Page 515 - josephus volume one
P. 515

‫נעם ורד‬

‫הראשונית על ה'פתח' שמצא שמעון בן שטח לנזירים היא למעשה 'סיפור ייסוד' של התקנה העתיקה‬
                                                                                               ‫של היתר נדרים‪.‬‬

‫ממעשה הנזירים מתגלגל המעשה אל סצנה אופיינית של סעודה מלכותית‪    ,‬שהחכם מוזמן אליה‬
‫בעל כורחו של המלך‪ ,‬וגם במהלכה נוטל החכם לעצמו חירות יתרה המנומקת בפסוקי מקרא‪ ,‬בפסוק‬
‫מבן סירא ובהלכות זימון‪ .‬יסודות אלה הם מן הסתם פיתוחים משניים על גבי הגרעין הראשון‪ .‬השוואה‬
‫בין הסיפור בירושלמי למקבילותיו במדרשים מציגה לפנינו התפתחויות נוספות‪ .‬בעוד בירושלמי‬
‫ובבראשית רבה ההלשנה על שמעון בן שטח היא אנונימית‪ ,‬בקהלת רבה הנזירים עצמם הם המלשינים‪:‬‬
‫'אתון אמרין לישן ביש לינאי מלכא על שמעון בן שטח‪ :‬כל מה דאקריבינן מן דידך ושמעון בן שטח‬
‫לא יהב כלום מן דידיה' ('באו ואמרו לשון הרע לינאי המלך על שב"ש‪ :‬כל מה שהקרבנו משלך‪ ,‬ושב"ש‬
‫לא נתן כלום משלו')‪ .‬ועוד‪ ,‬בירושלמי ינאי שולח להביא את בן שטח לבקשת האורחים הפרסים‪ ,‬ואילו‬
‫בבראשית רבה מוכנסת לסיפור דמותה של 'אחתיה'‪ ,‬ככל הנראה המלכה‪ ,‬אשת ינאי הנזכרת בהמשך‪,‬‬
‫שהמספר רואה בה‪ ,‬לפי נוסח זה‪ ,‬גם את אחותו של בן שטח‪ ,‬כפי שהיא מוצגת במקבילה הבבלית של‬
‫סיפורנו (ברכות מח ע"א)‪ .‬אחות זו היא המתבקשת להביא את החכם לסעודה‪ .‬בקהלת רבה כבר מוצגת‬
‫הדמות במלואה‪' :‬שלמצו אתתיה דינאי אחתיה דשמעון (שלמצו אישתו של ינאי‪ ,‬אחותו של שמעון)'‪   .‬‬
‫בירושלמי ינאי נותן לחכם 'מילא' ‪ -‬דבר ‪ -‬כנראה הבטחה שלא יפגע בו‪ .‬בבראשית רבה המלכה‬
‫היא המבקשת זאת בעבור החכם‪ ,‬ואילו בקהלת רבה כבר התפרש ה'דבר' כחפץ‪ ,‬והמלכה מייעצת‬
‫לבעלה שישלח לשמעון טבעת ('עזקתך'!)‪ .‬מוטיב חדש זה מגלה דמיון מעניין אל המעשה במזימת ינאי‬

                                   ‫בסכוליון למגילת תענית‪ ,‬שגם בו משתמשת שלמציון בטבעת המלך‪   .‬‬
‫בשני המדרשים נוספו לשיחה בין ינאי ושמעון חוליות נוספות‪ .‬בב"ר מקשה ינאי קושיה החסרה‬
‫במקבילות‪‘ :‬למה לא אמרת לי [שהתרת הנדרים שלך דינה כדין מימון כספי של הקרבנות]?' ושמעון‬
‫משיב‪ ,‬שאילו אמר כן לינאי מלכתחילה‪ ,‬לא היה הלה מתרצה לממן את הקרבנות הנותרים‪ .‬בקה"ר‬
‫נוספה קריאת ינאי‪' :‬חמית מן מה אנא מוקר לך (ראית כמה אני מכבד אותך)!'‪ ,‬ותשובת שמעון‪ ,‬שהתורה‬
‫היא המכבדת אותו‪ ,‬בצירוף הראיה מבן סירא‪ ,‬שכבר צוטטה בחוליה אחרת של הסיפור‪ ,‬ומכאן עדות‬
‫נוספת על משניותה של תוספת זו‪ .‬התוספת מצויה גם במקבילה החלקית שבתלמוד הבבלי (ברכות מח‬
‫ע"א)‪ ,‬המשמרת רק את מעשה הזימון בסעודה אך לא את מעשה הנזירים‪ ,‬ולפיכך לא הובאה בערך זה‪.‬‬

