Page 404 - josephus volume one
P. 404

‫סורדוה תולדות‬

     ‫מוטיבים דומים בבבלי‬               ‫מאפיינים יהודיים‬                          ‫הסיפור‬    ‫קדמוניות‬
                                                                             ‫רצח בני בבא‬  ‫טו ‪266–262‬‬
                    ‫בבא בתרא ג ע"ב‪-‬ד‬   ‫‘מטעמים אלה'‪ ,‬השלמה למסופר‬
                    ‫ע"א‪ :‬בבא בן בוטא?‬  ‫לעיל על כיבוש ירושלים; תיאור‬

                                                ‫סופו של בית חשמונאי‬

     ‫בבא בתרא ג ע"ב‪-‬ד ע"א‪:‬‬                      ‫מפעלי הבנייה מתוארים בנימה‬   ‫בניין המקדש‬  ‫טו ‪389–380‬‬
                                                      ‫ביקורתית בשונה ממלח'‪,‬‬
       ‫החשש שמא יהרוס ולא‬
             ‫יבנה את המקדש‬             ‫החשש שמא יהרוס ולא יבנה את המקדש‬
                                                             ‫שבח והלל למקדש‬
           ‫שבח והלל למקדש‬

                                                                                 ‫תולדות המחקר‬

     ‫המחקר על פרשת הורדוס בתלמוד הבבלי התמקד ברובו בעניין הספרותי והדידקטי‪ .‬מנקודת מבט‬
     ‫היסטורית עסק רק דניאל שוורץ‪ ,‬במחקרו שהוזכר לעיל‪ ,‬במקבילות שבין חז"ל ליוספוס בכל הקשור‬
     ‫להורדוס‪    .‬הוא ראה כאמור נקודות מגע רבות בין שני הקורפוסים והציע ש'הדמיון בין החומר אצל‬
     ‫חז"ל ויוספוס מעודד אותנו לתת יתר אמון ב‌[אמינות ההיסטורית של] שניהם'‪    .‬רוב החוקרים העדיפו‬

          ‫כאמור להתמקד במסר החינוכי שסיפור הורדוס התלמודי מציע לקורא‪ .‬כך למשל קבע עלי יסיף‪:‬‬

     ‫אגדה זו היא תרכובת טיפוסית של שלושה גורמים‪ :‬גרעין היסטורי‪ ...‬כמו רדיפתו [של הורדוס]‬
     ‫את בני משפחת חשמונאי‪ ...‬הגורם השני הוא מוטיבים סיפוריים כמו טבילת המתים בדבש‪,‬‬
     ‫יחסי מין עם מתים‪ ,‬הסתרת זהותו של מלך בפני עיוור‪ .‬גורם שלישי הפועל באגדה זאת הוא‬
     ‫נושאים הקשורים בתפיסת עולמם של חז"ל‪ :‬החכמים הם תמיד הראשונים להיפגע כי הם‬

                                                                 ‫נציגיו של העם בפני כל גורם חיצוני‪   .‬‬

     ‫ניתוח מפורט של הדגשים וההקשרים הספרותיים העולים מן הטקסט התלמודי הציע באחרונה יונתן‬
     ‫פיינטוך במאמר מפורט ומאלף‪    .‬פיינטוך הראה הרבה קשרים ספרותיים מרתקים בתוך הסיפור‪ ,‬אך הוא‬

                                                        ‫לא התעניין כלל בקשר של דברי התלמוד לדברי יוספוס‪.‬‬
     ‫הגישה ולפיה יש להתחיל את ההתייחסות לסיפור בתלמוד הבבלי בניתוח ספרותי מעמיק מצויה גם‬
     ‫ביסוד ניתוחיהם של ריצ'רד קלמין ושל ג'פרי רובינשטיין‪ ,‬אך הם משתמשים בו לא כמטרה בפני עצמה‬
     ‫אלא כקרש קפיצה למקם את הסיפור בהקשרו ההיסטורי המשמעותי יותר‪ ,‬להבנתם‪ ,‬הרחק מגבולות‬

     ‫יוצא דופן ומוזר במקצת בהקשר זה הוא מחקרו של לוריא‪ ,‬דמויות‪ ,‬שניתח את דברי יוספוס על מלחמת הורדוס‬                               ‫‪3	 0‬‬
     ‫באנטיגונוס לאור מקורות חז"ל‪ .‬הוא עמד על כך שהורדוס אמנם נשא את מרים החשמונאית‪ ,‬אך 'אותה תינוקת'‬
     ‫חשמונאית באגדה של חז"ל לא נישאה לו‪ ,‬אלא התאבדה‪ .‬לכן בחר לוריא לזהות אותה עם חשמונאית אחרת ‪ -‬אחותו‬                             ‫‪3	 1‬‬
     ‫של מתתיהו אנטיגונוס ‪ -‬שלפי מלח' א ‪ 364‬החזיקה במבצר הורקניה כנגד צבאותיו של הורדוס עוד שבע שנים לאחר‬                           ‫‪	32‬‬
     ‫שנחל אחיה מפלה בירושלים והוצא להורג‪ .‬אף שקריאתו הנאיבית של לוריא אינה מקובלת עוד היום‪ ,‬אני סבורה שהוא‬                         ‫‪	33‬‬

                                               ‫היחיד שקשר בצדק את סיפור הורדוס בתלמוד לכיבוש ירושלים בימי אנטיגונוס‪.‬‬
                                                                                          ‫שוורץ‪ ,‬הורדוס בספרות היהודית‪ ,‬עמ' ‪.49‬‬
                                                                                                  ‫יסיף‪ ,‬סיפור העם העברי‪ ,‬עמ' ‪.158‬‬

                                                                   ‫פיינטוך‪ ,‬הופעה חיצונית‪ .‬וראו גם הלוי‪ ,‬האגדה‪ ,‬עמ' ‪.109–102‬‬

‫‪393‬‬
   399   400   401   402   403   404   405   406   407   408   409