Page 529 - josephus volume one
P. 529
ןליא לט
גם הופעתו של תלמי המלך בסיפור קשה .תלמי המלך ידוע אצל חז"ל רק כמלך ההלניסטי שבעבורו
תרגמו חכמי ישראל את התורה (ליוונית?) .רק בסיפורנו ובעוד מקור אחד בב"ר נקשרים אליו סיפורים
נוספים .המקור האחר מצוי בסמיכות לאחד השינויים המכוונים ששינו מתרגמי התורה 'לתלמי המלך',
והוא מתאר שאלה תאולוגית שהפנה המלך ל'זקנים ברומי'' :וזה אחד מן הדברים ש ש<נ>ינו לתלמי
המלך ...תלמי המלך שאל את הזקנים ברומי .'...לדעתי אין כל ספק כי מי ששילב את סיפור תלמי
המלך ,המציב שאלה לזקנים ברומי ,מיד אחרי תלמי המלך שבעבורו תרגמו את התורה ,סבר שמדובר
באותו המלך ,וגם לא ידע ככל הנראה שמדובר במלך שמושבו באלכסנדריה .מסתבר שחוץ מן המקור
שאנו דנים בו ,כל תלמי הנזכר בספרות חז"ל הוא אותו תלמי שבעבורו נעשו שנויים במילות התורה.
אני מסיקה אפוא שעורכי ב"ר סברו שגם תלמי המלך ,ששני בניו קראו בתורה ומלו את ערלתם ,אינו
אלא תלמי של תרגום השבעים .מכאן שלעורכי המדרש לא היה מושג מחד גיסא שהאם הנזכרת בסיפור
שלפניהם היא הלני המלכה המופיעה במקומות אחרים בספרות התנאית ,ומאידך גיסא ,לו נשאלו באיזה
הקשר היסטורי יש לשבץ את הסיפור הזה ,היו מצביעים על העיר רומא כעל זירת האירועים .אני סבורה
אפוא שעורך ב"ר לא הכיר שום מקור שהוא ,יוספוס או דומה ליוספוס ,המזהה היסטורית את האירועים
הקשורים לגיור זויטוס (איזטס) ומונובז עם ממלכת חדייב או עם המלכה הלני.
מה היה אופיו של המקור הקדום שעמד לנגד עיני יוספוס וחז"ל? אני סבורה שמדובר בשתי גרסות
קרובות של מקור שסיפר על שני אחים גויים ,בני מלך חדייב ,שהתגיירו ,ובעקבות גיורם זכו הם וזכתה
ממלכתם להשגחה אלוהית .המשפט האחרון בסיפור זויטוס ומונובז בב"ר מעיד שתפיסה תאולוגית
כזאת הייתה חלק מן המקור ,שכן הוא שואל' :מה פרע לו הקב"ה?' ומשיב' :בשעה שיצא למלחמה עשו
לו סיעה פיסטון וירד המלאך והצילו' .והרי גם יוספוס כתב בעקבות הגיור' :אולם אלוהים הוא שעתיד
היה למנוע את קיום חששותיהם של אלה :שכן הציל את איזאטס עצמו ואת בניו ,ששתו עליו סכנות
רבות סביב ,ונתן לו דרך הצלה מתוך חוסר־מוצא ,והוכיח שפרי החסידות לא יאבד לאלה המייחלים
לאלוהים והמאמינים בו בלבד' (קדמ' כ .)48
קדמוניות כ 53 – 49והמקורות התנאיים על הלני ואיזטס
לסיום ,מילים אחדות על המקור השני שזיהיתי למעלה ,שאותו שילב יוספוס בדבריו על ממלכת חדייב -
סיפור ביקורה של המלכה הלני בירושלים .כאן מספר יוספוס כי משגילתה המלכה שאין זקוקים לה עוד
בממלכתה ,היא עלתה לירושלים ותרמה את כספה למטרות צדקה בעיר .יוספוס מזכיר את הרעב הגדול
בימי קלאודיוס בשנת 47לספירה כאירוע המכונן שבעקבותיו נעשתה המלכה לדמות מרכזית ,כמעט
וראו הערך תרגום השבעים. 4 1
ברצוני להציע (חלקית בעקבות קביעתו של שליט ,עדות למקור ארמי) ,שמקור זה היה פעם מחובר לסיפור על שני 42
האחים -חסינאי וחנילאי -שאותו שילב יוספוס בקדמ' יח ,379–310וראו לעיל ,הערה .25הסיפורים הם תמונת
ראי זה של זה .באחד ,שני אחים יהודים ממוצא נמוך זוכים להצלחה פוליטית גדולה בזכות דבקותם ביהדות -הם
הקימו צבא ,נלחמו במלך פרתיה וכוננו למעשה מדינה יהודית על אדמותיו .ואולם משעה שהמרו את פי אלוהיהם והפרו
את התורה ,הם נענשו ונפלו מגדולתם .בשני ,שני אחים גויים ,בני מלכים ,גילו את היהדות ,קיימו את מצוותיה על כל
דקדוקיהן על אף הסכנה הכרוכה בכך למעמדם ,וזכו בשל כך להשגחה אלוהית ולהצלחה פוליטית מרשימה באימפריה
הפרתית .לדעת מחבר הכרוניקה ,שמצא אותה אולי יוספוס ,כפי שהצעתי למעלה ,בספריית בני חדייב ברומא ,יהודים
הנוטשים את יהדותם נופלים מאיגרא רמה לבירא עמיקתא ,ואילו גויים הממירים את דתם הפגאנית ונעשים יהודים,
נוסקים לגבהים שלא שיערו מראש .ראו גם תובל ,כוהן ירושלמי ,עמ' .245
518
