Page 530 - josephus volume one
P. 530

‫ביידח תיב רויג‬

         ‫מיתית‪ ,‬בעיני האוכלוסייה המקומית‪ .‬יכול מאוד להיות שאת הדברים האלה סיפר יוספוס על סמך ידע‬
         ‫אישי‪ ,‬שכן בשנת ‪ 47‬היה הוא עצמו נער בן ‪ ,11‬ואם שהה אז בירושלים‪ ,‬הוא חווה את הרעב וראה את‬

                      ‫מעשיה הטובים של המלכה‪ ,‬ואם כך סביר ביותר שאת הדברים האלו רצה להנציח בספרו‪.‬‬
         ‫דבריו של יוספוס בקדמ' כ ‪ 53–49‬אינם מקבילה ספרותית לשום מקור מספרות חז"ל‪ ,‬אולם התמונה‬
         ‫העולה ממקור זה מהדהדת גם בדברי חז"ל על המלכה הלני ועל בנה מונובז‪ .‬רבים כבר העירו שעלייתה‬
         ‫לארץ משתקפת במשנה‪ ,‬נזיר ג‪ ,‬ו‪ ,‬ושתרומתה לעיר ולמקדש משתקפת במשנה‪ ,‬יומא ג‪ ,‬י‪    .‬הרעב בימי‬
         ‫קלאודיוס נזכר כנראה במפורש רק בתיאור תרומותיו של בנה מונובז‪ ,‬שבזבז את אוצרותיו בשנות‬
         ‫בצורת כדי לתרום לעניים (תוספתא‪ ,‬פאה ד‪ ,‬יח)‪    .‬לדעתי זהו מקרה מובהק שיוספוס הכיר את ההוויה‬
         ‫ההיסטורית המשתקפת גם מספרות חז"ל‪ ,‬ואולי הערכתם הדומה את המאורעות נובעת גם מהיות‬

                                         ‫שניהם (ואולי אף הלני עצמה) תוצרים של בית מדרש פרושי בירושלים‪   .‬‬

                                                                                             ‫סיכום‬

     ‫יוספוס שילב בקדמוניות 'סיפור חצר' שאפשר לקרוא לו 'תולדות איזטס'‪ ,‬המספר על חייו של מלך‬
     ‫חדייב שהתגייר‪ ,‬מהנבואה על לידתו ועד מותו‪ .‬הוא נפתח במילים‪' :‬באותו זמן' ומסתיים במילים‪' :‬נספר‬
     ‫אחר־כך'‪ .‬בתוך הסיפור הזה יש לזהות שני מקורות משנה‪ :‬מעשה הגיור‪ ,‬הנפתח במילים‪' :‬והנה בזמן‬
     ‫הזה'‪ ,‬ומסתיים במילים‪' :‬נספר אחר־כך'; ומעשה עלייתה של הלני לירושלים‪ ,‬המסתיים במילים‪' :‬נספר‬
     ‫אחר־כך'‪ .‬שני המקורות האלה‪ ,‬להבדיל מהמסגרת של סיפור החצר‪ ,‬יש להם מקבילות אצל חז"ל‪ ,‬אם כי‬
     ‫מקבילות מסוגים שונים‪ .‬לסיפור הגיור יש מסורת אגדה מקבילה ממש‪ ,‬ואילו לסיפור עלייתה של הלני‬
     ‫לירושלים מצויים רק זיכרונות היסטוריים מקבילים‪ .‬בטבלה להלן מסוכמים ממצאי ניתוח זה לנוחיות‬

                                                                                                             ‫הקורא‪:‬‬

               ‫המקורות של יוספוס על התגיירות בית חדייב ומקבילותיהם אצל חז"ל‬

                     ‫פותח במילים‪κατὰ :‬‬  ‫הכרוניקה המלכותית של איזטס‬   ‫קדמ' כ ‪ 33–17‬הולדתו וחינוכו של איזטס‬
                   ‫‪τοῦτον τὸν καιρόν‬‬         ‫המקור המקביל לב"ר מו י‬     ‫קדמ' כ ‪ 35–34‬התגיירות איזטס והלני‬

     ‫פותח במילים‪καθ' ὃν δὲ χρόνον :‬‬

                                                                   ‫ועוד על מקורות חז"ל על בית חדייב ראו קלמין‪ ,‬בית המלוכה‪.‬‬            ‫‪	43‬‬
     ‫ראו גרץ‪ ,‬דברי ימי ישראל‪ ,‬ב‪ ,‬עמ' ‪ ,49–48‬ואחריו למשל שירר (ורמש‪-‬מילר)‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬ג‪ ,‬עמ' ‪ ,165–164‬ודי באחרונה‬                       ‫‪	44‬‬

                                                                                                            ‫אף שיפמן‪ ,‬גיור‪ ,‬עמ' ‪.298‬‬  ‫‪	45‬‬
     ‫על חז"ל והפרושים ראו ניוזנר‪ ,‬מסורות חז"ל על הפרושים‪ ,‬עמ' ‪ ;23–1‬ריבקין‪ ,‬הגדרת הפרושים; כהן‪ ,‬חשיבותה של יבנה;‬
     ‫על הפרושיות של יוספוס ראו ח"י ‪ .12‬לדעה אחרת וסקירה ביבליוגרפית מקיפה ראו מייסון‪ ,‬יוספוס על הפרושים‪ ,‬עמ'‬
     ‫‪ .341–325‬על הפרושיות של הלני ראו אילן‪ ,‬שילובן של נשים‪ ,‬עמ' ‪ ,26–25‬ובו עמדתי על אופיים של המקורות המתארים‬

                                         ‫אותה אצל חז"ל הן כפרושיים והן כנובעים מבית מדרשו של בית שמאי (עמ' ‪.)71–66‬‬

‫‪519‬‬
   525   526   527   528   529   530   531   532   533   534   535