          ‫מקבילה זו מלמדת על מהלכים נוספים של עיבוד ושחיקה שחלו באגדה זו בגלגולה הבבלי‪   .‬‬

                                                                                                ‫השוו בערך הקרע עם הפרושים‪.‬‬  ‫‪	38‬‬
‫אפרון‪ ,‬חקרי התקופה החשמונאית‪ ,‬עמ' ‪ ,136‬מציע ש'לאחתיה' בבראשית רבה אינו אלא שיבוש של 'לאתתיה'‪ ,‬ומביא‬                         ‫‪3	 9‬‬
‫ראיה מנוסח הדפוס הראשון‪' :‬לשלמצו'‪ .‬כלומר‪ ,‬בספרות ארץ־ישראל אין כל ראיה לקרבה משפחתית של המלכה לשמעון‬
‫בן שטח‪ .‬קרבה זו נולדה לשיטתו רק בגרסה הבבלית של האגדה (ראו להלן)‪ ,‬והיא שהשפיעה גם על הגרסה המאוחרת‬                          ‫‪	40‬‬
‫של קה"ר‪ .‬ואולם ממהדורת תיאודור‪-‬אלבק לב"ר עולה ששאר העדים‪ ,‬חוץ מהדפוס‪ ,‬גורסים אף הם 'לאחתיה'‪ .‬על נטייתו‬                      ‫‪4	 1‬‬
‫של הבבלי לציין יחס קרוב בין אישים היסטוריים כקרבת משפחה העיר ספראי‪ ,‬בימי הבית‪ ,‬עמ' ‪ .598-595‬עם זה‪ ,‬דווקא‬
‫בנידון דידן הוא מעלה את האפשרות 'כי כבר במסורת בארץ־ישראל אמרו ששלומציון היתה אחותו של שמעון בן שטח'‬

                             ‫(עמ' ‪ .)178‬על שלמציון אשת ינאי ראו בערכים צוואת ינאי; מזימתו ומותו של הורדוס‪/‬ינאי‪.‬‬
‫ראו בערך מזימתו ומותו של הורדוס‪/‬ינאי‪ .‬הבדל נוסף בין המקבילות הוא בסדר המרכיבים של שיחת ינאי ושמעון‪.‬‬
‫בירושלמי‪( :‬א) למה אפליית; (ב) למה ערקת; (ג) למה יתבת‪ .‬בב"ר הסדר הוא‪ :‬ג‪ ,‬א‪ ,‬ב‪ .‬בקה"ר‪ :‬ב‪ ,‬א‪ ,‬ג‪ .‬עוד יש להוסיף‬
‫שבב"ר הפכו הפרסים ל'קליפריסין'‪ ,‬מילה שחוקרים פירשוה על דרך אטימולוגיה יוונית מסופקת כ'אנשים חשובים' (ראו‬

                                     ‫הערת המהדירים בב"ר‪ ,‬עמ' ‪ ,115‬שורה ‪ ,4‬בשם לעף; סוקולוף‪ ,‬ארמית א"י‪ ,‬עמ' ‪.)494‬‬
                                ‫ראו אפרון‪ ,‬חקרי התקופה החשמונאית‪ ,‬עמ' ‪ ;138-137‬ספראי‪ ,‬בימי הבית‪ ,‬עמ' ‪.596-595‬‬

                                                                                                                                     ‫‪504‬‬
   510   511   512   513   514   515   516   517   518   519   520