Page 521 - josephus volume one
P. 521

‫ןליא לט‬

                   ‫‪ 	5‬הפך זה פניו לכותל והיה בוכה וזה הפך פניו לכותל והיה בוכה‪.‬‬
                                   ‫‪ 	6‬הלך זה ומל את עצמו‪ .‬והלך זה ומל את עצמו‪.‬‬
                                    ‫‪ 	7‬לאחר ימים היו יושבים וקורין בספר בראשית‪.‬‬

            ‫‪ 	8‬וכיון שהיגיעו לפסוק זה 'ונמלתם את בשר ערלתכם' (בראשית יז ‪.)11‬‬
                                                    ‫‪ 	9‬אמ' אחד לחבירו‪ :‬אוי לך אחי‪.‬‬

                                                  ‫‪ 	10‬אמ' ליה‪ :‬את אוי לך ולא אוי לי‪.‬‬
                                                            ‫‪ 	11‬גילו את הדבר זה לזה‪.‬‬

                                   ‫‪ 1	2‬כיון שהרגישה בהן אימן הלכה ואמרה לאביהן‪.‬‬
                                    ‫‪ 	13‬עלת נומי בבשרן שלבניך וגזר הרופא שימולו‪.‬‬

                                                                  ‫‪ 	14‬אמ' לה‪ :‬וימולו‪.‬‬
                                                               ‫‪ 	15‬מה פרע לו הקב'ה?‬
‫‪ 1	6‬אמ' ר' פנחס‪ :‬בשעה שיצא למלחמה עשו לו סיעה פיסטון    וירד המלאך    והצילו‪.‬‬

                                                                              ‫רקע היסטורי‬

‫פרשת התגיירותו של בית המלוכה בחדייב‪ ,‬ממלכת חסות בשוליה הצפוניים־המערביים של האימפריה‬
‫הפרתית‪ ,‬ובעיקר פרשת התגיירותו של המלך איזטס‪ ,‬מסופרת אצל יוספוס בקדמ' כ ‪ 96–17‬בפירוט‬
‫ניכר‪ .‬הסיפור‪ ,‬שרק מקצתו הובא כאן‪ ,‬מתאר כיצד קיבלו על עצמם הן המלכה הלני והן בנה ִאי ָז ֶטס‪,‬‬
‫כל אחד בנפרד‪ ,‬את היהדות (קדמ' ‪ ,)48–34‬וכיצד גרם מעשה זה של איזטס לכך שהוא הצליח בכל‬
‫מעלליו המדיניים במסגרת הפוליטיקה הפרתית־רומית בת הזמן‪ :‬הוא עלה לשלטון כבן צעיר על פני‬
‫אחיו הבוגרים‪ ,‬בני נשים אחרות‪ ,‬ובן אמו הבוגר ממנו ‪ -‬מֹונֹו ַבז (‪ ;)33–18‬הוא סייע ל ַאר ַט ַּבּנוס מלך‬
‫פרתיה (‪ ;)68–54‬הוא סירב להצטרף לבנו של ארטבנוס‪ ,‬וור ָד ֶנס‪ ,‬למלחמה ברומי (‪ ,)74–69‬והוא הצליח‬
‫לדכא מרד שכוון כלפיו בגלל בחירתו בדת היהודית (‪ .)91–75‬המוטיב המלווה את סיפור חייו כולו הוא‬
‫החסות האלוהית שזכה לה המלך עוד בטרם בא לאוויר העולם‪ ,‬ובלבו של הסיפור עומדת הכרתו באל‬

                                       ‫ובעקבותיה התגיירותו‪ .‬מכאן שהסיפור במהותו הוא בצביון יהודי‪.‬‬
‫שני גיבורי משנה בחיבור ששילב יוספוס בתיאורו (בעיקר קדמ' כ‪ ,53–49 ,‬אך גם ‪ ,)48–26 ,18‬הם‬
‫המלכה הלני‪ ,‬אמו של איזטס‪ ,‬ואחיו מונובז‪ ,‬הנזכר רק בשולי הדברים‪ .‬מונובז‪ ,‬אחיו הבוגר של איזטס‬
‫(קדמ' כ ‪ ,)20‬אשר שמר על הכס בעבור אחיו וויתר עליו (‪ ,)33–32‬הבין לאחר מעשה את היתרון‬

‫משובש בכתבי היד‪' :‬פסטון' בדפוס ונציה; 'פוסטון' בכ"י אוקספורד ‪ 2335‬ווטיקן ‪' ;60‬פושטון' כ"י אוקספורד ‪;147‬‬                        ‫‪1	 1‬‬
                                                                                                                               ‫‪1	 2‬‬
‫'אפיסטון 'בכ"י פריז ‪ .149‬ניכר שזו מילה יוונית‪ .‬הדעות נחלקו רבות לגבי משמעותה‪ ,‬וראו שיפמן‪ ,‬גיור‪ ,‬עמ' ‪ ,256‬הערה‬
‫‪ .36‬דפנה ברץ הציעה פירוש חדש למילה‪' :‬פשוט לפרש "פיסטון" מלשון ‪" ,πιστός‬נאמן"‪ .‬פירוש‪ :‬בשעה שיצא תלמי‬

‫למלחמה סייעו לו משמים בשתי דרכים‪ :‬עשו לו סיעה של אנשים נאמנים וגם ירד מלאך והצילו‪ .‬ואולי מלכתחילה היה‬

‫"עשו לו פיסטון"‪ .‬ואחר־כך הוסיף מבאר "סיעה" מלשון פמליה מסייעת כהסבר לפיסטון'‪ .‬לגבי הנוסח 'פוסטון' ראו‬

‫גם אליהו רבה ח‪' :‬גדול פוסטון שעשה אלישע עם מלך ישראל יותר מכל מלחמות שעשה יורם בן אחאב מלך ישראל'‪.‬‬

‫ההקשר הצבאי הוא ברור‪ ,‬אולם פוסטון נראה כאן כמשהו המובא בניגוד למלחמה‪ .‬ואולי 'אמנה'‪' ,‬ברית' כהצעתה של‬

‫ברץ מתאים גם כאן‪ .‬וכוונת המאמר לשבח את ברית השלום שכרתו מלך ישראל ומלך ארם על פי הנחיית אלישע‪ .‬וראו‬
                                ‫גם 'פסטיס' בתוספתא‪ ,‬כתובות ט‪ ,‬ב והערת ליברמן על אתר‪ ,‬הגוזר את הצורה מ־‪.πίστις‬‬

                                                                                                         ‫בדפוס ראשון ‪' -‬מלך'‪.‬‬

                                                                                                                                     ‫‪510‬‬
   516   517   518   519   520   521   522   523   524   525   526