Page 527 - josephus volume one
P. 527

‫ןליא לט‬

‫כמעט באותן מילים שבהן מסתיימת היחידה היותר גדולה שבה היא משובצת‪ .‬דהיינו‪ ,‬אין ספק שהן‬
‫על פי תוכנו והן מבחינה פורמלית מדובר כאן במקור ששובץ בתוך המקור הראשי ששימש את יוספוס‬
‫לכתיבה על בית חדייב‪ .‬השאלה מי אחראי לשיבוץ של מקור משני זה בתוך המקור הראשי ‪ -‬יוספוס‬

                                       ‫או מחבר 'סיפור החצר' שבו השתמש ‪ -‬נותרת לעת עתה פתוחה‪.‬‬
‫ואולם אם הקריטריון האחרון שהצביע עליו שוורץ אכן תקף כדי להפריד בין מקור למקור‪ ,‬אני‬
‫סבורה שאין להתעלם מכך כי 'הפניה שאיננה תקפה' מופיעה בעוד מקום אצל יוספוס בסיפור גיור‬
‫בית חדייב‪ .‬לאחר סיום סיפור הגיור של הלני ואיזטס‪ ,‬ובדיוק לפני שהמלכה מחליטה לעלות לירושלים‪,‬‬
‫אנו מוצאים עוד נקודת חיתוך בין המקורות‪ ,‬שכן פרשת הגיור מסתיימת במילים ‪ἀλλὰ ταῦτα μὲν‬‬
‫‪( ὕστερον ἀπαγγελοῦμεν‬אולם דברים אלה נספר אחר־כך‪ ,‬קדמ' כ ‪ .)48‬לדעתי יש להפריד את הסיפור‬
‫המתחיל מיד אחרי סיפור הגיור ולאפיינו כמקור נפרד‪ .‬בניתוח היחס בין יוספוס לבין מקבילותיו אצל‬
‫חז"ל אתייחס לשני נתחי סיפורים אלה כאל מקורות נפרדים‪ .‬את סיפור ההתגיירות של הלני ואיזטס‬
‫אשווה לסיפור המצוי בבראשית רבה‪ .‬לבסוף אנתח את המקור על נסיעתה של הלני לירושלים ואצביע‬

                                                                      ‫גם במקרה זה על מקבילות אצל חז"ל‪.‬‬

                                          ‫קדמוניות כ ‪ 48 –38 ;35 –34‬ובראשית רבה מו‪ ,‬י‬

‫בראשית רבה הוא מדרש אגדה העוקב אחר פסוקי ספר בראשית‪ .‬את פרשת התגיירותם של שני הנסיכים‬
‫זויטוס ומונובז‪ ,‬בני תלמי המלך‪ ,‬הוא מחבר לפסוק 'ּו ְנ ַמ ְל ֶּתם ֵאת ְּב ַׂשר ָע ְר ַל ְת ֶכם' (בראשית יז ‪ )11‬ומסביר‬
‫את הצורה הפועלית הנדירה 'ונמלתם' כנוטריקון של הצירוף 'נומי' ו'תלויה' ‪' -‬כנומי היא [=העורלה]‬
‫תלויה בגוף'‪' .‬נומי' היא פיסת עור מיותרת ומזיקה שיש לחתוך אותה ולהסירה כדי למנוע מחלה‪ .‬כאן‬
‫מספר המדרש את סיפור שני האחים‪ .‬הסיפור בב"ר הוא על שני בני המלך תלמי העוסקים בלימוד תורה‪,‬‬
‫ומתוך כך שבהמשך הם מלים את עצמם‪ ,‬ברור שהם לא היו נימולים מלכתחילה‪ .‬כלומר‪ ,‬מעמדם של‬
‫האחים כלומדי תורה‪ ,‬אף שאינם יהודים במלוא מובן המילה‪ ,‬מתאים לתיאור מעמדו של איזטס אצל‬
‫יוספוס‪ ,‬בטרם נימול‪ .‬עוד נקודה חשובה היא הקריאה בתורה‪ ,‬שמתוכה מבין המתגייר שחובתו לימול;‬
‫נקודה זו מודגשת גם אצל יוספוס‪ ,‬ממש כמו במדרש‪' :‬מצאו קורא בתורת משה ‪ ...‬לא לקוראם בלבד‬
‫אתה צריך‪ ,‬אלא לעשות תחילה מה שצווה בהם' (‪ .)44‬לא פחות מכך דומה סוף הסיפור במדרש לסיפור‬
‫אצל יוספוס ‪ -‬ברית המילה מהווה סכנה לבני המלך‪ .‬אצל יוספוס‪ ,‬אמו ומורו חוששים לחייו‪ ,‬אך האל‬
‫מגן עליו‪ .‬במדרש אמו מתרצת באוזני אביו‪ ,‬שאיננו בסוד העניין‪ ,‬שהניתוח היה הכרחי מכיוון שבניו לקו‬

                               ‫במחלה (נומי) ומשום שהאב מקבל את המצב‪ ,‬מגן עליו האל במלחמותיו‪.‬‬
‫אף שהסיפור בבראשית רבה עומד בפני עצמו‪ ,‬פה ושם חש המעיין בו‪ ,‬שידיעת סיפור התגיירותם‬
‫של איזטס והלני אצל יוספוס מסייעת להבינו טוב יותר‪ .‬למשל‪ ,‬השאלה מדוע קוראים האחים בתורה‬
‫בטרם נימולו איננה עולה בב"ר‪ ,‬אך לו עלתה היה אפשר להשיב עליה מתוך דברי יוספוס על היהודים‬
‫המיסיונרים שסבבו במסופוטמיה והפיצו את היהדות במרחביה‪ ,‬ונציגם המובהק הוא חנניה‪ .‬גם בכיים‬
‫של האחים לאור קריאת הפסוק‪ ,‬והבוז שהאח האחד בז לאחיו על שלא נימול‪ ,‬מוסברים היטב לא רק‬
‫לאור הפסוק שקראו‪ ,‬אלא גם לאור נזיפתו של אלעזר‪ ,‬הנזכר אצל יוספוס‪ ,‬באיזטס על שטרם נימול‪.‬‬
‫ולבסוף ‪ -‬הסכנה‪ .‬מדוע חשים האחים הנימולים מאוימים? על כך משיב יוספוס בתארו את התנאים‬
‫הגאו־פוליטיים ששררו בממלכתו של איזטס שעה שבחר להתגייר‪ .‬מכיוון שדרך עיון זו במקורות‬

                                                                                                                       ‫‪516‬‬
   522   523   524   525   526   527   528   529   530   531   532