Page 522 - josephus volume one
P. 522
ביידח תיב רויג
שביהדות ,התגייר אף הוא ( ,)75וירש את המלוכה לאחר מות אחיו הצעיר ( .)94–92שניהם ,הלני ומונובז,
מוכרים גם מן הספרות התנאית .הלני המלכה נדרה נדר נזירות (משנה ,נזיר ג ,ו) .היא בנתה סוכה
בירושלים (תוספתא ,סוכה א ,א) .היא ובנה מונובז תרמו למקדש (משנה ,יומא ג ,י; תוספתא ,כיפורים
ב ,ג) ,ומונובז אף תרם לאוכלוסייה הענייה של ארץ־ישראל בשנות בצורת (תוספתא ,פאה ד ,יח) ובני
ביתו דקדקו במצוות מזוזה (תוספתא ,מגילה ג ,ל) .עם זאת אין ספרות זו מכירה את איזטס כלל ואף
אין היא מראה כל סימן שהיא מודעת לכך שמלכים אלה (הלני ומונובז) היו גרים .לולא נאמר שהלני
עלתה ארצה (משנה ,נזיר ג ,ו) ,אף לא היה עולה על דעתנו שלא מלכו מלכתחילה בארץ־ישראל .
במקור אחר -המדרש האמוראי הארץ־ישראלי בראשית רבה -מתוארת התגיירותם בעת ובעונה
אחת של שני בני המלך תלמי -מונובז וזויטוס .המקור מזכיר את אם המתגיירים ,אך לא בשמה,
ואינו מראה כל סימן שהוא מזהה אותה עם המלכה הלני המוכרת מהספרות התנאית .נהפוך הוא,
שם האב בסיפור זה ,תלמי ,מצביע על קשירת האירועים המתוארים ,בעיני מחבר המדרש ,עם תרגום
התורה ליוונית ,שנעשתה לדעת חז"ל בעבור תלמי המלך .אף על פי כן ברור למי שמכיר את דברי
יוספוס בנידון ,ששני האחים בני המלך המתגיירים בבראשית רבה הם איזטס ומונובז מחדייב ,ושסיפור
התגיירותם מצביע על קשרים כה רבים לסיפור התגיירותו של איזטס אצל יוספוס ,שאין ספק שלפנינו
במקבילה ספרותית .מסיבה זו הובא למעלה רק חלק זה מתוך עלילות איזטס של יוספוס ,ורק מקור זה
מבראשית רבה כמקבילות ספרותיות.
בני משפחת איזטס (או שמא מוטב לומר מונובז) נזכרים אצל יוספוס במקומות אחרים ,והם ידועים
אף ממקורות נוספים .במלחמת היהודים מזכיר יוספוס את בני המשפחה כבדרך אגב תשע פעמים:
כבעלי ברית אפשריים של היהודים במלחמה עם רומא (מלח' ב ,)388כמי שנמצאים בירושלים בעת
המלחמה ,נלחמים ברומאים ולבסוף מוסרים את עצמם בידיהם כבני ערובה (מלח' ב ;520ו ,)357–356
וכמי שבנו ארמונות (מלח' ד ;567ה ;253ו )355ואחוזת קבר בירושלים (מלח' ה ,147 ,119 ,55וכן
קדמ' כ .)95
ההיסטוריון הרומי טקיטוס מתאר את מעלליו של איזטס בשנת 49לספירה ,כאשר ביקשו הפרתים
את התערבות רומא בהמלכת יורש העצר הפרתי .טקיטוס מזכיר את איזטס כפעיל במהלכים הללו ,אך
לא מציין קשר כלשהו בינו לבין היהדות או ארץ־ישראל .בשונה ממנו ,הדעה שהלני אמו הייתה יהודייה
בת ארץ־ישראל מובעת ב'תיאור יוון' של הגאוגרף היווני פאוסניאס ,בן המאה הב' .הלה בחר לתאר את
קברה של הלני המלכה בירושלים במיליםἙβραίοις δὲ Ἑλένης γυναικὸς ἐπιχωρίας τάφος ἐστὶν ἐν :
( πόλει Σολύμοιςלעברים יש קבר של הלני ,אישה מקומית ,בעיר [ירושלים]) .
קבר זה ,שגם יוספוס תיאר אותו ,נחשף בחפירות ארכאולוגיות בצפון ירושלים ונמצא בו ארון קבורה
מפואר (סרקופג) ועליו כתובת ארמית מעוררת תהיות :השם הנזכר עליו (צדן ,או צדה) אינו מן השמות
כפי שהראה שיפמן ,גיור ,עמ' .256–255 1 3
ההנחה שהמלכה הלני מלכה על היהודים בארץ־ישראל באמצע המאה הא' לספירה עולה מתוך החיבור האגדי־הדמיוני, 1 4
'חיי ישו' ,שחובר כיצירה פולמוסית אנטי־נוצרית בשלהי העת העתיקה .על הלני בחיבור זה ראו חזן־רוקם ,הלני
15
הפולימורפית. 16
וראו על כך בערך תרגום השבעים ,וכן להלן. 17
ראו שטרן ,סופרים יוונים ורומים ,ב ,מס' ,286עמ' .74–73
שם ,מס' ,358עמ' .196
511
