Page 397 - josephus volume one

‫ןליא לט‬

‫המקור‬ ‫תיאור‬ ‫קדמוניות‬ ‫מלחמת א‬
‫יד ‪491–489‬‬ ‫ד‬
‫מקור סמיאס?‬ ‫חששו של הורדוס מאנטיגונוס‪ ,‬שכן מוצאו של הלה ממשפחת מלכים‪,‬‬
‫ואילו מוצאו של הורדוס עצמו ממשרתיהם של מלכים‪ .‬הורדוס משחד‬

‫את אנטוניוס להרוג את אנטיגונוס‪ .‬המקור קובע שזהו סופם של‬
‫החשמונאים‪ ,‬על פי מסורת ‘שקיבלנו' (אולי רמז למקור האמור)‪.‬‬

‫ניקולאוס‬ ‫הורדוס מבחין בין תומכיו למתנגדיו במלחמה עם אנטיגונוס‬ ‫טו ‪2‬‬ ‫ה ‪358‬‬
‫ו‬
‫מקור סמיאס?‬ ‫הורדוס מכבד את סמיאס ופוליון‪ .‬הורג ‪ 45‬מראשי היהודים‪.‬‬ ‫טו ‪( 5–3‬השוו‪:‬‬
‫מציב שומרים על שערי העיר ותופס את אויביו‪( .‬לא עולה בידו‬ ‫הריגת בני בבא‬ ‫ז (‪)357‬‬
‫ח‬
‫לתפוס את בני בבא)‪ .‬מכביד על היהודים בשנת השמיטה‪.‬‬ ‫‪)1 264–262‬‬

‫ניקולאוס‬ ‫הוצאתו להורג של אנטיגונוס בידי אנטוניוס באנטיוכיה‬ ‫טו ‪( 8‬יד ‪)491‬‬

‫סטראבון‬ ‫עדותו של סטראבון על מות אנטיגונוס‬ ‫טו ‪10–9‬‬

‫ ‪ 1‬לעניין זה אשוב בהמשך‪.‬‬

‫מטבלה זו אנו רואים שנוסף על ניקולאוס (שאת הקטעים הנובעים מכתביו אפשר כאמור לאור המקבילות‬
‫בין מלחמת וקדמוניות) וסטראבון‪ ,‬שאותו מזכיר יוספוס במפורש‪ ,‬השתמש יוספוס בתיאור כיבוש ירושלים‬
‫בעוד מקורות‪ .‬בסוף ספר יד מזוהות שתי תוספות מובהקות (יחידות ב‪ ,‬ד) ובראשית ספר טו אפשר לזהות‬
‫אחת נוספת (יחידה ו)‪ .‬התוספת הראשונה בסוף ספר יד (יחידה ב) היא ההשוואה של יוספוס בין תאריך‬
‫כיבוש ירושלים בידי הורדוס לתאריך כיבוש ירושלים בידי פומפיוס ‪ 24‬שנים לפני כן‪ .‬ייתכן שתוספת זו‬

‫היא של יוספוס עצמו‪ .‬התוספת השנייה (יחידה ד‪ ,‬יד ‪ )491–489‬היא אנטי־הורדוסית מובהקת‪ :‬‬

‫והורדוס חשש שמא יותן אנטיגונוס במשמר על ידי אנטוניוס ויובא על ידו לרומי ויטען לזכותו‬
‫בפני הסינאט ויוכיח שהוא מגזע מלכים‪ ,‬ואילו הורדוס הדיוט‪ ,‬ואם אמנם הוא עצמו חטא‬
‫לרומאים‪ ,‬מן הדין הוא שבניו ימלכו בזכות יוחסיהם‪ .‬מפחד הדבר הזה פיתה הורדוס את‬
‫אנטוניוס בכסף רב להרוג את אנטיגונוס‪ .‬משנעשה הדבר נפטר הורדוס מפחדו וכך נפסקה‬
‫מלכות החשמונאים לאחר מאה ועשרים ושש שנה‪ .‬היה זה בית מלכות מפואר ומפורסם‬
‫לתהילה בגלל מוצאו ומשרת הכהונה שבידו‪ ,‬וכן בגלל המעשים שפעלו אבותיו למען העם‪.‬‬
‫אולם הם קיפחו את שלטונם עקב המריבה ביניהם לבין עצמם‪ ,‬והוא עבר להורדוס בן‬
‫אנטיפאטרוס‪ ,‬בן לבית פשוטי עם ולמשפחת הדיוטות‪ ,‬שהייתה נתונה למשמעת מלכים‪ .‬זה‬

‫סופו של בית החשמונאים שקיבלנו (מאבותינו)‪.‬‬

‫דברים אלה דומים מאוד לדברים הנאמרים במקור שבתלמוד הבבלי‪ .‬הורדוס חושש שמוצאו הנחות‬
‫יעמיד בספק את זכותו למלוך‪ .‬הבבלי ויוספוס השתמשו כאן אף באותו מונח ממש לתיאור מעמדו‬

‫ועוד על מקומות בקדמ' יד שבהם מונגדים דברי ניקולאוס לדבר יוספוס‪ ,‬ראו שוורץ‪ ,‬המאה הראשונה‪ ,‬עמ' ‪.22–18‬‬ ‫‪ 12‬‬
‫דבריו אלה של אנטיגונוס הם סיכום של נאום ארוך יותר שנשא במקום אחר בקדמ' יד (‪ .)404–403‬גם טקסט זה הוא‬ ‫‪ 13‬‬
‫ייחודי לקדמוניות ונעדר מן המקבילה במלחמת‪ ,‬וראו גם פוקס‪ ,‬יוספוס והחשמונאים‪ ,‬עמ' ‪ .176–171‬על נאום זה ראו גם‬

‫בהמשך‪ ,‬בתיאור המפורט של ההקבלה בין יוספוס וחז"ל‪.‬‬

‫‪386‬‬