Page 506 - josephus volume one
P. 506

‫יםריזנה תונברקו יאני‪/‬ספיראג‬

                            ‫קהלת רבה‬                       ‫בראשית רבה‬                           ‫ירושלמי‪ ,‬ברכות‬       ‫‪7‬‬

     ‫מן דאכלון אמרין לינאי מרי מלכא‬        ‫אמרין ליה אנן נהרין דהוה הכא‬        ‫מן דיתבין אכלין אמרין ליה‪ ,‬נהירין‬     ‫‪8‬‬
           ‫נהירין אנן דהוה הכא חד סב‬       ‫חד סב הוה א' לן מילין דחכמא‬              ‫אנן דהוה אית הכא חד גבר סב‬       ‫‪9‬‬
                                                                                   ‫והוה אמר קומין מילין דחכמה‪.‬‬
      ‫חכימא והוה אמ' לן מילי דאוריא‬
                                                                                                   ‫תני לון עובדא‪.‬‬
        ‫אמ' לשלמצו אתתיה דינאי‬             ‫א' לאחתיה שלח <ואיתיתיה>‬
     ‫אחתיה דשמעון שלחו ואיתייה‬                                                        ‫אמרין ליה‪ ,‬שלח ואייתיתיה‪.‬‬

         ‫א"ל הב לי מילא ושלח ליה‬           ‫אמרה ליה הב לי מלא והוה‬             ‫‪ 10‬שלח ויהב ליה מילא‪,‬‬
     ‫עזקתך והוא אתי יהב ליה מילא‬                ‫אתא‪ ,‬ויהיב ליה מילא‬

     ‫ואתא <ויתיב> ליה בין מלכא למלכתא ואתא‪ .‬מן דאתא יתב בין‬                    ‫‪ 11‬ואתא ויתיב ליה בין מלכא למלכתא‪.‬‬
              ‫מלכא למלכתא‬

     ‫א"ל למה ערקת א"ל שמעית דמרי‬               ‫א' ליה מהו כדן‪ ,‬א' ליה דכן כת'‬    ‫אמ' ליה‪ ,‬למה אפליית בי‪ .‬אמ'‬         ‫‪12‬‬
         ‫כעיס עלי וערקית לקיים ‘חבי‬        ‫בספר בן סירא ‘סלסלה ותרוממך וגו'‬    ‫ליה‪ ,‬לא אפליית בך‪ .‬את מממונך‬
             ‫כמעט רגע' (ישעיה כו ‪)20‬‬
                                                                                ‫ואנא מן אורייתי‪ .‬דכת' ‘כי בצל‬
                                                                               ‫החכמה בצל הכסף' (קהלת ז ‪.)12‬‬

        ‫א"ל למה אפלית בי א"ל חס‬               ‫א' ליה ולמה אפליתה <בי>‪ ,‬א'‬      ‫אמ' ליה‪ ,‬ולמה ערקת‪ .‬אמ' ליה‪,‬‬          ‫‪13‬‬
      ‫ושלום לא אפלתי בך אלא את‬             ‫ליה חס ושלום ולא אפלית בך אלא‬         ‫שמעית דמרי כעס עלי ובעית‬
     ‫מן ממונך ואנא מן אוריתי דכת'‬
                                               ‫את יהבת מן מה דהוה לך ואנא‬      ‫מקיימה הדין קרייא ‘חבי כמעט‬
          ‫כי בצל החכמה בצל הכסף‬                ‫יהבית מן מה דהוה לי דכת' כי‬     ‫רגע עד יעבר זעם' (יש' כו ‪.)20‬‬
                                             ‫בצל החכמה בצ' הכ' ויתרון דעת‬
                                           ‫והחכמה תחיה בעליה (קהלת ז יב)‬                                             ‫‪14‬‬

                                            ‫א' ליה ולמה לא אמרת לי‪ ,‬א' ליה‬
                                                  ‫אילו אמרת לך לא הוה עבד‬

                                                                               ‫‪ 15‬וקרא עלוי ‘ויתרון דעת החכמה‬
                                                                                   ‫תחיה בעליה' (קהלת שם)‪.‬‬

                                      ‫א"ל‬  ‫א' ליה ולמה ערקת‪ ,‬א' ליה דכן‬              ‫אמ' ליה‪ ,‬ולמה יתבת בין מלכא‬     ‫‪16‬‬
     ‫ולמה יתבת בין מלכא למלכתא דהכי‬            ‫כת' ‘חבי כמעט רג' ע' י' ז' '‬    ‫למלכתא‪ .‬אמ' ליה‪ ,‬בסיפרא דבן סירא‬
     ‫כת' בספר בן סירא ‘סלסלה ותרוממך‬
                                                 ‫מזג ליה כסא א' נברך על‬          ‫כת' ‘סלסליה ותרוממך' (משלי ד ‪)8‬‬
                     ‫ובין נגידים תושיבך'‬         ‫המזון שאכל יניי וחביריו‬       ‫‘ובין נגידים תושיבך' (בן סירא יא ‪.)1‬‬

          ‫א"ל חמית מן מה אנא מוקר לך‬                                                                                 ‫‪17‬‬
      ‫א"ל לית את מוקיר לי אלא אוריתא‬
       ‫מוקרה לי דכת' ‘סלסלה ותרוממך'‬                                                ‫אמ'‪ ,‬הבו ליה (הבו) כסא‬           ‫‪18‬‬
                                                                               ‫דליבריך‪ .‬נסב כסא ומר‪ ,‬נברך‬
      ‫א"ל מזגין ליה כסא דלבריך אמ' מה‬                                          ‫על המזון שאכל יניי וחביריו‪.‬‬
         ‫אברך ברוך שהאכיל ינאי וחבריו‬

‫‪495‬‬
   501   502   503   504   505   506   507   508   509   510   511