Page 535 - josephus volume one
P. 535

‫ןליא לט‬

‫את שעריה בפניהם‪ ,‬ויהושע בן גמלא    נשא באוזניהם נאום כדי להניאם מלהיכנס‪ .‬אחד ממנהיגיהם של‬
‫האדומים‪ ,‬שמעון בן קטלא‪ ,‬השיב לכוהן בטון נרגז ונעלב‪ ,‬ונשא באוזניו את אחד הנאומים המאפיינים‬
‫את כתיבתו של יוספוס במלחמת‪ .‬יוספוס ייחד אחד עשר סעיפים (מלח' ד ‪ )282–271‬לתשובה זו‪ .‬אין‬
‫אפוא ספק ששמעון בן קטלא היה אחד מגיבוריו של ההיסטוריון‪ .‬לאחר הדברים האלה נכנסו האדומים‬
‫לעיר בתחבולה וסייעו לקנאים בהוצאתם להורג של הכוהנים הגדולים חנן בן חנן ויהושע בן גמלא‪ ,‬ושל‬
‫שאר מנהיגי המרד מן הממשלה המתונה (מלח' ד ‪    .)344–286‬בהמשך‪ ,‬אף שיוספוס מספר שהאדומים‬
‫עזבו את ירושלים ושבו לאידומאיה (מלח' ד ‪ ,)353–345‬מתברר ששמעון בן קטלא לא עזב עמם‪ ,‬שכן‬
‫הוא נזכר עוד פעמיים בתיאור מאורעות שהתרחשו לאחר מכן בעיר‪ .‬ראשית‪ ,‬במלח' ה ‪ 249‬אנו למדים‬
‫שהוא‪ ,‬ואדומים אחרים אתו‪ ,‬הצטרפו לשורות לוחמיו של שמעון בר גיורא‪ ,‬ושנית במלח' ו ‪ 148‬הוא‬

                                                         ‫נזכר ברשימת לוחמיו המצטיינים של מצביא זה‪   .‬‬
‫זיהויו של שמעון בן קטלא בכל המקומות הללו כאותו אדם אינה מובנת מאליה‪ ,‬שכן גרסות שמותיו‪,‬‬
‫כפי שנמסרו בכתבי היד ובתרגומים העתיקים של יוספוס‪ ,‬הן רבות ומגוונות‪ .‬במלח' ד ‪ ,235‬במקום‬
‫הראשון שנזכרים מפקדי האדומים‪ ,‬הביא ניזה בגוף הטקסט את הגרסה ‪( υἱὸς Θακήου‬וכך גם מכנה‬
‫אותו יונתן פרייס   )‪ ,‬אבל שם בסעיף ‪ 271‬מופיעה הגרסה ‪ .υἱὸς Κααθά‬רק במלח' ה ‪ 249‬הגרסה בגוף‬
‫הטקסט היא ‪ .υἱὸς Καθλᾶ‬במלח' ו ‪ 148‬שוב מופיעה גרסה אחרת בגוף החיבור ‪.Ἀκατελᾶ ... παῖς -‬‬
‫ואולם בכל אחד מהמקרים האלה מופיעה בעקיבות בשנויי הגרסות שהביא ניזה‪ ,‬הגרסה ‪ ,Καθλᾶ‬ולא‬
‫בכל המקרים באותם כתבי יד‪ .‬כלומר‪ ,‬אין לראות כאן יד מכוונת‪ ,‬המתקנת את הטקסט‪ .‬לפיכך אין ספק‬

                                                                             ‫שיש להעדיף את הגרסה קטלא‪.‬‬

                                                                         ‫בין יוספוס וחז"ל‬

‫יוספוס לא קישר ואף לא יכול היה לקשר את פעילותו של אלעזר בן דיניי לזו של שמעון בן קטלא‬
‫מכיוון שחיו בזמנים שונים ובמקומות שונים‪ ,‬ומעל עשור מבדיל בין קץ פעילותו של אלעזר לתחילת‬
‫פעילותו של שמעון‪ .‬עם זאת‪ ,‬אין להתעלם מכך ששניהם היו שייכים למי שיוספוס כינה בעקיבות‬
‫ליסטים ורוצחים‪ .‬בעוד אלעזר בן דיניי מכונה כך ישירות‪ ,‬את האדומים קשר יוספוס‪ ,‬בסכמו את מעללי‬
‫תנועת המרד‪ ,‬לקנאים ולסיקריים (מלח' ז ‪ ,274–259‬ועל האדומים‪ ,‬שם ‪ ,)267‬שאף להם הוא הדביק‬
‫כמה פעמים את התואר ליסטים (למשל מלח' ד ‪ ,147–138‬שם מתוארת ראשית ההפיכה בחורף ‪68–67‬‬
‫לספירה‪ ,‬שבה השתתפו גם האדומים)‪ .‬אפשר אפוא לומר‪ ,‬שבעיני יוספוס גם אלעזר בן דיניי וגם שמעון‬
‫בן קטלא היו שייכים לאותה התנועה שחוללה את המרד ההרסני ברומא‪ ,‬שהסתיים בשרפת המקדש‪   .‬‬
‫מן הבחינה הזאת‪ ,‬אף שהזכרתו של אלעזר בן דיניי (ואולי אף של בן קטלא) אצל חז"ל אינה מקבילה‬
‫לדברי יוספוס‪ ,‬הרי הלך הרוח של דבריהם דומה‪ .‬גם הוא גם הם רואים בשניהם רוצחים‪ .‬הזהות בין‬

                                                                               ‫עליו הרחבנו בערך שחיתות הכוהנים הגדולים‪.‬‬       ‫‪	13‬‬
                                                                                               ‫וראו גם בערך שמעון בן גמליאל‪.‬‬  ‫‪	14‬‬
                                                                                             ‫ראו בערך גיבורי המלחמה ברומא‪.‬‬    ‫‪	15‬‬
                                                                                                                              ‫‪1	 6‬‬
                                                                                     ‫פרייס‪ ,‬ירושלים במצור‪ ,‬עמ' ‪ ,92‬הערה ‪.20‬‬   ‫‪1	 7‬‬
‫להצעה אחרת‪ ,‬לפיה יש לזהות את תחינה בן פרישה עם ה'שודד' אלכסנדר‪ ,‬שלפי יוספוס חבר אל אלעזר בן דיניי בשלב‬

                         ‫כלשהו‪ ,‬ראו קלאוזנר‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬ה‪ ,‬עמ' ‪ ;16–15‬ובעקבותיו בן־שלום‪ ,‬בית שמאי‪ ,‬עמ' ‪.308–307‬‬

                                                                                                                                    ‫‪524‬‬
   530   531   532   533   534   535   536   537   538   539   540