Page 508 - josephus volume one
P. 508

‫יםריזנה תונברקו יאני‪/‬ספיראג‬

                                                                                  ‫תרגום (לפי הירושלמי)‬

        ‫שנוי (בברייתא)‪ :‬שלוש מאות נזירים עלו (לארץ) בימי שמעון בן שטח‪ .‬מאה וחמישים מצא להם (שמעון)‬
        ‫פתח (הלכתי‪ ,‬להתיר את נדרם ובכך ייפטרו מהבאת קרבן של סיום נזירות)‪ ,‬ומאה וחמישים לא מצא‬
        ‫להן פתח‪ .‬בא לפני ינאי המלך‪ .‬אמר‪ :‬יש כאן שלש מאות נזירים‪ ,‬צריכים תשע מאות קרבנות‪ .‬אלא‪ ,‬תן‬
        ‫אתה מחצית משלך ואני מחצית משלי‪ .‬שלח לו (ינאי) ארבע מאות וחמישים (קרבנות)‪ .‬הלכה לשון הרע‬
        ‫(מלשין) ואמרה לו (לינאי)‪ :‬לא נתן (שמעון בן שטח) משלו כלום‪ .‬שמע ינאי המלך וכעס‪ ,‬פחד שמעון‬
        ‫בן שטח וברח‪ .‬לאחר ימים עלו אנשים חשובים ממלכות פרס אצל ינאי המלך‪ .‬משישבו ואכלו‪ ,‬אמרו‬
        ‫לו‪ :‬זכורים אנו שהיה כאן איש אחד זקן והיה אומר לפנינו דברי חכמה‪ .‬סיפר להם את המעשה‪ .‬אמרו‬
        ‫לו‪ ,‬שלח והביאהו‪ .‬שלח (ינאי) ונתן לו (לשמעון בן שטח) דבר (הבטחה שלא יפגע בו)‪ ,‬ובא וישב בין‬
        ‫המלך למלכה‪ .‬אמר לו‪ ,‬למה היתלת בי‪ .‬אמר לו‪ ,‬לא היתלתי בך‪ .‬אתה מממונך ואני מתורתי‪ ,‬שכתוב‪' :‬כי‬
        ‫בצל החכמה בצל הכסף' (קהלת ז ‪ .)12‬אמר לו‪ ,‬ולמה ברחת? אמר לו‪ ,‬שמעתי שאדוני כועס עלי ורציתי‬
        ‫לקיים פסוק זה‪' :‬חבי כמעט רגע עד יעבר זעם' (ישעיהו כו ‪ .)20‬וקרא עליו (ינאי על שמעון בן שטח)‪:‬‬
        ‫'ויתרון דעת החכמה תחיה בעליה' (קהלת שם)‪ .‬אמר לו‪ ,‬ולמה ישבת בין המלך למלכה? אמר לו‪ ,‬בספר‬
        ‫בן סירא כתוב‪' :‬סלסליה ותרוממך' 'ובין נגידים תושיבך' (משלי ד ‪ ;8‬בן סירא יא ‪ .)1‬אמר (ינאי)‪ :‬תנו לו‬
        ‫(לשמעון בן שטח) כוס שיברך‪ .‬לקח כוס ואמר‪ :‬נברך על המזון שאכל יניי וחבריו‪ .‬אמר לו‪ :‬עד עכשיו‬
        ‫אתה בקשיותך? אמר לו‪ ,‬ומה אומר‪ ,‬על המזון שלא אכלנו? אמר (ינאי)‪ :‬הבו לו שיאכל‪ .‬נתנו לו ואכל‪,‬‬

                                                                                 ‫ואמר‪ :‬נברך על המזון שאכלנו‪.‬‬

                                   ‫ו יק ר א רבה ג ‪ ,‬ה ( מה ד ור ת מרגליו ת ע מ ' ס ו ‪ -‬ס ז )   ‬

        ‫אגריפס המלך ביקש להקריב אלף עולות ביום אחד‪ .‬שלח ואמ' לכהן‪ :‬אל יקריב אדם היום חוץ ממני‪ .‬בא‬
        ‫עני אחד ובידו שני תורין‪ .‬אמ' לו‪ :‬הקריב לי את אילו‪ .‬אמ' לו‪ :‬המלך ציוני ואמ' לי אל יקרב אדם חוץ‬
        ‫ממני היום‪ .‬אמ' לו‪ :‬אדני כהן‪ ,‬ארבעה אני צד בכל יום‪ .‬אני מקריב שנים ומתפרנס בשנים‪ .‬אם אי אתה‬
        ‫מקריבן אתה חותך פרנסתי‪ .‬נטלן והקריבן‪ .‬נראה לו לאגריפס המלך בחלום‪ :‬קרבנו שלעני קדמך‪ .‬שלח‬
        ‫ואמ' לכהן‪ :‬לא כך אמרתי לך‪ ,‬אל יקריב אדם חוץ ממני היום‪ .‬אמ' לו‪ :‬אדני המלך‪ ,‬בא עני אחד ובידו שני‬
        ‫תרין‪ .‬אמ' לי‪ :‬הקריב לי את אילו‪ .‬אמ' לו‪ :‬המלך ציוני ואמ' לי‪ ,‬אל יקריב אדם חוץ ממני היום‪ .‬אמ' לי‪:‬‬
        ‫ארבעה אני צד בכל יום‪ .‬אני מקריב שני‌[ם] ומתפרנס בשנים‪ .‬אם אי אתה מקריבן אתה חותך פרנסתי‪ .‬לא‬

                                                          ‫היה לי להקריב? אמ' לו‪ :‬יפה עשתה כל מה שעשיתה‪.‬‬

                                                                                   ‫רקע היסטורי‬

     ‫אגריפס הראשון‪ ,‬הוא מרקוס יוליוס אגריפס (‪ 10‬לפה"ס–‪ 44‬לספירה)‪ ,‬היה נכדו של הורדוס; אביו‬
     ‫אריסטובולוס היה בנם של הורדוס המלך ומרים החשמונאית‪   ,‬ואמו ברניקי הייתה בתם של קוסטובר‬
     ‫ושל שלום אחות הורדוס (מלח' א ‪ ;552‬קדמ' יח ‪ .)133‬הוא נקרא אגריפס לכבוד מרקוס אגריפא ידידו‪,‬‬
     ‫יועצו וחתנו של אוגוסטוס‪ ,‬שהיה מיודד עם הורדוס‪ .‬בהיות אגריפס כבן שלוש הוצאו אביו ודודו‬

     ‫על פי כ"י לונדון ‪ .BL 340‬לחילופי נוסח ראו במהדורת מרגליות‪ ,‬שם‪.‬‬        ‫‪	8‬‬
                                                  ‫ראו הערך תולדות הורדוס‪.‬‬  ‫	‪9‬‬

‫‪497‬‬
   503   504   505   506   507   508   509   510   511   512   513