Page 515 - josephus volume one
P. 515
נעם ורד
הראשונית על ה'פתח' שמצא שמעון בן שטח לנזירים היא למעשה 'סיפור ייסוד' של התקנה העתיקה
של היתר נדרים.
ממעשה הנזירים מתגלגל המעשה אל סצנה אופיינית של סעודה מלכותית ,שהחכם מוזמן אליה
בעל כורחו של המלך ,וגם במהלכה נוטל החכם לעצמו חירות יתרה המנומקת בפסוקי מקרא ,בפסוק
מבן סירא ובהלכות זימון .יסודות אלה הם מן הסתם פיתוחים משניים על גבי הגרעין הראשון .השוואה
בין הסיפור בירושלמי למקבילותיו במדרשים מציגה לפנינו התפתחויות נוספות .בעוד בירושלמי
ובבראשית רבה ההלשנה על שמעון בן שטח היא אנונימית ,בקהלת רבה הנזירים עצמם הם המלשינים:
'אתון אמרין לישן ביש לינאי מלכא על שמעון בן שטח :כל מה דאקריבינן מן דידך ושמעון בן שטח
לא יהב כלום מן דידיה' ('באו ואמרו לשון הרע לינאי המלך על שב"ש :כל מה שהקרבנו משלך ,ושב"ש
לא נתן כלום משלו') .ועוד ,בירושלמי ינאי שולח להביא את בן שטח לבקשת האורחים הפרסים ,ואילו
בבראשית רבה מוכנסת לסיפור דמותה של 'אחתיה' ,ככל הנראה המלכה ,אשת ינאי הנזכרת בהמשך,
שהמספר רואה בה ,לפי נוסח זה ,גם את אחותו של בן שטח ,כפי שהיא מוצגת במקבילה הבבלית של
סיפורנו (ברכות מח ע"א) .אחות זו היא המתבקשת להביא את החכם לסעודה .בקהלת רבה כבר מוצגת
הדמות במלואה' :שלמצו אתתיה דינאי אחתיה דשמעון (שלמצו אישתו של ינאי ,אחותו של שמעון)' .
בירושלמי ינאי נותן לחכם 'מילא' -דבר -כנראה הבטחה שלא יפגע בו .בבראשית רבה המלכה
היא המבקשת זאת בעבור החכם ,ואילו בקהלת רבה כבר התפרש ה'דבר' כחפץ ,והמלכה מייעצת
לבעלה שישלח לשמעון טבעת ('עזקתך'!) .מוטיב חדש זה מגלה דמיון מעניין אל המעשה במזימת ינאי
בסכוליון למגילת תענית ,שגם בו משתמשת שלמציון בטבעת המלך .
בשני המדרשים נוספו לשיחה בין ינאי ושמעון חוליות נוספות .בב"ר מקשה ינאי קושיה החסרה
במקבילות‘ :למה לא אמרת לי [שהתרת הנדרים שלך דינה כדין מימון כספי של הקרבנות]?' ושמעון
משיב ,שאילו אמר כן לינאי מלכתחילה ,לא היה הלה מתרצה לממן את הקרבנות הנותרים .בקה"ר
נוספה קריאת ינאי' :חמית מן מה אנא מוקר לך (ראית כמה אני מכבד אותך)!' ,ותשובת שמעון ,שהתורה
היא המכבדת אותו ,בצירוף הראיה מבן סירא ,שכבר צוטטה בחוליה אחרת של הסיפור ,ומכאן עדות
נוספת על משניותה של תוספת זו .התוספת מצויה גם במקבילה החלקית שבתלמוד הבבלי (ברכות מח
ע"א) ,המשמרת רק את מעשה הזימון בסעודה אך לא את מעשה הנזירים ,ולפיכך לא הובאה בערך זה.
מקבילה זו מלמדת על מהלכים נוספים של עיבוד ושחיקה שחלו באגדה זו בגלגולה הבבלי .
השוו בערך הקרע עם הפרושים. 38
אפרון ,חקרי התקופה החשמונאית ,עמ' ,136מציע ש'לאחתיה' בבראשית רבה אינו אלא שיבוש של 'לאתתיה' ,ומביא 3 9
ראיה מנוסח הדפוס הראשון' :לשלמצו' .כלומר ,בספרות ארץ־ישראל אין כל ראיה לקרבה משפחתית של המלכה לשמעון
בן שטח .קרבה זו נולדה לשיטתו רק בגרסה הבבלית של האגדה (ראו להלן) ,והיא שהשפיעה גם על הגרסה המאוחרת 40
של קה"ר .ואולם ממהדורת תיאודור-אלבק לב"ר עולה ששאר העדים ,חוץ מהדפוס ,גורסים אף הם 'לאחתיה' .על נטייתו 4 1
של הבבלי לציין יחס קרוב בין אישים היסטוריים כקרבת משפחה העיר ספראי ,בימי הבית ,עמ' .598-595עם זה ,דווקא
בנידון דידן הוא מעלה את האפשרות 'כי כבר במסורת בארץ־ישראל אמרו ששלומציון היתה אחותו של שמעון בן שטח'
(עמ' .)178על שלמציון אשת ינאי ראו בערכים צוואת ינאי; מזימתו ומותו של הורדוס/ינאי.
ראו בערך מזימתו ומותו של הורדוס/ינאי .הבדל נוסף בין המקבילות הוא בסדר המרכיבים של שיחת ינאי ושמעון.
בירושלמי( :א) למה אפליית; (ב) למה ערקת; (ג) למה יתבת .בב"ר הסדר הוא :ג ,א ,ב .בקה"ר :ב ,א ,ג .עוד יש להוסיף
שבב"ר הפכו הפרסים ל'קליפריסין' ,מילה שחוקרים פירשוה על דרך אטימולוגיה יוונית מסופקת כ'אנשים חשובים' (ראו
הערת המהדירים בב"ר ,עמ' ,115שורה ,4בשם לעף; סוקולוף ,ארמית א"י ,עמ' .)494
ראו אפרון ,חקרי התקופה החשמונאית ,עמ' ;138-137ספראי ,בימי הבית ,עמ' .596-595
504
