Page 503 - josephus volume one
P. 503
פיש יעל
עיבוד ספרותי משני של מקרה שהיה באמת ,נראה שגם מבחינה זו גרסת התוספתא מהימנה יותר ,אף
שזו נמסרה על פי השמועה מפיו של שמעון בן עזיי ,תנא בן הדור השלישי (ראשית המאה הב' לספירה).
לאור הדברים הללו אציע את השחזור המשוער של התהוות הגרסות כך :בסוף ימי הבית השני
אירע שמצאו עצמות אדם במקדש ,ככל הנראה באחד הרגלים .הדבר עורר מחלוקת הלכתית בין מי
שביקשו לטמא את העיר ,שהחזיקו אולי בהלכה הדומה לזו של כת קומראן וביקשו להחמיר בספק
טומאת מת ,לבין מי שלא ראו צורך לטמאה ,שהחזיקו בהלכה שאומצה לאחר מכן בידי התנאים.
המשנה והתוספתא אינן מספרות כיצד הוכרעה המחלוקת בפועל ,ותפקידן היחיד הוא לשמר את
שיטתם ההלכתית (המקלה) של חכמים בעניין .בקדמוניות לא הוזכר עניין ההכרעה ההלכתית ,אך זו
נשמרה בתוכן העניינים לספר ,שלפיו אכן הכריזו טומאה על העיר לשבעה ימים ,והרגל שובש .יוספוס
השתמש באירוע זה לצרכיו הפוליטיים ,וטפל את האשמה על השומרונים .דומה שדווקא אצל יוספוס
בקדמוניות נשמר התאריך המדויק של התרחשות האירוע ,ואילו חז"ל קשרו אותו לימיו האחרונים של
הבית ,שאופיינו לדעתם בהשחתה של הכהונה הגדולה ,בית המקדש וירושלים 1 .
175וראו על כך בערכים שחיתות הכוהנים הגדולים; רצח כוהן במקדש ,הנספח לערך בית חוניו.
492
