :‬הראשון על יהודה האיסיי‪ ,‬שניבא את‬                            ‫‪	18‬‬
‫מותו של אנטיגונוס בנו של יוחנן הורקנוס בידי אחיו אריסטובולוס (מלח' א ‪ ;80–78‬קדמ' יג ‪ .)313–311‬השני הוא על‬
‫שמעון האיסיי‪ ,‬שפתר את חלומו של ארכלאוס בדבר אבדן שלטונו (מלח' ב ‪ ;113–112‬קדמ' יז ‪ .)348–345‬מכאן הסיקו‬                          ‫‪	19‬‬
‫חוקרים‪ ,‬שירר (ורמש‪-‬מילר)‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬ב‪ ,‬עמ' ‪ ;574‬ורמש וגודמן‪ ,‬האיסיים‪ ,‬עמ' ‪ ;37–35‬כהן‪ ,‬מן המכבים למשנה‪,‬‬                         ‫‪2	 0‬‬
‫עמ' ‪ ;145‬שצמן‪ ,‬הורדוס‪ ,‬מרשה וחורבת מדרס‪ ,‬עמ' ‪ ,146‬שמדובר באחד ממאפייניהם של האיסיים‪ .‬ואולם לא הרי‬
‫סיפורי יהודה ושמעון האיסיים‪ ,‬שיש להם מקבילות במלחמת היהודים של יוספוס‪ ,‬ונובעים ודאי מספרי ההיסטוריה של‬
‫ניקולאוס מדמשק‪ ,‬כהרי מנחם האיסיי‪ ,‬שסיפורו ייחודי לקדמוניות‪ ,‬ועשוי אפוא להשתייך למקור סמיאס‪ ,‬שממנו שאב‬
‫יוספוס את המידע הזה (כפי שטען למשל הלשר‪ ,‬יוספוס‪ ,‬עמ' ‪ ,1974‬שזיהה את סיפור מנחם כמקור יהודי עצמאי בתוך‬
‫קדמ' טו)‪ .‬עם זאת‪ ,‬אין לשכוח את אשר טענתי לעיל‪ ,‬שלקדמ' טו אין מקבילה עקיבה במלח' א‪ ,‬וייתכן שגם סיפור מנחם‬
‫נובע מאותו כרך של ניקולאוס שהגיע לידיו של יוספוס לאחר שסיים לכתוב את מלחמת (כפי שטען למשל צייטלין‪,‬‬
‫המדינה החשמונאית‪ ,‬ב‪ ,‬עמ' ‪ ,)44‬ראו אילן‪ ,‬שילובן של נשים‪ ,‬עמ' ‪ .110–109‬קשה להכריע בעניין‪ .‬לטענה שמנחם זה‬
‫הוא מנחם הנזכר במשנה‪ ,‬חגיגה ב‪ ,‬ב‪ ,‬כבן זוגו הראשון של הלל‪ ,‬ראו גרץ‪ ,‬דברי ימי ישראל‪ ,‬א‪ .496–495 ,‬להצעה אחרת‬
‫ראו לוריא‪ ,‬מינאי עד הורדוס‪ ,‬עמ' ‪ ,195–193‬וביבליוגרפיה שם‪ .‬לזיהוי אחר שהוצע למנחם בן זוגו של הלל (עם מנחם‬

                     ‫בנו של יהודה הגלילי בראשית המרד הגדול) ראו בערך ימי הדמים בראשית המרד הגדול‪ ,‬הערה‪.11 ‬‬
                                                                                              ‫ראו בערך נס הגשם בימי הורדוס‪.‬‬

‫כאן המקום לשאול מי הוא המחבר האוהד הן את הפרושים והן את האיסיים‪ .‬שאלה זו יש להשאיר בשלב זה בצריך עיון‪.‬‬

                                                                                                                                     ‫‪388‬‬
   394   395   396   397   398   399   400   401   402   403   404