Page 406 - josephus volume one

‫סורדוה תולדות‬

‫חז"ל הוא אינו נושא אותה והיא מתה בידי עצמה‪ ,‬ולא משום שהורדוס ציווה להמיתה'‪ .‬אבל כשהוא‬
‫מגיע לסיפור של ארדשיר‪ ,‬שגם הוא נושא את בת המלך וגם היא אינה מתאבדת‪ ,‬הוא כותב‪' :‬כאן‬
‫שתי העלילות מתפצלות‪ ,‬אף שיש די משותף בהן כדי לטעון שהסיפור של חז"ל מתבסס על המסורת‬
‫הססאנית‪ ...‬ארדשיר נושא את בתו של ארדוואן‪ ...‬והיא מביאה לעולם את שפור‪ ,‬הקיסר הבא‪ ,‬בעוד‬
‫הנערה החשמונאית מתאבדת ועל הורדוס להסתפק בגופה חמקמקה'‪ .‬דהיינו‪ ,‬בדיוק בנקודה שבה תקף‬
‫רובינשטיין את שוורץ על העדר מקבילה אמתית בין שני הסיפורים‪ ,‬שם גם הסיפור הססאני אינו תואם‬

‫את הסיפור התלמודי‪ .‬רובינשטיין מסביר את ההבדל בין שתי הגרסות בנימוק הבא‪:‬‬

‫שוני זה נובע מן המטרה האחרת ‪ -‬המנוגדת למעשה ‪ -‬של מספרי הסיפורים‪ .‬מחברי‬
‫החיבורים הססאנים כתבו כדי להלל ולהצדיק את השושלת הססאנית‪ .‬מכאן שנישואים לבת‬
‫המלך הקודם מבטיחה ליורש דם ארשקי וססאני כאחד‪ ...‬ואולם בניגוד לכך‪ ,‬מספר הסיפורים‬
‫התלמודי שואף לשלול מהורדוס את כבודו ואת זכותו למלוך ואף לקרוע מעליו את מסכת‬
‫המכובדות ששם לעצמו ולחשוף את שורשיו הנחותים‪ .‬משום כך הוא קובע שהורדוס לא נשא‬

‫את צאצאית החשמונאים ‪ -‬אף שניסה ליצור רושם כזה ‪ -‬ונותר עבד‪...‬‬

‫באותו ניסוח ממש אפשר להשתמש כדי להצדיק את ההבדל בין תיאורו של יוספוס לתיאור אצל‬
‫חז"ל‪' :‬שוני זה נובע מן המטרה האחרת ‪ -‬המנוגדת למעשה ‪ -‬של מספרי הסיפורים‪ .‬יוספוס‪ ,‬ומקורו‬
‫ניקולאוס‪ ,‬היסטוריון החצר של הורדוס‪ ,‬כתב כדי להלל ולהצדיק את השושלת ההורדוסית‪ .‬מכאן‬
‫שנישואים לבת המלך הקודם מבטיחה ליורש דם חשמונאי והרודיאני אחד‪ ...‬ואולם בניגוד לכך‪ ,‬מספר‬
‫הסיפורים התלמודי שואף לשלול מהורדוס את כבודו וכו'‪ .‬זוהי דוגמה אחת‪ ,‬ואני סבורה שגם המקבילות‬

‫האחרות שמונה רובינשטיין אינן משכנעות יותר‪ .‬‬

‫על סתירה זו עמד כבר לוריא‪ ,‬דמויות‪ ,‬עמ' ‪ ,10–8‬וראו להלן הערה ‪.44‬‬ ‫‪ 39‬‬
‫כך כותב רובינשטיין (הורדוס בחצר ארדשיר‪ ,‬עמ' ‪' :)265‬אני סבור שניתן לטעון שהפרשה בגופת הנערה מהווה מעין‬ ‫‪ 40‬‬
‫מקבילת ראי לסיפור הססאני‪ .‬ארדשיר נושא לאישה את בת (או קרובת) המלך הקודם ומוליד בן; הורדוס אינו מצליח‬
‫להביא צאצאים מן הנערה החשמונאית‪ .‬ארדשיר מצווה להמית את הנערה אך היא שורדת; בסיפור אצל חז"ל היא מתה‪,‬‬
‫אך הורדוס מנסה ליצור מצג שווא כאילו שרדה‪ .‬השר מטמין את הנסיכה הססאנית "במעבה האדמה" לשבע שנים‪ ,‬על‬
‫מנת ליצור רושם שהגופה היא גופה; הורדוס משמר את הנסיכה החשמונאית בדבש למשך שבע שנים כדי ליצור רושם‬
‫שהגופה היא אישה חיה‪ .‬השר הססאני מסרס את עצמו כדי למנוע שמועות ושקרים על כך שהצאצא איננו בנו של‬
‫ארדשיר (ומשושלת ארדוואן); ואילו הנערה חשמונאית הורגת את עצמה בדיוק במטרה הפוכה‪ :‬להבטיח שטענות למוצא‬
‫חשמונאי יזוהו כשקרים‪ .‬בקיצור‪ ,‬המספר החז"לי משתמש במרכיב הספרותי של הנערה החשמונאית כדי לקדם את סדר‬
‫היום שלו‪ :‬להראות שהורדוס‪ ,‬העבד והטוען לכתר מעולם לא נהיה מלך לגיטימי‪ ,‬לא הוא ולא צאצאיו; המספר הססאני‬
‫משתמש באותם חומרים לקדם את מטרתו הוא‪ :‬להראות שארדשיר‪ ,‬הטוען לכתר‪ ,‬אכן היה מלך לגיטימי‪ ,‬הוא ואף‬
‫צאצאיו‪ '...‬אין זה המקום להשיב לטענות מעין אלה אחת לאחת‪ ,‬אולם נראה לי שבסופו של דבר הסיפורים על ארדשיר‬
‫דומים לסיפוריו של יוספוס על הורדוס יותר משהם דומים לסיפור של חז"ל עליו‪ .‬למשל‪ ,‬בשניהם האישה‪ ,‬בת שושלת‬
‫המלכים הקודמת‪ ,‬מנסה להרעיל את המלך (השוו קדמ' טו ‪ .)229–222‬בהמשך משווה רובינשטיין את בניית המקדש של‬
‫הורדוס לבניית המקדשים של ארדשיר ומסיים במילים‪' :‬כבדרך אגב אטען שלבד מן המקדשים‪ ,‬ארדשיר מתואר כבנאי‬
‫גדול באופן כללי‪ ,‬ובמיוחד כבונה ערים‪ ...‬ארדשיר ייסד ערים‪ ,‬כפרים‪ ,‬אחוזות‪ ,‬נתיבות מים ותעלה' (רובינשטיין‪ ,‬הורדוס‬
‫בחצר ארדשיר‪ ,‬עמ' ‪ .)266‬קשה לי לדמיין תיאור הולם יותר של המלך הורדוס‪ ,‬אך לא כפי שהוא מופיע בתלמוד הבבלי‪,‬‬
‫אלא דווקא כמו שהוא מופיע אצל יוספוס‪ .‬דמיון זה מלמד שמסורות על אודות מלכים מתאפיינות בתכונות דומות‬

‫הנובעות מסוגה אוניברסלית או מדמיון היסטורי במעשיהם של מלכים‪ ,‬ולא מהיכרות ומהשפעה‪.‬‬

‫‪395‬‬