Page 516 - josephus volume one
P. 516
יםריזנה תונברקו יאני/ספיראג
בין יוספוס לחז"ל
בסוף המאה הי"ט העלה ביכלר לראשונה את הסברה שהאגדה על ינאי ושמעון בן שטח מושתתת על
המעשה באגריפס הראשון .הוא נימק זיהוי זה בשלושה :המוטיב המשותף של מלך המממן קרבנות
נזירים; מספרם הגדול של הנזירים המשותף לשתי המסורות; והעובדה שמקרי נזירות אינם מתוארים
במקורותינו בין ימיו של ספר מקבים א (ד )49לבין אמצע המאה הא' לספירה .ביכלר הציע לזהות את
דמות החכם המכונה 'שמעון בן שטח' באגדה עם חכמים העשויים להתאים לזמנו של גיבורה המקורי,
אגריפס ,ובהם רבן גמליאל הזקן ,בן זמנו ,וישמעאל בן פיאבי ,בן זמנו של אגריפס השני .גם יוסף
קלוזנר הציע ש'עובדה זו (של אגריפס) היא היא יסודה של האגדה התלמודית בדבר 300הנזירים ...בימי
ינאי המלך' .
כנגד תפיסה זו היו חוקרים שראו במעשה ינאי והנזירים בדיה חסרת בסיס עובדתי ,ואחרים סברו
שהוא משקף מקרה שאכן התרחש בימי ינאי .בין האחרונים היו מי שזיהו בו מציאות פוליטית ,והיו
מי שמצאו בו הדים למחלוקות הלכתיות קדומות .לפי השערה אחת יש כאן הד למחלוקת בין פרושים
וצדוקים על עצם האפשרות להתיר נדרים ,ולפי השערה אחרת התרת נדרים הייתה בסמכותו של הכוהן
הגדול (ינאי) ,ואילו שמעון בן שטח ,נציג הפרושים ,ביקש להפקיעה ממנו ולהפקידה ביד החכמים .
יהושע אפרון טען ,שאגדת ינאי אמנם כרוכה במעטפת אמנותית בדיונית ,אבל עם זאת היא משמרת
גרעין היסטורי של ממש ואינה צל קלוש של אירוע אחר ,ולפיכך כפר בקשר שהוצע בינה לבין מעשה
אגריפס ,החסר את יסודותיה וקוויה העיקריים .אפרון מצא סבירות בתיאור ביקורה של משלחת פרסית
אצל ינאי .לטענתו ,מאחר שהאינטרסים של הממלכה הפרתית חפפו את אלה של המדינה החשמונאית,
וניצחונות הפרתים על הממלכה הסלווקית היו גורם רב משקל בהתעצמותם של החשמונאים בימי יוחנן
הורקנוס ובנו ינאי ,מותר להניח שהחשמונאים קשרו קשרים עם הפרתים ,כשם שעשה אנטיגונוס ,נכדו
של ינאי ,שלושה דורות אחר־כך (ראו מלח' א 248ואילך [ ;]273קדמ' יד 330ואילך) .הציטוט המקוטע
מבן סירא אף הוא ,לשיטתו ,סימן לקדמות ולאותנטיות של האגדה .אף אם המעשה עצמו אינו אמין
אף שהוא מסייג הנחה זו במשהו באמרו שהרדיפות בימי ינאי היו עשויות להוליד תופעה של נזירות המונית ,בדומה 42
לגזרות אנטיוכוס כמה דורות לפניהן.
ראו בערך שמעון בן גמליאל. 4 3
4 4
ראו בערך שחיתות הכוהנים הגדולים ,וכן ביכלר ,עזרת נשים ,עמ' ,701-700הערה .2ביכלר סבר שהסיפור בפסחים פח
ע"א על המלך והמלכה סופר במקורו על אגריפס הראשון ועל רבן גמליאל הזקן (ראו בערך שחיתות הכוהנים הגדולים), 45
אבל עיינו בערך שמעון בן גמליאל ובנספח לערך הקרע עם הפרושים .ועוד הניח ביכלר ,שכמה מהמקורות בספרות חז"ל 46
העוסקים ב'שמעון הצדיק' מוסבים על ישמעאל בן פיאבי ,ובהם המעשה בשמעון הצדיק ובנזיר מן הדרום (תוספתא, 47
48
נזיר ד ,ז; ספרי במדבר כב ומקבילות ,וראו טרופר ,שמעון הצדיק ,עמ' ,111-81ושם ספרות).
קלוזנר ,היסטוריה ,ד ,עמ' .291 49
5 0
ראו שירר (ורמש-מילר) ,היסטוריה ,א ,עמ' .222-221
ראו למשל דרנבורג ,משא ארץ־ישראל ,עמ' .48-47
ראו למשל קרויס ,פרס ורומי ,עמ' ,145שניסה לזהות את המעמד החברתי הפרסי שנרמז בתיאורים של האורחים רמי
המעלה מפרס.
בלקין ,פילון ,עמ' ,167והספרות שהביא שם.
ראו גם גפני ,יהודי בבל ,עמ' ,27והספרות בהערה ;41רפפורט ,בית חשמונאי ,עמ' ,323-322ראה בתיאורה של המשלחת
הפרסית גרעין היסטורי אמין ,ובהופעתו של שמעון בן שטח בסיפור מוטיב פולקלוריסטי חסר ערך היסטורי.
505
