Page 57 - josephus volume one
P. 57
נעם ורד
בלבד .והלוא זוהי בדיוק טענתו של סיפור הקרע -אף שיש מאשימים את הפרושים בהזדהות עם
האיש החותר תחת שלטון יוחנן/ינאי ,הרי האמת היא שהפרושים נבדלים מאדם זה ומתרעמים עליו.
נראה איפוא שלפנינו שני קטעים של אפולוגטיקה פרושית ,שביקשו להגיב על האשמות רווחות
בדבר חתירה פרושית תחת השלטון החשמונאי .נראה שקטעים אלה יצאו מתחת ידם של חוגים מתונים
בקרב הפרושים ,שביקשו למנוע קרע מוחלט עם השושלת החשמונאית .חוגים אלה הצהירו כנראה על
היבדלותם מזרמים קיצוניים יותר ,שהתנגדו באופן פעיל לשלטון בית חשמונאי .הללו ,לדברי המספרים,
אינם פרושים 'אמתיים' ועל כן אין להאשים 'אותנו' במעשיהם .אך בצד הדמיון בזירה הפוליטית,
בטיעונים ובאסטרטגיה בין שני הסיפורים ,ניכר ביניהם הבדל גדול בסגנון .בסיפור הראשון נשתמרו
תחביר וביטויים מימי הבית ,ואילו השני נעדר מאפיינים כאלה (מלבד המונח 'צבועים') ,ואל ראשיתו
חדרה אפילו ארמית בבלית .מעניין שבניגוד לכמה סיפורים עתיקים אחרים הנסקרים בספר ,אשר שרדו
בתלמוד הבבלי ,שני הסיפורים האלה לא הגיעו לבבלי דרך הצינור של ספרות חז"ל הארץ־ישראלית,
אלא באופן עצמאי ,ואין להם מקבילה בשום מקור חז"ל אחר .עובדה זו מחזקת את החשד שהמדובר
בחיבור ,קובץ או מאגר מסורות פרושי מסוים מאוד ,שעמד בשעתו לפני יוספוס ,ובתקופת התלמוד
התגלגל גם לידיים בבליות.
ו .4אגדות פרושיות במשתמע
רוב הסיפורים המקבילים בין יוספוס וחז"ל הם ככל הנראה פרושיים ,גם אם אין בהם אזכור מפורש
של הפרושים או תיאור של מאבק כתתי .הבחנה זו ,שעלתה כבר בכתביהם של ראשוני החוקרים של
יוספוס 2 ,עולה מתוך מאפייניהם של הסיפורים .התכונות המחשידות את הסיפורים בפרושיות הן נטייה
אנטי־כוהנית ,דמויות של חכמים פרושים במוקד הסיפור ועדות מפורשת של יוספוס על מקור פרושי.
להלן נסקור את המאפיינים האלה.
אגדות אנטי־כוהניות
סוג זה של סיפורים מציג את היפוכו הגמור של המסר של 'אגדות המקדש' שתוארו לעיל .הסיפורים
הללו מבקרים בחריפות את הנעשה במקדש בתקופות שונות ומגנים כוהנים מושחתים .כמה מהאגדות
האלה מגיעות לכדי גרוטסקה ממש .הסיפור של חז"ל על נסיבות הקמתו של מקדש חוניו במצרים כרוך
בתיאור מגוחך של תככי מינוי מכוערים במקדש בירושלים ושל כוהנים נלעגים ,אפופי בערות או זדון
(ירושלמי ,יומא ו ,ג [מג ע"ג-ע"ד] ,עמ' ;590בבלי ,מנחות קט ע"ב) ,ובדומה לכך שני סיפוריו של יוספוס
משלהי התקופה הפרסית על כוהן שרצח את אחיו במקדש ועל בנו של כוהן גדול שנשא נוכרייה והיה
מעורב בהקמת המקדש השומרוני המתחרה (קדמ' יא 2 .)312-306הסיפור על רגימת ינאי באתרוגים
במקדש ועל הסורג שהוקם בו לאחר מעשה (קדמ' יג )374-372ודאי אינו מוסיף כבוד למקום הקדוש,
וכמוהו הסיפור הדומה של חז"ל על כוהן שנרגם ועל קרן המזבח שנשברה אגב כך (משנה ,סוכה ד ,ט;
תוספתא ,סוכה ג ,טז; בבלי ,סוכה מח ע"ב) 2 .נראה שגם המעשה ביוסף בן אילם אינו אלא תיאור
2 14הלשר ,מקורות יוספוס ,עמ' .85-81
2 15לטענה שמדובר אולי בסיפורים שמקורם בכרוניקה אנטי־כוהנית מימי החשמונאים ראו הערך בית חוניו וראו שם גם
את הנספח רצח כוהן במקדש.
216ראו בערך ינאי/הכוהן שנרגם באתרוגים.
46
