Page 524 - josephus volume one

‫ביידח תיב רויג‬

‫המלכה‪ ,‬אם איזטס‪ ,‬בירושלים בקדמ' כ ‪ .101‬מהפניה זו משתמע‪ ,‬שהביקור אירע בזמן הרעב של שנת‬
‫‪ 47‬לספירה‪ ,‬בעת נציבותו של טיבריוס יוליוס אלכסנדר‪ ,‬שהחליף את פדוס‪.‬‬

‫עם זאת‪ ,‬יש לציין שאופן שילובו של סיפור איזטס בסקירתו של יוספוס את מהלך העניינים בשנים‬
‫אלה תואם היטב את אופן עריכתו של ספר קדמוניות כ כולו‪ .‬כפי שטען דניאל שוורץ‪ ,‬ספר זה הוא כר‬
‫ניסיוני מצוין לבחון לאורו תאוריות על דרך עבודתו של יוספוס כהיסטוריון מכיוון שהוא כתב אותו‬
‫בהתבסס על מקורות ראשוניים רבים ועל ידע אישי‪ ,‬בלי שהשתמש בחיבור אחד מוביל‪ ,‬כמו שקורה‬
‫במרבית ספריו האחרים‪ .‬למשל‪ ,‬שוורץ סבור‪ ,‬ש'אם פסקה מסוימת‪ ...‬נפתחת במילים "בערך בזמן זה"‬
‫היא כנראה מועתקת ממקור משני'‪ .‬ואכן‪ ,‬קדמ' כ ‪ 17‬מתחיל במילים אלו ממש (‪κατὰ τοῦτον τὸν‬‬
‫‪ .)καιρόν‬שוורץ אף מציין‪ ,‬שקריטריון אחר‪ ,‬שחוקרים שמו אליו לב בעבר‪ ,‬שאפשר להשתמש בו כדי‬
‫לזהות את החתכים בין מקורותיו של יוספוס הוא 'אם הפניה ("כפי שיסופר להלן‪/‬סופר לעיל") איננה‬
‫תקפה‪ ,‬יש להניח שהועתקה ישירות מתוך מקור אחר שבו הייתה תקפה'‪ .‬ואכן כל פרשת בית חדייב‬
‫מסתיימת במילים ‪ἀλλὰ Μονόβαζος μὲν ὁ βασιλεὺς ὅσα κατὰ τὸν τῆς ζωῆς χρόνον ἔπραξεν,‬‬
‫‪( ὕστερον ἀπαγγελοῦμεν‬אולם את המעשים שעשה מונובזוס המלך בימי חייו נספר אחר־כך‪ ,‬קדמ' כ‬
‫‪ ,)96‬הבטחה שאין יוספוס מקיים‪ .‬מדברים אלה יוצא‪ ,‬שזוהי פרשה שיוספוס תחב לתוך דבריו כשהגיע‬
‫סמוך לשנת ‪ 45‬לספירה‪ ,‬אולי בגלל שסמוך אליה (בשנת ‪ 47‬לספירה) ביקרה המלכה הלני‪ ,‬שהיא אחד‬

‫ממושאי העלילה‪ ,‬בירושלים‪.‬‬

‫תולדות המחקר‬

‫שני חוקרים בלבד עסקו לעומק במקור של יוספוס על גיור בית חדייב ‪ -‬אברהם שליט ויהודה‬
‫שיפמן‪ .‬שליט סבר‪ ,‬שהיות שהמקורות על יהדות מסופוטמיה מימי בית שני מעטים הם‪ ,‬יש לקשור את‬
‫המקור המתאר את התגיירות מלכי חדייב למקור על שני האחים השודדים‪ ,‬חסינאי וחנילאי‪ ,‬שהקימו‬
‫ממלכה יהודית בנהרדעא‪ ,‬המתועד בקדמ' יח ‪ .379–310‬לדעתו‪ ,‬שני הסיפורים נובעים ממקור שתחילה‬
‫היה כתוב ארמית‪ ,‬אך יוספוס כבר קיבל אותו בניסוח יווני‪ .‬לשאלה מדוע נכתב חיבור כזה הציע שליט‬

‫ראו שוורץ‪ ,‬באותו הזמן‪.‬‬ ‫‪ 21‬‬
‫שם‪ ,‬עמ' ‪.246‬‬ ‫‪2 2‬‬
‫‪ 23‬‬
‫שם‪ ,‬עמ' ‪ .245‬לשני מסמני התחיבה האלה ראו גם במבוא‪ ,‬ד‪.8‬‬ ‫‪2 4‬‬
‫מרבית החוקרים שעסקו בפרשת מלכי חדייב אצל יוספוס השתמשו בה כדי לדון בשאלות (‪ )1‬של גיור ו־(‪ )2‬של 'יראת‬
‫שמים' ללא מילה בשלהי ימי הבית השני‪ ,‬והשוו את דבריו של יוספוס על שני החכמים חנניה ואלעזר למחלוקת המופיעה‬ ‫‪ 25‬‬
‫הן בירושלמי והן בבבלי בין ר' אליעזר ור' יהושע בדבר גיור ומילה (ירושלמי‪ ,‬קידושין ג‪ ,‬יד [סד ע"ד]‪ ,‬עמ' ‪ ;1177‬בבלי‪,‬‬ ‫‪2 6‬‬
‫יבמות מו ע"א)‪ ,‬או לוויכוח העולה בברית החדשה בדבר המילה‪ .‬ראו על הנושא הראשון כבר אצל דרנבורג‪ ,‬משא ארץ־‬ ‫‪2 7‬‬
‫ישראל‪ ,‬עמ' ‪ .120–117‬ראו מאוחר יותר אצל במברגר‪ ,‬גיור‪ ,‬עמ' ‪ ;228–225‬וסמוך יותר לימינו‪ ,‬כהן‪ ,‬כבוד ליהדות‪ ,‬עמ'‬
‫‪ .424-245‬ראו גם הערותיו של פלדמן‪ ,‬בתוך קדמוניות היהודים‪ ,‬מהדורת לוב‪ ,9 ,‬עמ' ‪ ,411–410‬הערה ‪ ,a‬וכן מאמרו של‬
‫שיפמן‪ ,‬גיור‪ .‬על הנושא השני ראו למשל מק'אלני‪ ,‬גיור‪ ,‬מילה והתורה; שוורץ‪ ,‬אלוהים‪ ,‬גוים והתורה‪ .‬וראו על כך גם‬

‫הערותיו של מייסון‪ ,‬תכלית וקהל‪ ,‬עמ' ‪.95–90‬‬
‫שליט‪ ,‬עדות למקור ארמי‪ .‬שונה הוא מחקרו של ניוזנר‪ ,‬הלוא הוא ניוזנר הישן‪ ,‬ההיסטוריון‪ ,‬המאמין למקורותיו וסבור‬

‫שאפשר ללמוד מהם היסטוריה‪ .‬במאמר משנת ‪ ,1964‬גיור חדייב‪ ,‬הוא טען שבית חדייב התגייר ממניעים פוליטיים‪.‬‬
‫שיפמן‪ ,‬גיור‪.‬‬

‫על כך שהחיבור שהיה בידי יוספוס היה כתוב ביוונית ראו לעיל‪ ,‬הערה ‪ .19‬פלדמן‪ ,‬בתוך קדמוניות היהודים‪ ,‬מהדורת‬

‫‪513‬‬